המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
אמת על סף מערה / שירה שמר
בביכורים מאז כ"ב טבת ה´תשס"ח

נָשַׁפְתִּי בָּאֲוִיר רֵיקָם.
הֵד. "עוּרִי" אֶקְרָא לוֹ.
צְלָלִית. שְׁמָהּ "וְהִשְׁלוּ".
וְהָיִיתִי צְמֵאָה מֵחָכְמַת הַכְּסִילוּת.


כָּךְ יָצָאתִי לַאֲוִיר עוֹלָם:
מִשְׂחָקֵי אוֹרוֹת חֲשׁוּכִים
הִשְׁתַּקְּפוּ כְּנִדְמֶה לִי
וְגִישַׁשְׁתִּי נַפְשִׁי לַפֶּתַח.
סַנְוֵורִים לִטְּפוּ בִּי
צִבְעָם הָיָה פִּקֵּחַ, שִׁנֵּיהֶם בִּינָה.
הַדֶּלֶת נִתְמַתְחָה לָהּ
וַאֲנִי נָגַעְתִּי.

אֲחֻזַּת סַקְרָנוּת-
הִנֵּה הִיא הָאֱמֶת
תֵּכֶף וְאֶתְפוֹסוֹתָהּ,
עוֹלָה וּפוֹשָה וּמְדַבְּלֶלֶת
זְקָנָם שֶׁל יוֹשְׁבֵי עֲרוּגַת הַסַּבְיוֹנִים
הַמְּשַׂחֲקִים שָׁח וּמַט שֶׁל עִגּוּלִים
בּוֹהֲקִים לִקְרָאתִי-
עוֹלָם מְחוּדָשׁ.

אֱמֶת. עֲקֵבָהּ מְסוֹבְבֵנִי
לִיֵלֵך בְּיַשְׁרוּת אֵל שָׂדוֹת טְמוּנִים.
הִנֵּה הִיא לְצִדִּי
וְרַכָּה-
מַעֲבִירָה אֶצְבַּעוֹת בַּתַּלְתַּלִים,
אַךְ הַקְּשָׁרִים מוֹנְעִים מִלַּעֲבוֹר
דֶּרֶךְ הַמְּשוּבָה הַזּוֹ שֶׁל הַטֶּבַע
שֶׁמַּקְנִיט וּמְתַעתֵּעַ בִּי
וַאֲנִי כְּנִרְגֶזֶת
בִּגְלַל שְׁמִתְחַבֵּא לִי
כְּאִלּוּ כָּזֶה, אוּלַי
אַצְלִיחַ יוֹם אֶחָד
לָצֵאת.

כֵּן אַצְלִיחַ, הֲרֵי
אֲנִי אֲדָמָה עָבַת שָׁנִים
הֵינֵף כְּנָף הַפַּרְפַּר מַרְעִיד אוֹתִי
לִצְעֹק בְּעֲבוֹדַת
הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ.
(וְאֵיךְ אַתָּה תָּמִיד מַצְלִיחַ
לְהַעֲבִיר אֶת הַסַּבְלָנוּת אֶל דַּעְתֵּנוּ?
הַגוּמוֹת מְסַפְּרוֹת בְּעַד עַצְמָן).

וּבִכְלָל-
אֲנִי דִּמְיוֹן קוֹדֵחַ
שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע פְּסִיק תְּשַׁע מַעֲלוֹת
מְרַפְרֵף בַּלֶּחִי וּבְקִמְטֵי הָעֵינַיִם
וּבוֹזֵק לְשָׁם אֹשֶׁר טִיף וְטַף
שֶׁל הָאֱמֶת, הִיא צְרוּפָה.


כָּעֵת חָזַרְתִּי מְפַנֶסֶת
שׁוֹמֶרֶת אַרְבַּע אַמוֹת מִבּוֹרוּת.
אוּלַי יוֹשְׁבֵי הַמְּעָרָה יְאוֹתוּ לְהַאֲמִין;
אוּלַי קִנְאַת סוֹפְרִים לֹא תַּרְבֶּה
קִנְאָה.



______________________________________

משל המערה של אפלטון







© כל הזכויות ליצירה שמורות לשירה שמר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב טבת ה´תשס"ח  
של גיבור המשל של אפלטון
השפה יפה מאד לטעמי

בסיום, בשורות הסיום את פותחת את השיר למשהו אחר לגמרי ולדעתי זה לא ממש נחוץ אפשר לסיים ב"להאמין" זה כבר פתוח להמון משמעויות כמו שהמשל הזה ניתן להבנה בהרבה משמעויות

איציק.
כ"ג טבת ה´תשס"ח  
תודה איציק ועל ההמלצה (:

אבל דווקא ניסיתי להשאיר פתוח- לכן כתבתי "אולי"...
אז אולי המילה קנאה גרמה לזה להראות סגור לכיוון אחד. צריכה לחשוב על זה /:
כ"ג טבת ה´תשס"ח  
וואו. שיר מאוד עמוס. מלא בארמזים, ברמזים, במשחקי מילים, כל שורה צריך לעצור רגע ולחשוב.

נהנתי, תודה
כ"ג טבת ה´תשס"ח  
שירה שמר את משו משו!

השיר הזה משובח שמן המשובחים!
סחפת אותי במשחקי האורות החשוכים
וההשתקפויות..

תודה לך.
שלולית
כ"ג טבת ה´תשס"ח  
בס"ד
שיר תפור הייטב!
כ"ג טבת ה´תשס"ח  
ומאוד מסתייג מתוכנו. נורא קל ופשוט להיות אפלטונים. לגלות את האור על פני יושבי תבל (ולההרג). האם גילינו את החושך? את האור שבחושך, שבמורכבות, שבין שמים וארץ?

כתבתי לא מזמן - באותו עניין ושלא באותו עניין:

שנים היינו
סדוקי בשר
חיים

ושניים היה העולם –
עולם של מעל, אבני שיש
ומטה, [עול]-מי שעה
ואחזנו בשמש שלנו
וידענו שהוא
המקור לכל האור
המשליך חסדו ואמיתו באפילה

אותה שעה
בין קודשלחול
ובין אורלחושך
נגלה אליהו
על פתח מערתינו
ושאל –
מי יודיע לבר יוחאי
בין השמשות.

"ובסופו של דבר, דומני, יראה את השמש - לא דמיונותיו על פני המים ובמקומות שאינם מושבו, אלא אותו כשהוא לעצמו, במקומו שלו, יוכל לראות, ולחזות בו כמות שהוא. ולאחר מכן כבר יסיק על אודותיו את המסקנה שהוא הוא הגורם לעונות ולשנים, ומשגיח על כל המצוי בעולם הנראה, והריהו גם עילתם הרחוקה של כל אותם המראות שהיו רואים במערה" ("משל המערה", אפלטון) .

"הלכו והתחבאו... תריסר שנים במערה. בא אליהו, עמד על פתח המערה ואמר – מי יודיע לבר יוחאי שמת הקיסר ובטלה הגזירה? יצאו.
ראו אנשים שהיו חורשים וזורעים. אמר [בר יוחאי] - "מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה!?" - כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם...
יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם. יצאו... כל היכן שהיה שורף ר' אלעזר היה מרפא ר' שמעון - אמר לו [רשב"י]: "בני די לעולם אני ואתה". באותו ערב שבת ראו זקן אחד שהיה אוחז שתי אגודות הדסים ורץ בין השמשות. אמרו לו – "אלה למה לך?" אמר להם – "לכבוד שבת... חד כנגד זכור וחד כנגד שמור". אמר [רשב"י] לבנו – "ראה כמה חביבות מצוות על ישראל", התיישבה דעתם." (בתרגום חופשי מתוך מסכת שבת לג ע"ב, ע"ש)
כ"ג טבת ה´תשס"ח  
השפה המליצית (שירית, לירית, קראי לה כרצונך) סייגה אותי קצת. אבל לא יותר מדי. המשל של אפלטון מוכר מאוד, ואהבתי את הנועזות שבלשכתב אותו בצורה משלך.

(וכמה טוב שעשיתי עליך מנוי!)

ניק.
כ"ג טבת ה´תשס"ח  
הפכת את היציאה מהמערה לשיר מקסים!
פועמות חוות בעזוז ואור את החשיפה, בו ובנו.
שיר מרומם, מאיר ומעורר כיסופים להגיע לשם,
לחוות וללחום להגיע לזה, עד תום!
והשם שבחרת מצוין!
יצא לך נפלא! (תרתי משמע...)
אמן ואמן על כולנו.
אהבתי מאוד.
כ"ד טבת ה´תשס"ח  
תודה רבה לכל המגיבים היקרים! אהבתי כל אחת ואחת מהתגובות

(אורח בביכורים(עד שהבנתי שזה כינוי...)- הארת את עייני- תודה.:)
כ"ה טבת ה´תשס"ח  
פיתוח מדהים של המשל היפה!
זה חייב לבוא ביחד.
נראה לי שמעכשיו אם אצטרך להשמיע לאדם את המשל הזה, לא אוכל לספר אותו בלי השיר שלך.
אז מיזוודתי.
אני אחזור עוד הרבה.

ויש לי תחושה שהצלחת לשמח את השיר,
בין מילים.

ובינתיים -
אהבתי את "שיניהם בינה". זה ממש פירצה הקוראת לקורא.
כ"ז טבת ה´תשס"ח  
זה חכם, / אורח/ת בביכורים
וכתוב בשפה נהדרת.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד