המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
אדום עם פסים ורודים / sheverkli
בביכורים מאז ח´ שבט ה´תשס"ח

 

אַחֲרֵי שֶׁהָלַם פַּטִּישׁ הַבְּשׂוֹרָה

הַמָּרָה עַל רֹאשָׁם

נָפוֹצוּ תְּשׁוּשִׁים מִכֹּבֶד הַמַּכָּה

סֵבֶל עוֹלָם חָדָשׁ נִגְלֶה לְעֵינֵיהֶם

מְפַצֵּחַ שְׁמוּרוֹת כָּל בֹּקֶר

לְשַׁחַר אָדֹם


וּמִתּוֹךְ כָּל הַשָּׁחֹר הַנּוֹרָא הַזֶּה

שׁוּב הֻפְּלוּ אֶל תְּהוֹם

וְאָחֲזוּ אֶת עַצְמָם נֻקְשִׁים

מְרַחֲפִים בֵּין עֶצֶב לְתִקְוָה

מְלַקְּטִים אֶת שְׁאֵרִיּוֹתֵיהֶם כְּגַרְגְּרֵי

יוֹמְלִילִי בְּלִי אַבְחָנָה


כְּמוֹ שִׂמְלַת כְּלוּלוֹת שְׁחֹרָה

עִם אוֹחֵז הַחֶרְמֵשׁ הִתְנַפְנְפוּ

בָּרוּחַ הַבִּלְתִּי נוֹדַע

עַד לְיוֹם בּוֹ נִפְתְּחוּ לְנִצְנוּץ צַר

שַׁבְרִירִי בְּמַסְלוּל עָתִיד מְקֻצַּר


חֲזָרָה מִתְּהוֹם קוֹדֶרֶת חַסְרַת צְבָעִים

אֶל שָׁחֹר שֶׁפָּרְחוּ בּוֹ פַּסִּים וְרֻדִּים

אֶל חֵשֶׁק אֶל תִּקְוָה אֶל רָצוֹן

אֶל יוֹם מִי יוֹדֵעַ סוֹפוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זְנִיבְנוּב שֶׁל מָחָר

שִׁיבָה אֶל כְּלוּם אַשְׁלָיַת הַהוֹוֶה




עצב

© כל הזכויות ליצירה שמורות לsheverkli
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט´ שבט ה´תשס"ח  
אהבתי את המסלול שהשיר מוליך אותנו, יד ביד דרך התהליך הנפשי. אהבתי גם את הכותרת ואת האופן שבו היא מגיעה לידי פירוש ובהירות באמצעות השיר.

ועדין יש מקום לשקול קיצוץ מלים, למשל אם הבשורה מתוארת כמכת פטיש, אין צורך לציין כי היא מרה.

איציק.
ט´ שבט ה´תשס"ח  
מסכים עם קודמי.

אני באמת חושב שכדאי קצת לאוורר את השיר, ולדעתי זה אפשרי במידה שלא תפגע בתוכן השיר בצורה קריטית.

בכל אופן, השיר יפה מאוד. הוא מיוחד מאוד, ועל אף השכול הדקיק שעולה ממנו, הוא מצליח לגעת ולרגש.

כל הכבוד.
ט´ שבט ה´תשס"ח  

שטף המילים ומהלכן המתגלגל קוהרנטי לעצמת התחושות שהשיר מעביר;
יש פעמים שתוכן 'מתכופף' בפני המבנה האומנותי ואף מילה אינה מיותרת, בדומה לשיטפון גדול המסתיים בקילוח דק וּמשַכֵּך..

אהבתי.
ט´ שבט ה´תשס"ח  
שיר לא מאווררים. שיר אינו יצירה הנדסית ואין בו מילים מיותרות.
צודקת מארי
ט´ שבט ה´תשס"ח  
יש ובשיר ישנן מלים מיותרות ויש לפעמים מקום לאוורר שיר ויש לעיתים מקום לעוד הרבה סוגים של שיפורים - גם ביאליק בשעתו כששלח שירים משלו לחבריו (כי אז עדין לא המציאו את האינטרנט) קיבל מהם הצעות לשיפורים.

אבל נראה לי מיותר לומר לך דברים כאלה, על כן אני חושב שאולי לא הבנתי את המסר שלך בעקבות תגובתה של מארי.

איציק.
ט´ שבט ה´תשס"ח  
מסכים לאיציק וגם למארי, וגם לשבר כלי.
שיר הוא לא יצירה הנדסית, יפה אמרתם, ולא כל שיר יש בו צורך בקיצוצים. לפעמים הקיצוץ מתכופף בפני המבנה.

אבל השיר הזה עמוס למדי, ודורש קיצוץ.
אהבתי מאוד את חידושי המילים שלך, למרות שהם יכלו להוצר למילים יפות יותר, עדיין יש כאן צד של מקוריות, וזה יפה.
י"א שבט ה´תשס"ח  
השיר מאוד יפה.
המהלך של רעיון השיר זורם טוב, והתיאורים שלך יפים.
האמת היא שבשיר השייך לסגנון זה, אני באמת תוהה אם יש עניין לקצץ במילים.
בכל מקרה כדאי לחשוב על מה שאיציק אמר, שכן אי אפשר לומר באופן החלטי שבשיר מעצם היותו שיר לא שייך בו קיצוץ מילים.
ושוב, נהניתי לקרוא.
י"ב שבט ה´תשס"ח  
ואני לא אתערב בדעת גדולים,

פשוט נהניתי ממנו. אתה פורט על התחנות המרכזייות בחיים יש קשר מאוד עדין ונכון בין הבתים. הסיום שלך דווקא גרם לי להתכווץ, לפעמים המחשבות הכי פשוטות שלי נאמרות במילים הכי מיוחדות שלך.

י"ד שבט ה´תשס"ח  
גם אני חושב ששיר הוא לא יצירה הנדסית (את ההנדסה עדיף לשמור לעבודה... ;-) ) .

ולכן אני לא חושב שצריך לחשוב "איזה סגנון השיר הזה והאם בסגנון זה השיר נחשב עמוס מידי וזקוק לאיוורור..."

שיר הוא שיר והעיקר שהוא ימלא את התפקיד שייעד לו יוצרו.

זה לא סותר את העובדה שלי אישית אכן היה קצת עמוס בקריאה וזה הפריע לי להתרכז בתוכן (כמו גם מילים וביטויים שלא השכלתי להבין).

מכאן ואילך זה לגמרי בידיים של הכותב להחליט האם קיצוצים כאלה ואחרים הם נכונים או לא לגבי היצירה שלו.
י"ד שבט ה´תשס"ח  
שירים אינם גחמת קולמוס. הם נולדים לא אחת מתוך כאב ויש להם מירקם וזרימה פנימית ייחודית משלהם. הם כמו יצורים חיים וקיצוצים ביצורים חיים - כואבים. אם מישהו מתקשה בקריאה, מומלץ שיקרא בקול רם.
בכלל זה פלא שאנשים קוראים שירים ועל כך יש רק להלל ולשבח.
י"ד שבט ה´תשס"ח  
נכון שכל שינוי יוצר בעצם שיר חדש, אמנם הוא דומה במשהו למה שהיה קודם אבל אי אפשר לומר שזה אותו השיר. לכל מלה לכל זיח ישנה משמעות וזה נכון לכל סוגי הפרוזה, קל וחומר כשמדובר בשירה.

אם אני ממשיך את האנלוגיה שלך: שיר= יצור חי, הרי שהוא מכלול של תכונות מורשות ותכונות נרכשות. עם התורשה אין הרבה מה לעשות והתורשה באנלוגיה הזאת מבחינתי היא הרעיון. אבל עם התכונות הנרכשות יש ועוד איך מה לעשות - אם השימוש במינוח קיצוץ - כואב מדי, אפשר להמירו במינוח אחר למשל: טיפוח. ואם בילדים המדובר ( ששירים הם כמו ילדים) אז ניתן לומר חינוך, הקניית מידות וכו'.

ועדין, זכות האב, או זכות היוצר לא לשנות מאומה ולהתעלם או להתווכח עם מבקרים, או לחילופין להקשיב לביקורות רק מסוג אחד, מהסוג האוהד. אבל משהו באינטרקציה שבין יוצר-יצירה-קהל יוצרים מתפספס כאשר נוקטים בגישה הזאת.

איציק.

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד