בנושא
בכרם
חדשות
 
שריטות / אל הרי שומרון
בביכורים מאז י"א שבט ה´תשס"ח

תמיד אהבתי את ההרגשה הזאת, השורף הזה שאחרי שריטות. את הקוצים שנתקעים ברגליים, את הרוח הקפואה שמתפוצצת לי בפנים, מלטפת, נושכת.
את השקט שלה.
את הרעש שלה.

כשהייתי קטן, הייתי מרים מלוא חופניים בוץ של גשם, מריח אותו עמוק, מנסה להרגיש את האנשים שעברו עליו פעם, את מה שקרה עליו פעם.
את ההתחלה העולם, את הלב שלו, הבפנוכו שלו.
אני לא חושב שקראתי לזה אלוקים. אבל זה מה שחיפשתי.

אני אוהב להיזכר בשריטות, וברוח, ובבוץ. תמיד אהבתי. 
זה תמיד מטביע את הגוש בגרון, את הדמעות שצובטות לי בעיניים.
את הרעש של השופל, את הצעקות, את רעש הקירות, שבניתי מאבני ליבי, שמתמוטטים, שמזעזעים את אותו בפנוכו שחיפשתי אז.
אני תמיד נותן לדמעות שלי לחפור לי תעלות בלכלוך על הפנים, באבק הטיח איתו ציפיתי את המקדש שלי, ואני רץ משם, מתרחק, כדי שלא יפילו גם אותי עם הקירות.
ואני עומד על איזו גבעה ומסתכל על האש הזאת,
שרוקדת לי על הרסיסים.
ואני מרים מלוא חופניים בוץ, מריח עמוק עמוק, והדמעות מטפטפות ואני נחנק, ומתמוטט.
ומתייפח, עד שהבפנוכו של העולם שומע.

אני תמיד אוהב את ההרגשה הזאת, השורף הזה שאחרי שריטות.
כי זה הדבר היחיד שנשאר מהבוץ שלי, מהרוח שלי, מהרסיסים שלי, מהדמעות שלי.
מהלב שלי.



ייסורים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאל הרי שומרון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ב שבט ה´תשס"ח  
לא לגמרי הבנתי את הקטע אבל זה עשה לי משהו. יפה.
י"ב שבט ה´תשס"ח  
במובן הטוב, החודר, הנוגע של המילה...
י"ג שבט ה´תשס"ח  
וואו!הצלחת בכישרון רב לתאר את ההרגשה הלא מוגדרת שאחרי התפרקות,עם כל מילה שכתבת הרגשתי שההרגשה הזו מקבלת הגדרה,וזה מחייה מחדש את ההרגשה הזו בתוכי.
זה מיוחד שיוצר גורם את זה במישהו.
תודה!
י"ג שבט ה´תשס"ח  
מהמם, לדעתי.
המירכוז(זה שהשורות סימטריות לפי האמצע) עושה המון.
י"ג שבט ה´תשס"ח  
כ´ שבט ה´תשס"ח  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
אתה נוגע...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד