המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
רק לשמח את השיר ביקשתי / שירה שמר
בביכורים מאז י"ג טבת ה´תשס"ח

 

הִנֵּה דְמוּתִי
הַמַּפְתִּיעָה בַּמָּבוֹי הַמְפֻלָּשׁ.
גְּזוּזְטְרוֹת שֶׁל מַנְגִּינָה
פּוֹרְחוֹת שׁוֹקְעוֹת
שָּׁמַיְמָה
וְאֶל אִמָּא אֲדָמָה.
מִשְּׂמֹאל בְּלוֹנְד יַלְדוּת קוֹפֵץ
בְּחֶבֶל דִּמּוּיִים
אֶרְמֵז וְעוֹד אֶחָד (וְעוֹד עִקֶּשֶׁת)
מְגַמְגֵּם עַל
הַפְּתָחִים;
מַסְרֵגָה מוֹסִיפָה עֵינַיִם
מוֹחֶקֶת שָׁם וּפֹה וְגַם -
חוֹל חָפוּן שֶׁל אוֹתִּיוֹת
מַכְנִיס רֹאשׁוֹ בֵּין
הֶהָרִים,
עוֹד מְעַט וִיְכַסֶּה
דְמוּתִי.

כָּךְ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
קוֹרֵאת אֶת הַמֻּגְמָר -
שְׁלִישׁ דִּיּוּק,
שְׁלוֹשֶׁת רִבְעֵי
עַצְבוּת.

וַאֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי
לְשַׁמַּח אֶת הַשִּׁיר.




ארספואטיקה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשירה שמר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ד טבת ה´תשס"ח  
מהכותרת ציפיתי לשיר
שמח,
כמו מנער תלתליו מטללים
ואבק.

מילא הכותרת,
אבל הסיום בן שתי השורות כל כך מחניק!
מדכא,
אם נדייק בתחושותיי.

אם כך - מה אני אגיד לך,
שיר מוצלח מאד, יישר כוח:
השתמשת בדרך יעילה להעביר את הרעיון.
מי ייתן ותצליחי
לשמח את השיר
הבא.

(בשביל מי אם לא בשבילי?
מחכה...)
י"ד טבת ה´תשס"ח  
אפרת- תודה רבה על התגובה, לא התכוונתי לדכא.. (:

השיר נכתב אחרי שקראתי את 2 השירים האחרונים שלי והם נראו לי עצובים מדי, ואני בכלל לא טיפוס עצוב! מאיפה זה בא? (תמהני)

והמון תודה לממליצ/ה- הופתעתי מזה יותר מתמיד (:

י"ד טבת ה´תשס"ח  
מאד אהבתי את פתיחת השיר,
"הנה דמותי", כאילו מחכה לנו פה
איזה משפט עצמי, הלקאה ציבורית, למשורר
שירד על עצמו או בוחן את עצמו מהצד.
יחסית לפתיחה היית עדינה יותר ממה שחשבתי
וכנראה שזאת ההישתקפות האמיתית שלך.
רק לשמח את השיר זה מתוק.
י"ד טבת ה´תשס"ח  
פששש, כנראה שראיתי די טוב[ההודעה הקודמת נכתבה לפני שראיתי את הסברך]
ומשום מה, מבוי מפולש יושב לי על הלשון ואני לא מצליח להבין מאיפה זה מוכר לי.
י"ד טבת ה´תשס"ח  
הכותרת ישר הדהדה לי את "רק על עצמי לספר ידעתי". מאותו משקל אולי?
ואז התחלתי לקרוא ביודעין שעברית יפהפיה, מענגת ומשכרת תמצא כאן.
לא אכזבת.
גְּזוּזְטְרוֹת (ותודה לויקימילון, בלעדיכם לא הייתי יודע מה זה) שֶׁל מַנְגִּינָה
פּוֹרְחוֹת שׁוֹקְעוֹת
שָּׁמַיְמָה
וְאֶל אִמָּא אֲדָמָה.

בלונד ילדות זה צירוף כל כך חביב ומפה התחלתי לפעור עיניים... קפיצה בחבל דימויים עד הסוף המר.

זה שיר רשמים מרשים. כי הפעם באמת הזדהיתי עם זה. איך שהעולם מיתרגם כך למילים, דימויים, חרוזים, תיאורים, שעשועי-מילים, זה משהו.

שיר מצויין, אותי הוא ממש לא העציב, וצר לי אם זו הייתה כוונתך
"ומתוך שנעצבתי התעצבתי על שנעצבתי והוכפלה עצבותי" (ציטוט לא מדויק [מהזכרון] מ'אורח נוטה ללון')
י"ד טבת ה´תשס"ח  
בדיוק היום בנסיעה ארוכה גם אני חשבתי שהצלחתי להגזים עם המלנכוליה. אבל הרעיון שלך נפלא, לשמח את השיר:) זה מרגיש שזה בא ממקום כל כך עצמי טהור, תמים. אהבתי את הבית שבו את מגדירה את השיר שלך כ"שליש דיוק שלושת רבע עצבות" זה כל כך יפה, כנה, ואמיתי. בכלל מה שמאוד מאפיין את שירייך זה אותו דיוק, את מנקה אותם בצורה נכונה, משאירה את המילים ההכרחיות. השיר הזה מודע לעצמו וברצון הכנה להיות משהו עוצמתי יותר הוא שובה את הלב.

אוהבתאותך:)
י"ד טבת ה´תשס"ח  
תודה רבה כרמלו! כיף לראות תגובה שלך כאן. (: מבוי מפולש- מבוי=דרך שפתוחה משני צדדיה להולכים ולבאים. כלומר- רשות הרבים. זה בטח מוזכר הרבה במסכת שבת לגבי רשות הרבים, אבל אני לקחתי את זה משולחן ערוך חושן משפט קנ"ה- קנ"ו נדמה לי, כשלמדנו על נזקי שכנים בהקשר רעש.

תודה רטטט- אכן על משקל 'רק על עצמי לספר ידעתי'. ואתה לא מכיר את הגששים?: "אנחנו על הגזוזטרה של הבלקון של המרפסת"- נו באמת.. P: ואם לא העצבתי אותך, אז הנה- הצלחתי לשמח את השיר
י"ד טבת ה´תשס"ח  
עדי, את כזו מתוקה. חיבוק וירטואלי!
י"ד טבת ה´תשס"ח  

תיאור נאמן של תהליך הכתיבה. וכל כך נכון- לפעמים, נדמה לי שהמילים שולטות בנו יותר משאנו בָּן..
כתיבה נהדרת.
מ. כותבת-מוחקת, גם :)
י"ד טבת ה´תשס"ח  
זה נושא שנכתב כבר מכל כיוון. כמעט. כי את הכוונה הטהורה הזו של לשמח עוד לא ראיתי, ולפעמים זה באמת לא קורה בכוונה. אני אוהבת את התום הזה. הוא נהדר.
י"ד טבת ה´תשס"ח  
המשורר-הכתיבה-השיר
שילוש כה מרתק, מאתגר, סוחף, חידתי...
וכשלתוכו באה ההשראה הפלאית
מה נפלה השילוש הזה
מה נפלא!

הצלחת לגעת ולהחיות את האינטרקציה בין קודקוזי השילוש הזה, ולתוכו
בדרכך הכה מיוחדת, המרתקת סוחפת
לתוך חצות האשמורות המתחלפות...
והפאנץ' הסוגר - נהדר!
וַאֲנִי רַק בִּקַּשְׁתִּי
לְשַׁמַּח אֶת הַשִּׁיר

תודה!

עוזי
ט"ו טבת ה´תשס"ח  
אני מסתכלת עליו כבר כמה ימים ומתכננת להגיב :)
זה מדהים שאת מצליחה לקחת נושא מוכר וליצור אותו מחדש מזווית שונה שגורמת לו להפוך למיוחד וראשוני כל כך.
"חוֹל חָפוּן שֶׁל אוֹתִּיוֹת
מַכְנִיס רֹאשׁוֹ בֵּין
הֶהָרִים,
עוֹד מְעַט וִיְכַסֶּה
דְמוּתִי."
אני אוהבת את זה שהשירים שלך מאד חדים ומדוייקים, ובכל זאת נשארים עדינים כאלה.
אבל את הכותרת אני פחות אוהבת, קצת עמוסה לי מדי :( לי מסתדר יותר עם שיר כזה שם קצר וקולע.
לילה טוב חומד!
ט"ז טבת ה´תשס"ח  
איזה יופי..
שליש דיוק, שלושת רבעי עצבות ומנה שלימה של כישרון.
יפה לך!
יישר כח!
ט"ז טבת ה´תשס"ח  
תודה רבה לכ-ו-ל-ם, אתם ממש יקרים. ובייחוד תודה לנילי (כי היא ביקשה וגם כי יש לה פרוטקציות) (:
ט"ז טבת ה´תשס"ח  
באמת?! אחחחחחחח (מוחה דמעה...) אני מתרגשת, גם שוקולד, גם ספר וגם פרוטקציות באותו ערב, אשריי שזכיתי!
לילה נפלא, מוכשרת :)
כ"ט שבט ה´תשס"ח  
יופי של ארספואטיקה.

אהבתי במיוחד את החריזה העדינה בחלק הראשון של השיר.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד