בנושא
בכרם
חדשות
 
שִׂיחַ / יערה וידמן
בביכורים מאז כ"ו אלול ה´תשס"ז

שׁוּב נִתְכַּנַסְתִּי בִּשְׁתִיקָה שֶׁל
אֱלוּל, מְשִילָה עַטִיפוֹת
אֲדַמְדַמוֹת- צְהוּבוּת, דּוֹרֶכֶת
לִשְׁמוֹע רְסִיסִים.
כִּמְעַט סוֹף עַכְשַיו, כִּמְעַט
הַתְחַלָה, וַאֲנִי עוֹד כִּמְעַט רוּחַ.
וְרַק הֶעַלִים- -

[מִתְחַדֶשֶת]

אלול

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליערה וידמן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז אלול ה´תשס"ז  
וואו, השיר הזה יפהפה ומיוחד.

אהבתי את הדרך בה תיארת את התחדשות הגוף והנפש עם בוא חודש אלול. הייתי מוריד את המילה "עוד" במשפט "ואני עוד כמעט רוח" ובמקום הקווים אחרי המתחדשת, הייתי מעדיף שתתארי לנו את מה רק העלים.

אהבתי את הסוגריים בסוף, הם מוסיפים מן סיכום מעניין, למרות שאני לא בטוח שהם הכרחיים.

כל הכבוד, נהניתי לקרוא.
כ"ז אלול ה´תשס"ז  
יערה, זה נוגע ויפיפה.
אהבתי את עטיפות השלכת מתחת כפות הרגליים. לדעת שמשו נגמר מאפשר להתחיל מחדש, בירוק רענן.

תודה על ריח אלולי,
שיצמיח לך התחדשות טוֹוָה
כּנרת
כ"ז אלול ה´תשס"ז  
אהבתי מאוד.
התחברתי במיוחד לעניין של
"כִּמְעַט סוֹף עַכְשַיו, כִּמְעַט
הַתְחַלָה"

תודה.
כ"ז אלול ה´תשס"ז  
יקרה, את נהדרת ומתחדשת,
מתכנסת וכמעט...
שתחל לך שנה של שיח [צמיחה ודיבור]
עֹז
כ"ח אלול ה´תשס"ז  
אהבתי מאד את השתיקה של אלול. ואני עוד כמעט רוח. זה משהו שאי אפשר להגדיר במילים, ובכל זאת כתבת. זה יופי, כמיהה עמוקה יותר מכל רגש.


(ואני לא בטוחה שהסוגריים נדרשות. זה מובן מהמילים שלך מאליו).
כ"ח אלול ה´תשס"ז  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
לא ידעתי כי גם במקום שאת נמצאת אפשר כי תמשיכי לפרסם.
מהמם,כידוע ומובן מאז ומתמיד.
המשיכי כך בכל רגע פנוי ואפשרי .
בהתיחחס לתגובות הקודמות גם אני היתי מוריד , מחסיר ומעט מוסיף(כללתי את ההתייחסות בקיצור נמרץ,כרגיל).
שתהיה לך שנה טוה מהממת ומלאת חוויות
וכמובן כל האיחולים הנוספים האפשריים(כולל כל אלה שאת מאחלת לעצמך.
הפרזתי!!!!!!!????????????
ש.ו
כ"ח אלול ה´תשס"ז  
בס"ד
כבר אמרתי שאם הייתי מדפיס את כל שירי אלול לא היה מקום ומאידך גיסא היה לי אוסף בסדר גודל של ספר מוסר ממוצע...

וזה אחד מהשירים שהיה נכנס לשם בדין ולא בחסד.

תודה לך
כ"ח אלול ה´תשס"ז  
איזה שיר מקסים.
קצר וקולע.
ממש הרגשתי את פצפוץ העלים, שלכת, אלול...

שיר מעולה. תודה לך, שמרתי לי.

רק לגבי הכותרת אני לא בטוחה שהבנתי...
כ"ט אלול ה´תשס"ז  
יערה כתיבה נפלאה!
את סוחפת בשורות בודדות בלבד..
זאת אמנות וזאת שירה!
5
ג´ תשרי ה´תשס"ח  
זה פשוט חבל.
בעיניי היא ממש ממש לא טובה, וסליחה על הבוטות.
חבל על הסוגריים, על חוסר ההחלטיות, חבל.

לדעתי עדיף לסיים ב"ורק העלים--" - או להרחיב. אבל כך ממש לא אהבתי.

ופרט לכך זה מצויין.
ד´ תשרי ה´תשס"ח  
תחושות הסתיו והשלכת מבפנים ומבחוץ חבורים בצורה מושלמת. (הסתיו הגיע כבר לצפון?, כי אצלי עדיין קיץ).

את שתי השורות האחרונות הייתי מורידה. הן מוסיפות את המובן מאליו.

את מפליאה לכתוב, אשרי שזכיתי לגלות :)
שנה טובה!
ד´ תשרי ה´תשס"ח  
ראשית, השימוש הצבעוני בעולם הטבע, כבר מוציא אותנו מהאפרוריות המאיימת של כותלי בית המדרש ובתי הכנסיות, המוכרים יותר כידידיו הותיקים של 'אלול'.
הביטויים כולם עדינים, אין שבירה וטלטול, לא חרדת-השופר והכאה על חטא, אין אתכפיא כוחנית, אפילו העטיפות הן עטיפות ולא קליפות, לא מלחמה - רק שתיקה עמוקה.
התשובה כאן היא השלת העטיפות התערטלות אל הרוח, שמתרחשת מאליה עם ההתכנסות, התפילה. וה'כמעט' ו'כמעט' נותן לנו תחושה של משהו אינסופי שהיד מושטת אליו, נוגעת לא נוגעת... תפילה.
גם ה'לשמוע רסיסים' נותן תחושה של ציפייה שעוד לא התממשה, וגם 'דורכת' הרגיש אצלי 'דריכות'.

שיח זה גם תפילה, מסמל את הצד הטבעי יותר של התפילה, השתפכות הנפש מאליה.

שנזכה לכזה אלול עמוק (שכבר עבר, אבל אני חושב שעוד לא התחלתי...)
ב´ אדר א´ ה´תשס"ח  
וואו.
את לויודעת מה עשית לי.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד