המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
חכיון / יערה וידמן
בביכורים מאז כ"ט תשרי ה´תשס"ח

 

ב"ה                                                   

חדר מיון, הדסה עין-כרם

חִכַּיוֹן


בַּכֹל נִדְבַּק פֹּה רְסִיס

שֶׁל מַוֶות. גַּם הַתִּנוֹק שְעַל שַֹקִית הַבַּמְבָּה

מַבִּיט בִּטְרוּטֵי הַעֵינַיִים בְּדוֹק שֶׁל עֲצְבוּת.

אֲפִילוּ הוּא פַּגַש בַּחִדַּלוֹן

אֲפִילוּ הוּא רַצָה לְרֵגַע לְהַפְסִיק

הֵיוֹת.

הַעַצִיצִים שַׁחוּ: אֵיךְ אֶפְשָׁר

לִצְמוֹחַ בְּהִתְנַשֹּאוּת

כְּשְׁסוֹף נוֹשֶׁב. כְּשְׁעֶצֶב.





© כל הזכויות ליצירה שמורות ליערה וידמן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ט תשרי ה´תשס"ח  
אהבתי את בחירת המילים, מילים ילדותיות עם מילים כבדות ורציניות.
טיפת הומור עם נושא כבד.
כבד באמת.

יישר כח!
כ"ט תשרי ה´תשס"ח  
אהבתי את תיאור העציצים של הבית חולים.
ל´ תשרי ה´תשס"ח  
(אם אפשר בכלל להגדיר זאת כך..)

הפסיחה מעולה, פרט לראשונה - לא הסתדרתי.
שימוש יוצא מן הכלל בפרטים זניחים וטפשיים לכאורה לשם המחשת האוירה הכללית.

נ"ב: מה מעשייך בביה"ח??
ל´ תשרי ה´תשס"ח  
התינק על שקית הבמבה עשה לי.. אאוצ'.

זה אמיתי, ממש.
והסוף שלך נפלא.


(אגב, הערה, אני חושבת שדווקא הכותרת פחות מתאימה. ההטיה של המילה הזו באופן הזה היא קצת.. סליחה על המילה אבל זה מה שמצאתי, מתנשאת. לא שאת מתנשאת, אלא שהמילה הזו גבוהה מדי וטיפה מלאכותית למה שהצגת פה. אני הייתי קוראת לזה משהו כמו "העציצים שחו". משהו תיאורי. על אף שהיא מביעה הרבה, הכותרת, בעיניי היא מנמיכה את היצירה במקום להגביה.
ואת כל זה אני אומרת רק בגלל שאת כל כך מצוינת. באמת.)
ל´ תשרי ה´תשס"ח  
אבל דווקא אותה אהבתי.
כי אם תשימו לב הרבה מהילדים אומרים חכיון במקום לחכות או משו דומה.
ודווקא זה הסתדר לי לילדים.
כי זה נותן את ההומור והילדותיות בתוך כל השיר הכבד הזה.
משו מעולם אמיתי, קטן, כואב ויצירתי.
למרות הכל - הם ילדים.

אני בעד להשאיר.
לי זה נתן דווקא ערך מוסף.
ל´ תשרי ה´תשס"ח  
זה מחדש לי מה שאת אומרת, כי עד כה קראתי את המילה הזו בעיקר אצל משוררים שרצו להשיג קצת תחכום בהטיה של המילה הזו. לכן כתבתי מה שכתבתי.

אבל כמובן, אם זה נשמע ילדותי- אז זה בוודאי משיג את המטרה.
תודה על ההארה.
:)
ל´ תשרי ה´תשס"ח  
שיר חזק.הסיום ממש חזק.

את הרעיון של התינוק במבה פחות אהבתי.
ל´ תשרי ה´תשס"ח  
אוי, מה איבדת בחדר מיון?
זה שיר נוראי, דווקא ביגלל שהוא נכון, מתאר בפשטות מציאות בלתי אפשרית.

והכותרת: לביא אמר אתמול: 'החיכיון הזה ארוך מידי, אולי כבר נפסיק לחכות ונתחיל'.

את נהדרת.
עֹז

ל´ תשרי ה´תשס"ח  
כתוב בכשרון רב / אורח/ת בביכורים
וגם סימני התבגרות.
עונה לטעמי
ש.בר כלי


(הניקוד לא מדוייק)
א´ חשון ה´תשס"ח  
שיר עצוב, קשה, ומדהים. נפלאה!
א´ חשון ה´תשס"ח  
יש לך את הכשרון הזה, לטוות שיר נפלא, רקמה של מילים מתוחכמות ויפהפיות, אבל להניח את השטיח באווירת החידלון הלבנה של בית החולים.

יש בזה איזה פן של תעוזה, לכתוב שיר חמוד כזה עם מילים על התינוק המתוק של אוסם שיש לו הרהורי התאבדות,

אבל האמת היא שאהבתי את השיר הזה.

אז זה שהעציצים גם דיברו וגם כופפו את עצמם באותה מילה זה באמת חמוד, אבל זה כלום לעומת האמירה הענקית שמאחורי העציצים הצומחים במקום של חידלון, במקום שבו אפילו סמל התמימות פוגש ברסיס של מוות.

אם לא הבנת את זה בתוך שלל המילים שהלעטתי בו את דף השיר שלך - השיר הזה שבה אותי.

רטטטטט
ב´ חשון ה´תשס"ח  


במיוחד את היכולת שלך לקחת פרטים קטנים, מינוריים, שוליים ודרכם לעצב אווירה כללית, וזה נפלא, גם האיפוק השימוש במילים מובחנות, מסוימות בהרבה מובנים את אומרת מעט ומרגיש הרבה.
(אני חושבת שלהערה הצדדית שלך "חדר מיון, הדסה עין כרם", מהווה תוספת משמעותית לתחושת העצב שמלווה את השיר על כל המשמעויות שיש בו.

גם כשאני קוראת את זה שוב אני מוצאת את הפיסוק נפלא כי הוא כמו בולם את המילים או את הסערה, כאב שאינו נאמר.

מאוד אהבתי, מקווה לעוד...




ב´ חשון ה´תשס"ח  
התינוק שעל הבמבה עשה לי מן צביטה כזו בלב, ועודני מתאמץ שלא לבכות מחשש שמא אזעיק פה את הכל.
נפלא ונקרא היטב, והמשפט "העציצים שחו" - שנון להפליא. נהניתי.
רק המילה "היות" נתקעה לי בגרון. לא יודע למה. אולי בגלל הפסיחה, או השורה הנפרדת, אבל לבד מזאת השיר מעולה.
ב´ חשון ה´תשס"ח  
יפה.
תאורים מעניינים
ולא שגרתיים.
שבוע טוב,

גולן.
ב´ חשון ה´תשס"ח  
ופשוט לא ידעתי איך להגיב לזה. אני לא חושבת שיש מילה שבאמת מתאימה. אבל קראתי, ונפעמתי.
ג´ חשון ה´תשס"ח  
כאבתי. למה את עדיין בתוך בית חולים..
ואם נתייחס לדברים הקטנים, אז...שיר מדוייק. ונכון. ומבטא היטב את האירוניה שיש בכל טיפת חיים במקום כזה מת.
חיבוק ונסיון לשלוח לך קצת כוח..
ד´ חשון ה´תשס"ח  
ואוו איזה שיר.
מיד להוציא ספר שירה.

מעולה.
היכולת שלך להיות כ"כ מקורית בשיר הזה, הרעיון על התינוק של הבמבה חזק מאד ועושה את השיר לטוב בהרבה יותר.
כל הכבוד.

חזק מאד.
ו´ חשון ה´תשס"ח  
מדהים... / אורח/ת בביכורים
רק אני שהיה בבמקום יודע בדיוק על מה כוונתך .
היכולת לחבר בין "תינוק " הבמבה לבין הערוע האמיתי שהיה במקום הינו מדהים .
ביטוי נפלא ומעורר צמרמורת כיצד ניתן לתאר במילים "פשוטות" ארועים שונים שארעו במקום.(רק את יכולה)
מתוקה המשיכי כך .
ההצעה של מאן דהו בתגובות , לספר שירה
מעניינת שוה לחשוב בכיוון
ש.ו
ט"ז חשון ה´תשס"ח  
איך הצלחת לכתוב את השיר שיהיה כל כך פסימי, כל כך לא-עושה-כלום כבד כזה? מאוד כבד.
כ"ב שבט ה´תשע"ב  
מושלם וצורב.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד