|
|
 |
אולי במותי תמצא לי עדנה
אולי במותי תמצא לי עדנה
ושקט יסבבני ושלווה תלפפני
והייתי זיכרון רחוק ונשכח,
אולי רק במוות תדע הנשמה
את כל מרחביה, את גודל שמיה,
שהיה לבבי פצוע ורך
וכל פועלי על-פני האדמה החרבה
כי בזיעת גופי השגתיו ובעמל -
אין כמות,
ינוחו כל הברכות על ראשי המבולבל
ואמות.
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לשבן
|
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
| |
| |
י"ב אלול ה´תשס"ז  | | יפה!השאלה שלי מה פרוש "תמצא לי עדנה"?
"את כל מרחביה,את גודל שמיה"-מקסים! |  | י"ב אלול ה´תשס"ז | | מכאיב ומרעיד אך נעים ויפה,גם אם מוזר לומר זאת על מוות, כתוב נכון ובכנות כואבת, הזדהתי מאד ואהבתי, יש מקום כזה. | | ט"ז אלול ה´תשס"ז | | מצאתי במוות המתואר הרבה אופטימיות, הרבה מקום לגדול.
משפט חמוד ביותר הוא:
"ינוחו כל הברכות על ראשי המבולבל" (: | | י"א ניסן ה´תשע"ה | | ניקוד.
גם מצד עצמו וגם כי קשה לקרוא כך. | | |
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי