המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
לשאלתכם / קובי שפירא
בביכורים מאז כ"ז כסליו ה´תשס"ח


לִשְׁאֵלָתְכֶם, אֵיפֹה הָיָה?

אָשִׁיב,

אַךְ קֹדֶם אֶקְרָא שִׁמְכֶם:

קְטַנֵּי אֱמוּנָה, נְבוֹבֵי בֵּית-חָזֶה

וַחַלְלֵי עַמּוּד-שִׁדְרָה.

וְכִי לֹא חַשְׁתֶּם?

הוּא נָכַח

בְּכָל גָּדֵר חַשְׁמַלִּית,

בְּכָל קָרוֹן רַכֶּבֶת מַחְנִיק,

בְּכָל צְעָקָה גֶּרְמָנִית מֶחוּסְפֶּסֶת.

הַאִם לֹא רְאִיתֶם? הוּא הָיָה

עָסוּק בְּרֶצַח עַם.



שואה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לקובי שפירא
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
אוי, אאוצ'.
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
היי, זה יפה! / אורח/ת בביכורים
זה יפה מאד!

תשמע,
השירים שלך תמיד מבלבלים אותי נורא,
אז קראתי קצת ופתאום נגמר לי השיר וקלטתי שהבנתי,
אני כמובן עוד אחזור להתעמק בכל מילה ומילה,
אבל בכללי -
השיר הזה פשוט מקסים, אותי לפחות.

הפסיחה בסוף עשתה לי את זה,
יותר טובה מכל פסיחה שאי פעם עשית (הו, ועשית הרבה).

אני מתחברת להעדיף (!!),
<אפרת האיתן>
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
איזה אגרוף הכנסת כאן... אני עוד צריכה זמן לעכל אותו... כל השיר מוביל בפשטות לשורה האחרונה ואם אתה מתחבר לכל השיר, אין בה חידוש של ממש, ובכל זאת, היא כתובה בכזו עוצמה וחדות, שזה כואב פתאום. ומבלבל. נותן את התשובה הכי עמוקה, ופותח אלף תהיות חדשות. מניחה שזה מה שהתכוונת לגרום לנו להרגיש.. בינתיים בכל מקרה זה שיר קשה.
וזה אחד מהשירים שהכותרת שלהם עושה את כל השיר. מעולה!
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
או וואו, אתה אומר פה משהו נורא. מאוד מסוכן.
אם כי אין ספק שהיה בכל מקום כמובן.
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
הו- -
אוי.
אוי.
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
אתה פשוט גאון.
אני מתרגשת.

בתוך השלווה הגדולה
של השאלות והתשובות,
השיר שלך מצא מקום
בראש השולחן.

שלווה כואבת נורא,
אבל שלווה
(שבאה ובועטת בנו להכיר אותה,
מסתבר ששלווה ושמחה לא תמיד ביחד. נורא?)
.
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
ועשית את זה הכי מחניק שאפשר.
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
אז כמובן כלפי השאלה"איפה אלוהים היה בשואה?" אין תשובה. ולכנות את השואלים קטני אמונה נבובי בית חזה וחללי עמוד שדרה... לא יודע, מתלהם לי מדי, אני מרגיש שמי שמותר לו לעסוק בנושא הוא מי שהרגיש על בשרו את הסיוט ולא כל אחד.

לכן, בגלל שאני סומך על האינטלגנציה שלך אני אומר שהשיר לא מדבר על אלוהים ולא פונה לשואלים מתוך איבוד האמונה בשואה, אלא לשואלים אחרים ולאלוהים אחרים.
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
אני אוהב את האומץ שלך
מבחינת הכתיבה פיספסת כאן את האנפורה ( בכל)
אם תעמד אחרת כך שכל 'בכל' יפתח טור שירי תתקבל העצמה אנאפורית.
כמו כן, השאלה וכי לא חשתם? מיותרת לטעמי משום שהשיר אינו פונה אל מי שהיו קורבנות השואה ויכלו אולי לחוש בכך אלא במי ששואלים את השאלות אחרי היות השואה כך שהם לא יכולים לחוש זאת.

איציק.
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
כואב..מאד כואב.
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
זה דייי זיעזע וטילטל אותי..במיוחד השורה האחרונה.
מצד אחד קל לנו להגיד ברור שהקב"ה בכל מקום...מצד שני מי אנחנו שנשפוט את אלו ששאלו איפה הוא נמצא, אלו שחבו על בשרם את הסיוט הנורא?

מבחינת הכתיבה, זה כתוב מאוד עוצמתי ופוגע בדיוק במקומות הכי כואבים.
אם היית מתחיל שורה חדשה כל פעם שכתבת "בכל" (כמו שכבר אמרו פה לפני) לפי דעתי זה היה מעצים את זה.
והכותרת מעולה..

הצלחת לזעזע אותי לכמה כיוונים...אני עוד אחשוב על זה הרבה..תודה
כ"ז כסליו ה´תשס"ח  
חזרתי אחרי מחשבה-
אני חושבת שמה שקשה בשיר הזה, זו המילה "עסוק". עד אליה אתה אומר אמת פשוטה, ש"הוא" נכח בכל מקום. ואין אפשרות לומר אחרת, כיוון שהוא הכל...ויש אכן משהו חסר אמונה בלעשות הפרדה- יש את המציאות של השואה,יש את הקב"ה, ואנחנו מנסים להבין איפה החיבור ביניהם.השאלה איפה הוא היה הופכת אותו לנפרד מהמציאות. זה גם מה שמעורר עליו כעס.
המילה עסוק, עושה לי תחושה שאתה עצמך יוצר את אותה הפרדה,ומוציא אותו מחוץ למציאות, ואז גם אתה מכניס כאן מקום של כעס. קשה השיר שלך... (כבר אמרתי? :)
כ"ח כסליו ה´תשס"ח  
אני עם איציק וכרמלו.


יפה מאוד!
כ"ט כסליו ה´תשס"ח  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים

כ"ט כסליו ה´תשס"ח  
מדי פעם מופיע יוצר אמיתי על הבמה שלא מפחד להגיד את האמת בצורה הכי יפה והכי ברורה. יש בדבריך חידוש מצד מסוים, אך מצד שני- הרי אי אפשר לחשוב אחרת. כל פלפול מעבר לגבול הזה שהצבתי הינו פלפול סרק. אני מצדיע לך! חימוש.
כ"ט כסליו ה´תשס"ח  
אני לא מוצאת את המילים להגיב ובכל זאת לא יכולה שלא.
זו התשובה הכי כנה והכי קשה להגיה שיש.
א´ טבת ה´תשס"ח  
מסכים עם plia - הוא לא היה "עסוק ברצח עם" אלא פשוט לא מנע רצח עם.

כמו כן, לדעתי - אין לך זכות להפנות את השאלה כלפי הניצולים. הם קטני אמונה, נבובים וחלולים?! ואם לא כלפי הניצולים - אז למה "חשתם", "ראיתם"...?

להיות נועז זה חשוב אבל הותרת לי טעם רע מאוד בפה.
א´ טבת ה´תשס"ח  
מסכים בהחלט עם אלו שהאשימו אותך כי אין זה הוגן להאשים את הניצולים. וכן עם זה שהשורה האחרונה לא הוגנת.
כתיבה יפה בהחלט.

הנה סיפור של זליג שפיץ בנושא:
http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=42733

(הקישור פשוט מתבקש)
א´ טבת ה´תשס"ח  
וואו.

אגרוף לבטן שמוציא את האויר.
א´ טבת ה´תשס"ח  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
אני (רק) אורחת, אבל אני לפעמים מציצה פה, על כל היצירות היפות והעמוקות כ"כ... אף פעם לא הגבתי,כי אני לא חושבת שזה הוגן. הפעם אני חייבת,ברשותכם.
הכתיבה שלך, קובי, יפה בעיני,היא חדה ומדויקת.
אבל, וזה אבל גדול, גם לשירה יש גבולות שלדעתי חצית אותם.ודאי לומר "קטני אמונה", על מי שלא יהיה(אני לא מאמינה שהתכוונת לניצולים).
אך יותר מכך-השורה על הקב"ה.
זה להוריד אותו למתחת לגובה העינים שלנו. גם אם זה היה פרדוקס שרצית ליצור (יש הרבה מה לנתח בשיר שלך,שוב-הוא מקסים כיצירה)אל תוריד אותו לרמות האלו.
מקווה שהובנתי...
א´ טבת ה´תשס"ח  
קובי, קודם כל כיצירה אני חושבת שזו אחת החזקות ביותר שלך.
כתיבה חדה מאד, חזקה מאד, ומכאיבה.

אימצת לעצמך סגנון וממש רואים אותך בין השורות.

לגבי התוכן, גם לי צרמו מאד המילים "קטני אמונה", אני בטוחה שלא באמת התכוונת למה שזה מעורר אצל הקוראים של השיר כי הרי גם אתה היית בפולין וכל', אבל זה קצת מצמרר שקוראים את השיר, קצת יותר מידי.
אני מעדיפה באמת את הגישה של כרמלו, הבעיה היא שכשקוראים את השיר המחשבה הראשונה היא שאתה פונה למי שחווה את השואה וזה קצת בעיתי.

בקיצור, לגבי התוכן, לא יודעת, קצת קשה לי עם השיר.
לגבי הכתיבה, כרגיל, מדהימה ונוקבת.
קצת מילים, והרבה הרבה מעבר.

כל הכבוד.
ב´ טבת ה´תשס"ח  
אמנם כולם (חוץ ממני) צעירים ויודעים הכל, אבל תגידו לי, איפוא הוא היה אם לא שם? ולמה מאצ"ג אתם מתלהבים ומקובי לא??
קובי, לא סתם השוויתי, ואל תיעלב.
מלבד ההצעה של AIZIQ להעצים את ה"בכל", אין דרך לחזק את השיר החזק הזה, שמביע את האבסורד של המאמין מול עודות החיים.
הדימויים הכמעט "איוביים" (קטני,נבובי) ו"איכאים" (חללי), בשילוב החספוס הגרמני, מכניסים אותי בדיוק למקום !!
ב´ טבת ה´תשס"ח  
אני לא מכיר את השיר של אצ"ג בנושא והטענות פה הן כלל אינן על כשרון שללא שמץ של ספק נמצא אצל הכותב בכמויות לא מבוטלות.
ב´ טבת ה´תשס"ח  
למרות שלדעתי אין כאן כל כך מקום לויכוח תיאולוגי.
ג´ טבת ה´תשס"ח  
זמן תגובות, ילדים, כל ילד יקבל תגובה.



כרמלו - ובכן... ברור שהשיר לא מאשים את ניצולי השואה; יהיה מגוחך לטעון כך ואף עוד יותר לכתוב שיר כזה. כל הפנייה לניצולים היא אירונית וסרקסטית בעיניי, ואף יותר מכך - למעשה היא מביעה איתם הזדהות מוחלטת. היא אומרת: "ברור שלא האמנתם בקב"ה אחרי השואה!" השיר הוא שיר התרסה (אם כי לא במובן הקלאסי של העניין) כלפי שמיא. לגבי העיסוק בנושא: זה שאתה מרגיש שאסור לי לעסוק בו זה נחמד מאוד, אבל רגשות הן עניין סובייקטיבי להחריד, אל תשכח.

איציק - אתה בהחלט צודק בעניין העימוד, אבל אני חושב שהשאלה "וכי לא חשתם" דווקא ממלאת את תפקידה, דווקא מתוך כך שהם חשו גם חשו.

plia - מה שאת אומרת זה מאוד מעניין. הרי, כל עניינו של השיר הוא נגד ההפרדה של הקב"ה מהשואה, כל עניינו הוא להסביר שהסתר פנים כמוהו כרצח ממש (וזו הטענה המרכזית בשיר, יש לשים לב לכך).

רטט וניק - ראו דבריי ל plia ולכרמלו.

אורחת - כשהקב"ה איפשר לשואה להתרחש, או ביצע אותה בעצמו לשיטתתי (שוב, כאמור למעלה, זה לא באמת משנה), הוא כבר איפשר הרבה נמיכות קומה כלפיו. אני לא חידשתי כלום.

ליאת - כנ"ל כנ"ל.

אז ישיר - תודה על המגננה, אבל למעשה היא הייתה בלתי נחוצה... תודה על ההתמדה והמעקב המייגע אחרי.



תודה רבה לכולכם שטרחתם לקרוא, לחשוב ברצינות ולהתייחס. אני מקווה שהתשובות שלי (שנמצאות בעיקר אצל כרמלו, למי שדילג על הכל) מספקות ברמה כזו או אחרת.
קובי.
ז´ טבת ה´תשס"ח  
אני מרשה לעצמי להקפיץ / אורח/ת בביכורים
כי חשוב לי שאנשים יראו את התגובה האחרונה שלי.

קובי,
ממרכז להב"ה בנתיבות.
י"ד טבת ה´תשס"ח  
קובי / אורח/ת בביכורים
איזה כוכב! תאמין לי צריך ללמד את השירים שלך בבית ספר...
כ"ו ניסן ה´תשס"ח  
ואין כמו היום לקרוא את מה שכתבת, ותיארתי לי שכך הם הדברים, אז הבנתי אותך נכון.
[יום השואה]
כ"ח ניסן ה´תשס"ח  
השיר טוב. המילה "מחוספסת" צ"ל שווא במ'.
מזכיר לי אמירה קשה: אלהים של הגרמנים ניצח את אלהים של היהודים בשואה. אנחנו נותרנו נאמנים לאלהים, זה המובס...
אבל איך שלא מסתכלים על זה - מי שממשיך בדרך ולא פונה ימין ושמאל בעקבות השואה הזאת, שלא יגדיר עצמו מאמין.
י"ג אייר ה´תשס"ח  
נערך.
כ"ו טבת ה´תשס"ט  
ונראה לי שמי שכבר מכיר את הסגנון שלך, לא יתרגש מהסרקזם המחודד שיש כאן, וידע, אם מותר לומר כך, אפילו להנות מהשיר. בטח לא להיעלב ממנו.

גדי
כ"ה ניסן ה´תשס"ט  
סרקסטי? לא יודע מה איתך, קובי, אני תפסתי את זה כרציני לחלוטין, אם לנסות לומר זאת, אולי כך:
לא "הסתר פנים", אלא גילוי פנים עצום בקנה מידה שאנחנו לא מסוגלים להבין כמה הוא גלוי, או משהו כזה [ושוב, גם לדעתי אתה קצת בוטה מדי, אבל בקטנה].

וגם זה כתוב היטב.

יהודה
שמתענג מהמעבר על הכרם.
ל´ סיון ה´תשס"ט  
ל´ סיון ה´תשס"ט  
בס"ד

וואו. איזה אומץ.
זה ממש חורץ, תוקף, קוטל.
לקח לי כמה שניות ארוכות של שוק מטורף, אך עם הכל לא נראה לי כי הפניה לאלוהים היא ישירות פני הדברים (שרצית להציג)..
אם כן זה יהיה קשה לעיכול אם כי נק' מבט אמיתית- אלוהים היה, שם, עם הכל.
אלוהים היה הצרחות של בניו, הפראות של ברואיו
אך בסופו של יום, הכל תלוי בנק' המבט.. למרות שאל לי לדבר, שלא אדע זכות להביע את דעתי.
אני רואה בזה את אלוהים, לטוב.
ומהשיר הזה אפשר לראות אותו גם לרע, וזה קשה לי.
אך כל הכבוד לך, זהו אומץ ונושא כבד מאד מאד. עשית את זה טוב. חריף. (הרבה יותר מ-)רוצה להבין יותר. הרבה יותר.
אם תוכל...
תודה.
כ"ז ניסן ה´תש"ע  
דעתי לא השתנתה: השיר הזה כתוב היטב, ולא משנה לי אם נקרא אותו בסרקזם או ברצינות: הרצינות שלו סרקסטית, הסרקזם שלו רציני. וכמו אז גם עכשיו, אני מסרב להתרגש משני אלה (סרקזם או רצינות). יש פה עמדה, נוכחת ביותר בשורה האחרונה של השיר, ואיתה אני לא רואה איך נוכל להתווכח (כן, הוא היה עסוק ברצח עם).

מצטרף למי שאמר שצריך ללמד את השיר הזה בבתי ספר, כי זה בריא לאתגר את החשיבה של נערים.

*הערה קטנה/בקשה: תמיד יש לי תחושה שהעריכה של השיר מחדש לקחה ממנו משהו טוב שהיה בו. אולי תתן לנו גם את הגירסה הישנה שנחליט *בעצמנו* איזו יותר טובה?

משוחררים.
כ"ז ניסן ה´תש"ע  
גם אני חשבתי ככה פעם, עד שהעדפתי להאמין שאין כלום, שאין אף אחד שם למעלה - מאשר להאמין שיש מישהו שאחראי לזה.
תיאוריית הכאוס - העולם כאוטי מטורף אכזר וזה הכול. צריך למגן את עצמנו בכל השכבות שאפשר ולקוות לטוב. לקוות, לא להתפלל.
כ"ח ניסן ה´תש"ע  
אבל העיקרית היא שהיא שקר מהאות הראשונה עד האחרונה.
יוצר נכבד, אני לא מתקיף אותך אישית אלא את השיר כפי שאני הבנתי אותו, וגם אני מרגיש חופשי להסיר את הכפפות כי הרי זה בדיוק מה שאתה עושה בשיר ה"אמיץ" שלך כפי שכתבו לפני. (עלק, ממש שם נפשו בכפו לכתוב ולהמתין לברק ממעל).
שקר וחוסר שחר כ"כ קיצוני שאין לי מושג מה מקור המחשבה בכלל. אולי יש לך ידיעות אחרות על השואה כגון שה' המטיר אש וגופרית מן השמיים על הצריפים בברגן בלזן? ברד ואש מתלקחת על רוונסבריק?

אכן, ה' היה *לא* עסוק לרגע בהצלת עם-'הסתרתי פני רגע ממך'. זה לא אומר שאתה יכול לכתוב את שיר (לא ההתרסה אלא) התועבה הזה.



כ"ח ניסן ה´תש"ע  
אתה גאון של מילים, וזה אחד השירים הכי כואבים שקראתי בחיי.
ל´ ניסן ה´תש"ע  
אנשים מסוגלים לשפוך.

לכל המתלוננים על השיר פשוט את פתחו את פרשת הקללה - תקראו תפנימו ואז תעשו את זה שוב, אם יפול לכם האסימון אז אתם רשאים להמשיך.

לקובי - תודה על השיר החד. מסתבר מעצם הצעקות שאכן יש לך אומץ כנגד החברה.

--דחג
א´ אייר ה´תש"ע  
איזה אמירה חזקה יש לשיר הזה.
שיר מצוין ואמיץ לדעתי, טוב שערכת אותו כדי שתווצר אנפורה.
אהבתי מאוד
כ"ז ניסן ה´תשע"ג  
ולי השיר שלך קפץ מיד כתשובה.

חד כתער.
כ"ו ניסן ה´תשע"ח  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד