בנושא
בכרם
חדשות
 
הלילה הארוך ביותר- ב´ / אל הרי שומרון
בביכורים מאז י"ח טבת ה´תשס"ח

23:03
הם הריעו כמו מטורפים. קופצים, מצווחים. נדהמתי, ולא בפעם הראשונה, להיווכח כמה מהר עזב אותם כל צלם אנוש. הם היו בעיניי ללהק זאבים, חושפים שיניים בנהמה, מייללים אל הירח. חיוכו של ג'והן התרחב. כשהסתכלתי עליו, ידעתי- אם הם היו להק זאבים, ג'והן היה ראש הלהק. גדול, מרשים, חזק. ושחצני להחריד. הוא קרץ לי לרגע, חרבו מתנדנדת בידו השמאלית, כאילו חסרת חשיבות. "שקט, חברים." הוא מלמל במבטא הזה שלו, בהיר ונמוך. הם השתתקו. "המשרד שאנשי המשטרה הקימו לנו גילה משהו חדש." לעג זרם בחופשיות מלאה מבין שיניו, מעיניו. הלהק הריע, בצווחות מקפיאות דם. אך לפתע חיוכו של ג'והן נעלם. לא בבת-אחת, הוא דעך לו אל תוך עצמו. "שקט!" הפעם הוא שאג, בהצגה מושלמת של כעס, וחרבו נקשה על השולחן עליו עמד. הלהק שתק שוב, המום, מביט בו. "זה רציני, חברים. הם גילו משהו שעשוי להנחיל לנו את התבוסה, שעשוי לחסל את העדר שלנו סופית." הם המשיכו להביט בו, המומים. "נגיף. אחד חדש. הם הופכים אותו, בעוד שאני מדבר, לנשק." הלהק החל לפטפט, בינו לבין עצמו. מאתיים זאבים בעור אדם חיוור ובבגדים שחורים כלילה, אוחזים בבקבוקים מלאים נוזל אדום, אחיזתם כמעט ושוברת אותו. "כן כן, האנשים מרימים את ראשם." ג'והן נד בראשו כשוקל. "אני רוצה לברר כמה פרטים." הוא עצר, הלהק חזר להביט בו, מעוניין. סוף-סוף הוא ירד למעשי. הקשבתי גם אני, כמעט בלתי מודע לכך. הוא הסיט את ראשו לכיווני. "אתה. הבריטי הצעיר." הוא ידע את שמי, ובכל זאת. גינונים. "תאסוף מידע. ניידת של המשרד נוסעת כעת ברחבי העיר. עקוב אחריה, ודווח." קצר, קולע, חד-משמעי. הוא דיבר כמו מלך, כמו מפקד. הנהנתי בחוסר-חשיבות. משימת איסוף מידע? הא. קמתי ממשעני על הקיר, ויצאתי מהדלת. זה היה לילה גשום וכתום, אור פנסים עמום האיר את הרחובות, שהמו כמו היה זה אמצע היום. הבטתי סביב לרחבי הסמטה, ואז זינקתי את שני המטרים עד לסולם המתכת שמגיע לגג. טיפוס מהיר, עוד כמה זינוקים. יכלתי לעוף, אבל לקפוץ היה מאתגר יותר. הריח של זיעה ומים ואוויר חומצי התערבבו באפי, בדמי. המשכתי בזינוקי עד הרובע העזוב יותר. עצרתי על אחד הגגות, מביט מסביב. הנה. מכונית חסרת צבע התנהלה לאיטה בכביש מתחתי, לא מודעת, תמימה. נחרתי בבוז, והבטתי.
***
"גם לך לפעמים יש תחושה שמביטים בך?" שאלתי. הנרי לא השיב. הוא היה מאוד שקט הלילה הזה, בדרך-כלל חיפש כל דרך לעקוץ אותי. למרות זאת, המשכתי לדבר איתו, הנפש החיה היחידה שהייתה בסביבתי. "הרגשה כזאת." מלמלתי לעצמי. הוא הנהן. הבטתי בו לרגע. "מה?" שאלתי. "מביטים בנו." הוא ענה, וחייך. 
הבטתי בו שוב. הוא... מחייך? מה קרה לו לעזאזל?! "למה אתה מתכוון?" שאלתי, מאופק. אלפי בלונים צבעוניים התפוצצו לי במוח. "לא משנה. תבין הכל כשנגיע." הפיצוצים גברו. אני שונא, שונא, את הנרי ג'יימס. הוא רק חייך אלי שוב דרך המראה, חיוך מסתורי ומציק עד אימה, ואז החזיר את מבטו לכביש. מבעד לבלונים דמיינתי את פרצופו של הנרי נמעך אל תוך עצמו, את משקפיו מתרסקות. אבל רק נאנחתי, ונשענתי אחורה.
ברכב היה ניחוח של מטהר אויר ומעט עשן סיגריות, ריח של נסיעה שלווה אל אתר קיט או איזה חוף. יכלתי כבר לצייר בעיני רוחי אשה חייכנית בשנות השלושים לחייה, יושבת לצד הנרי, ומדי פעם מביטה לאחור אל שני הפעוטות החמודים שהתקוטטו משני צדדי. הבנתי שנרדמתי רק כשהרכב עצר ודלתו של הנרי נטרקה מאחוריו. האישה והילדים נעלמו, החליפו אותם רק דממה מרתיעה ולילה לח ומיוזע באחד מחלקיה העזובים של ניו-יורק. מיהרתי לצאת מהרכב, ובעודי מגלה שאחת מרגליי נרדמה, דידיתי אחרי הנרי לעבר בניין מגורים מלבנים אדומות, אחד מאלף. קיללתי בשקט. מה קורה כאן?
***
"ג'והן, הם יצאו מהרכב ונכנסו לבית." שלחתי מסר טלפתי, והוספתי את הכתובת. "מצוין. תישאר שם, תחכה שיצאו." המסר של ג'והן הגיע מהר מאוד, ולפי ההודעה הבנתי שהוא כבר חזה את זה. לא הסתקרנתי, הבנתי שהוא כנראה יודע מה קורה כאן. הרגשתי את ההערצה שלי בוקעת את מעט הטינה שהייתה לי כלפי ראש הלהק הרם והשחצן, ונכנעתי.
שמי הוא דווין דאוטר. ננשכתי על-ידי ערפד, חודשיים לפני הפגישה עליה סיפרתי. ג'והן הוא זה שנשך אותי. 

אימה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאל הרי שומרון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ סיון ה´תשס"ח  
אם יש יצורים שמרתקים אותי אלה הערפדים... ככה שאני בהחלט אעקוב אחרי הסיפור.

לפי התאריך כתבת את הפרק לפני זמן רב, אז בבקשה תמשיך לכתוב ולפרסם את הסיפור הזה...

חוצמזה, הסיפור כתוב טוב, זורם ומסקרן.

מחכה ומצפה,
אני הקטנה,
רעות[=
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד