המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
ורטיגו / שירה שמר
בביכורים מאז ה´ כסליו ה´תשס"ח

 

בִּזְמַן שֶׁצָּלַלְתִּי
כְּשְׁשִׁוְויוֹן מִשְׁקַלִי הַנַּפְשִׁי הִתְעַרְעֵר,
שִׁכְרוֹן הַמַּעֲמַקִּים הִתְעוֹרֵר
מִמָּקוֹם מִשְׁכַּנוֹ
בְּתַחְתִּית מְגֵרַת הַגַּרְבַּיִם.
הַקְלִישָׁאַה תוּפְעֵלַה:
חַיֵּי אֲחֵרִים
עָבְרוּ לִי כְּסֶרֶט
נָע
בְּצִיר הַצְּנִיחָה.

קְלִפּוֹת שֶׁל פַּחַד
הָיוּ מְנַת תְחִילַתִי
בִּזְמַן שֶׁמָּעַדְתִּי,
אַךְ כְּשְׁהִתְמוֹסֵסוּ
(יוּבַל תִּזְמֵן 3 מֵאִיּוּת שְׁנִיָּה, תּוֹדָה יוּבַל)
פְּלַחִים שֶׁל לִמּוּד
קִנְּחוּ אֶת הַמַּסַּע
אֶל-מָטַה.


עָב רִאשׁוֹן-
דִּגְדּוּג יָדֶיהָ שֶׁל גַּנֶּנֶת הָתַסְמִין
בְּלִחְיֵי יַלְדֵי הַגַּן.
רַעֲפֵי תְּמִימוּת
מַשְׁאִירִים בִּי סִימָן
כָּחֹל,
מַה שֶׁיּוֹתֵר עָמֹק.


אַחַר שֶׁכָּךְ
הִשְׁתַחַלְתִּי לְסִדְקֶי קְמָטִים,
שֶׁל מְחִילוֹת הַסּוּפָה.
חֹסֶר הַהִתְמַצְּאוּת
מוֹתִיר בִּי תְּחוּשָׁה נְעִימָה,
מוֹסִיף לְעֵינַי
נֹפֶךְ
שָׁלֵם יוֹתֵר,
רַק קַצְווֹתָיו שְׁבוּרִים.


עָב שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי וְחוֹזֵר-
פִּיהוּקִי הַמִּתְעַנְיֵן
בָּלַע אֶת אֲוִיר הַסְּמִיכוּת
הָהִיצְ'קוֹקִי,
הִסְתַּבְּר לִי
שֶׁהַדֶּשֶׁא בַּשָּׁמַיִם
שַׁקּוּף יוֹתֵר.


כָּעֵת בְּתוֹכִי
מִתְפַּקֲעַת דִּמְמַת הַשִּׁירָה,
הַשְּׁקִיעָה קְרוֹבָה מִתָּמִיד.


וּבְקִרְבַת הַמִּישׁוֹר
בִּזְמַן שְׁהִנְמַכְתִי
עוּף
רָאִיתִי אוֹתוֹ,
זֶה מִשְׁכְּבָר.
מְגָּלֵם פְּרָחַיו, מְצָעֵף מַבָּט אֶל בַּיִת, מַגְבִּיהַּ טוּס, מַפְרִיחַ אֶת הַחֵצִי,
מִתְמָצֵא
יַצִּיב
(הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי גַּעְגּוּעַ).



וְאָז אֲדָמָה.

שְׁתִיקָה.


וּפֶרַח.



מסע נפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשירה שמר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ה´ כסליו ה´תשס"ח  
בינתייים אני חוגג את ההיקסמות בבלי דעת,
אח"כ אנהנה גם מהבנה שלמה

תודה!

איציק.
ה´ כסליו ה´תשס"ח  
ותודה רבה לממליצ\ה.
שמחה.
ו´ כסליו ה´תשס"ח  
שכחתי להסביר. למי שלא יודע את משמעות המילה ורטיגו, 2 פירושים:
1. תחושה של סחרחורת סיבובית, שבה מרגיש האדם כאילו הוא עצמו או הסביבה נמצאים בתנועה מתמדת (ציטוט מויקיפדיה- ליותר פירוט לפנות לשם).
2. אובדן התמצאות מרחבית, בדר"כ בהקשר טיסה, וגם צלילה. (לפירוט- ויקיפדיה, שם, שם).

3. שם סרט מפורסם של היצ'קוק...
ו´ כסליו ה´תשס"ח  
מוצאים שיש עוד הרבה במה להתעמק, אך הרגעים הנפלאים בהם היינו באויר עוד נותרים כטעם קלוש על לשוננו ואנו, הקוראים, מנסים להתענג עוד רגע קט על הרגשת הריחוף טרם תחלוף, טרם יחזור הטעם המר של האדמה, נטרם ניגש למלאכת הניתוח הכואב, הגשמי.

תודה על הטעם הפשוט, הטעם הפשוט שאני בוחר להשאיר עימי עוד קצת, עוד קצת.

יובל
ו´ כסליו ה´תשס"ח  
פחד הגבהים שלי מתפוגג בנחיתה והופך לאיזה שיכרון של התפרקות ממתח - - -
וכאן עם שכרון הנחיתה שלך הוא התעורר
ונסחף לצלילת ה'ורטיגו' (כמו באימוני טייס שהטייס עולה גבוה גבוה ואז עוזב את ההגה ונותן למטוס לצלול בסלסולים...), הסתלסלתי בין עבי האסוציציות, וכעת:
כָּעֵת בְּתוֹכִי
מִתְפַּקֲעַת דִּמְמַת הַשִּׁירָה,
הַשְּׁקִיעָה קְרוֹבָה מִתָּמִיד.


וּבְקִרְבַת הַמִּישׁוֹר
בִּזְמַן שְׁהִנְמַכְתִי
עוּף
רָאִיתִי אוֹתוֹ,
זֶה מִשְׁכְּבָר.
מְגָּלֵם פְּרָחַיו, מְצָעֵף מַבָּט אֶל בַּיִת, מַגְבִּיהַּ טוּס, מַפְרִיחַ אֶת הַחֵצִי,
מִתְמָצֵא
יַצִּיב
(הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי גַּעְגּוּעַ).




וְאָז אֲדָמָה.

שְׁתִיקָה.


וּפֶרַח.

שיר מקסים! נהדר!

והכי מפליא, שהורטיגו הזה ממשיך אצלי גם אחרי שנחתתי!!! נראה מתי יעבור לי, ואם יהיה לי ג'ט לאג?!

שבת שלום
עוזי

ו´ כסליו ה´תשס"ח  
בס"ד
מועדפות, היכונו.
קבלו יהלום

רות סוף

[אל תנסו חוסר שעות שינה]
ו´ כסליו ה´תשס"ח  
אני מוסמקת. המון תודה לכם!
ו´ כסליו ה´תשס"ח  
בס"ד

זה מלא ברבדים ומשמעיות, אני אוהבת את השפה את החתכים העמוקים באופן שבו כתבת את השיר, הפסיחות מדוייקות. כך שחשים ממש בצלילה. "תחתית מגרת הגרבים" (נפלא, מקורי, יוצר את הנעימות התהומית שבאמת ממנה מתעורר אותו שיכרון שאת נוגעת בו) אהבתי את הרעיון של ההתקלפות מן הפחד את תהליך הלימוד שאת רומזת עליו שהוא קורא גם כשאנו צונחים מטה. (הסוגרים והתזמון שלהם מיוחד במנו)
אני חושבת שמה שהכי מושך בשיר הזה זה תחושת הסחרחורת הוא בולע אותך אל תוך מערבולת הורטיגו התלת משמעותי, ומכריח אותך עם הסיום להתנמך, ולחזור איתך אל המציאות. "הרגשתי שאני געגוע"
זה משפט שאוצר בתוכו כל כך הרבה כאב מתוק. והרווחים בין מה שאינך אומרת למה שאת אומרת כל כך מדוייקים , זה הניגון
שלך, נצלי אותו:)

אהבתי מאוד,
אני.
ז´ כסליו ה´תשס"ח  
קראתי וחזרתי וקראתי את תגובתך הנפלאה, והתרגשתי. תודה רבה לך. (חיבוק)
ז´ כסליו ה´תשס"ח  
חיי אחרים
עברו לי כסרט.

פשוט כך אנו חיים יום ועוד יום ועוד..
מילים שנחצבו מאמת.
ח´ כסליו ה´תשס"ח  
תגובה לאחר קריאה ראשונה: וואו. כתיבה ודימויים כיפיים, אם כי אבדתי בהם, כי בהתחלה חשבתי כמובן על צלילה בים, ובהמשך זה סתם הפריע. מרוב התעסקות עם זה, לא הספקתי להרגיש כל כך את השיר.

אז עכשיו שוב.

"הדשא בשמיים שקוף יותר". נפלא. הפעם הרגשתי יותר, אם כי קשה לי להגיד מה הרגשתי. אולי אשוב בזמן אחר, והשיר יתיישב לי טוב יותר.

תודה!
לגעת
ח´ כסליו ה´תשס"ח  
וואו, נהדר-נהדר.
אהבתי אותך כבר מ"שושנת ילדותי", ואת לא מפסיקה להוכיח לכולם מה את שווה. ואת שווה המון.
אשוב הנה להתעמק מתישהו, רק חשוב לי שתדעי שהייתי כאן - ואהבתי מאוד.
דניאל.
ח´ כסליו ה´תשס"ח  
מעניין מאוד


(ונזכרתי בספר של פול אוסטר..)
ח´ כסליו ה´תשס"ח  
הלוואי והייתי מבין יותר בשירה, אבל אני עדיין מתחיל. הוקסמתי מהמילים, אך לא קלטתי את המשקל של השיר. אולי ביום מין הימים.

שיר מדהים! חימשתי.
ט´ כסליו ה´תשס"ח  
מדהים, מדהים.
ט´ כסליו ה´תשס"ח  
כשרון מטורף יש בך, ילדה.
שמרתי לי בזכרון טוב טוב את השם שלך.

בניה נהדרת, מסחררת.
(כמה אהבתי את הסגריים)
כ"כ גלג"צ, כ"כ גלגל , כה מסחרר- - -

לא בטוחה שנחתתי


מורן.
י"ב אלול ה´תשס"ח  
לא אהבתי את השורה -
(יוּבַל תִּזְמֵן 3 מֵאִיּוּת שְׁנִיָּה, תּוֹדָה יוּבַל),
היא נראית לי מיותרת.
ובכלל אני ממליץ - היה ניתן לסנן קצת יותר מחשבות, ללטש קצת יותר, לתמצת.
הקטע ההיצ'קוקי ממש הפריע לי, ויש פה הרגשה של רצון להתפזר על כמה שיותר נקודות, וזה עושה את המטרה רק בצד הרע שלה - השיר הזה מפוזר מדי, וקשה מאוד להתמקד בו ולהבין את המטרה הכללית.

אבל באמת באמת -
השיר זה מאוד עמוק וחזק, שנון וחכם.

י"ד אלול ה´תשס"ח  
הפעם אני לא מסכימה לדעתך- השורה (יובל תיזמן 3 שניות, תודה יובל) היא בין 2 השורות האהובות עליי בשיר (בכל גלגלציותה) וגם היא, ביחד עם הפיזור עליו דיברת, באה להעניק את תחושת הורטיגו- ובכך השיר בהחלט השיג את מטרתו.
את השיר כתבתי בעקבות הספר "הנער שנפל מן השמיים"- אני מניחה שאפשר להבין בשיר את הנפילה ואת המסע המסחרר מטה.
ותודה על תגובתך, שהחזירה אותי לשיר הזה, בין השירים הראשונים שלי. אני חושבת שאני כל כך אוהבת אותו דווקא בגלל שהוא פחות מהודק. (למשל את הפסיחות בטוח הייתי עושה היום אחרת).
(:
י"ג תשרי ה´תשס"ט  

אני עדיין מסכים עם רטט לגבי השורה הזאת, גם אחרי ההסבר, כי למרות שזה ורטיגו, פתאום גלגלצ נכנסת באמצע השיר, ואין לזה שום מטרה. זה הורס את הרצף של הביטויים ה'גבוהים', וכל התהליך הנפשי הפואטי והמסוגנן.
וחוץ מזה, גלגלצ זה דבר רע.
י"ג תשרי ה´תשס"ט  
אין קשר בין השיר לגלגל"צ.
י"ד תשרי ה´תשס"ט  
מסקרן, כל כך גבוה, כל כך יפה
ב´ אייר ה´תשס"ט  
קראתי שיר במקום אחר ונזכרתי בשיר הזה. הנה השיר:

המונולוג של איקרוס / שמעון אדף

לָמָּה הָיִינוּ חַיָּבִים לָנוּס?
לוּ הַמָּוֶת הָיָה בָּא
בְּמִנְהָרוֹת הָרָעָב וְהַצָּמָא,
הָיְתָה מַגִּיעָה גַּם שִׁכְחָה,
וְכָל מָה שֶׁהָיָה, וְכָל מָה שֶׁנֻּבָּא.

הַמְּשׁוֹרְרִים, הַצַּיָּרִים, מְסַפְּרֵי הַסִּפּוּרִים
מַכְרִּיחִים אוֹתִי לְפַלֵּח
אֶת רְדִידִי הַמֶּלַח וְהַיָּם
לְמַעֲנָם.
אֲנִי עָיֵף מִן הֶחָכְמָה
הַנֶּאֱסֶפֶת בְּשׁוּלַי הַחֲרוּכִים:
נְפִילָה אַחַר נְפִילָה,
כֹּל הָאַנְדַּרְטָאוֹת נִנְעָצוֹת בְּזִכְרִי,
וּמְקוֹם קְבוּרָתִי הַלֹּא נוֹדָע.
סְבִיבוֹ מְאַבְּדִים אֲנָשִׁים גֹּבַהּ
בֶּחָלָל הַנִּרְפָּא
בֵּין גֹּדֶל הַכְּאֵב
וְעֹמֶק הַצַּעַר.

הַלַּיְלָה יִנְעַץ הַיָּרֵחַ
צִפֹּרֶן שְׁתוּקָה בָּעַרְפִלִּים.
מָחָר אֲנִי אֶפֹּל.
הַוְרָדִים יִנְשְׁכוּ אֶת הָאֲוִיר
בְּפֶה חֲסַר שִׁנַּיִם
בְּתַאֲוָה גֶּרִיאַטְרִית עֲצוּמָה.




זהו. וגם שבתי לקרוא פה והיה לי טוב. הרגשתי שאני געגוע- יש בשורה הזאת כנות מיוחדת. אני לא יודע להסביר איך. ובכלל יש כאן הרבה שורות כאלה:
כָּעֵת בְּתוֹכִי
מִתְפַּקֲעַת דִּמְמַת הַשִּׁירָה,
הַשְּׁקִיעָה קְרוֹבָה מִתָּמִיד.


ואני עדיין עומד על דעתי בנושא השורה והתיזמונים. דווקא בגלל שאין קשר בין גלגל"צ והרדיו לבין השיר, מחזק את התחושה שלי לגבי השיוך של השורה הזאת לשיר. אבל חשבתי על זה, שאם את כל כך אוהבת אותה בטח יש לה איזה מקום, ואני פשוט לא רואה אותו.
איזה שיר יפה זה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד