בנושא
בכרם
חדשות
 
הֶמְיַת יָם / שושניתה
בביכורים מאז כ"א אב ה´תשס"ז


1.
צָרִיךְ לָדַעַת לִשְׂחוֹת הֵיטֵב
צָרִיךְ גַּם לָדַעַת לִצְלֹל
וְלִרְאוֹת דֶּרֶךְ מִשְׁקֶפֶת
אֶת כָּל הָעֹמֶק –
אֶת הַדָּגִים  הַחֲמַקְמַקִּים
וְהָאַלְמֹגִים הַצִּבְעוֹנִיִּים.

צָרִיךְ גַּם לָדַעַת לְהִזָּהֵר
מִקִּפּוֹדֵי הַיָּם
וּמֵהַצְּמָחִים יוֹרְקֵי הָאֶרֶס. 

צָרִיךְ לָדַעַת לַצּוּף
לְרַפְרֵף מֵעַל הַכֹּל
וְלִרְאוֹת מִן הַצַּד. 

צָרִיךְ לָדַעַת לִשְׂחוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם
וּלְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים
לִבְנוֹת אַרְמוֹנוֹת בָּחוֹל
וְלַשׁוּב  לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ
בַּגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים.
 
צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת הַיָּם הֵיטֵב
וְלָדַעַת מָתַי הוּא מַסְבִּיר פָּנִים
וּמָתַי הוּא דּוֹחֶה אוֹ בּוֹלֵעַ. 

צָרִיךְ לָדַעַת לְהִתְמַסֵּר
בַּגּוּף וּבַנְּשָׁמָה
וְלַתֵּת לַגַּלִּים לְשַׂחֵק בָּנוּ
כּאִילוּ לֹא הָיִינוּ אֶלָּא נוֹצָה. 

אָסוּר בְּשׁוּם אֹפֶן לִטְבֹּעַ
אַךְ מַגִּיעַ רֶגַע בּוֹ נִגְמָרוֹת הַמִּלִּים
וְאֵין - אֶלָּא לָבוֹא אוֹ לָלֶכֶת –
וְנֶאֱמַר:  אֵין פְּשָׁרָה לַטֹּהַר...

2.
הָיִיתִי בַּיָם.
סוֹף סוֹף בַּיָּם.
בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה דֶּגֶל אָדֹם
הַגַּלִּים הָיוּ עֲצוּמִים,
קְצוּפִים וְקוֹצְפִים
עָמַדְנוּ עִם הֲמוֹנִי אֲנָשִׁים
צְפוּפִים וְנִרְגָּשִׁים
וְקִפַּצְנוּ לִקְרַאת כֹּל גַּל
כְּמוֹ יְלָדִים קְטַנִּים
הִשְׁתּוֹבַבְנוּ וְצָחַקְנוּ. 

בְּיוֹם הַשֵּׁנִי הָיָה דֶּגֶל לָבָן.
עֲדַיִן הָיוּ גַּלִּים גְּבוֹהִים
אֲבָל עֲגֻלִּים וְרַכִּים.
רַק מִמַּעַל לַסְּלָעִים
נִרְאוּ זִנּוּקֵי קֶצֶף לָבָן.
שָׂחִינוּ הָלוֹךְ וַחֲזֹר
כְּשֶׁהַגַּלִּים נוֹשְׂאִים אוֹתָנוּ
עָמֹק פְּנִימָה לְעֵבֶר
הַמִּרְוָח שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים
וְהוֹדְפִים אוֹתָנוּ הַחוּצָה
לְכִּוּוּן הַחוֹף. 

הַמַּיִם הָיוּ חֲמִימִים
וּמְלַטְּפִים
צַפְנוּ , צָלַלְנוּ
וְרָגַעְנוּ בְּתוֹכָם. 

שָׁמַעְתִּי הֶמְיָתָם
מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב
שָׁרִים עַל גַּעְגּוּעִים.

 וְזָכַרְתִּי אוֹתְךָ...

3.
הָיִיתִי  בַּיָּם וְשָׁם  חַשְׁתִּי
בְּגֵאוּת הָרְגָשׁוֹת הַטּוֹבָה הַזּוֹ.
כְּאִילוּ כָּל הַדְּמָעוֹת הָעֲצוּבוֹת
הַכְּאוּבוֹת הַצּוֹרְבוֹת
נִמְזְגוּ לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל
וְהָפְכוּ בִּי לְקֶסֶם שֶׁל אֹשֶׁר. 

וְנִזְכַּרְתִּי שֶׁהַיָּם
הוּא מִקְוֶה מְטַהֵר. 

צַפְתִּי בּוֹ
וְשָׂחִיתִי מַהֵר וּלְאַט.
וּבְעִקָּר הָיָה נִפְלָא לִי
לְהִתְעַרְסֵל עַל הַגַּב
עִם הַפָּנִים לַשֶּׁמֶשׁ
לַעֲצֹם עֵינַיִם
לִרְאוֹת אָדֹם
וְלַתֵּת לְגַלִּים
קְטַנִּים וְרַכִּים
וּמְפַכְפְּכִים
לִסְחֹף מִי-שֶבִּי
בְּלִי שׁוּם פָּחַד 
רַק בְּשִׂמְחַת עַל.
וּבְתַעֲנוּג, 
שֶׁאֲנִי בְּיָדֶיךָ
אֱלֹקִים. 

קַח אוֹתִי לְכֹל כִּיווּן
לְמַעְלָה לְמָטַה
לִשְׂמֹאל לְיָמִין
בַּמִּנְהָרוֹת שֶׁל
זְמַן וּמֶרְחָב
לְאֵין גְּבוּל.
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה
נִפְלָאוֹת.
גַלִּים של תּוֹדָה לְךָ.
אֱלֹקִים אַדִּירִים.

4.
כְּיַלְדָּה, חָזַר בַּמִּשְׁפָּחָה
סִפּוּר הִלָּכְדוּתוֹ שֶׁל אָבִי
בִּמְעַרְבֹּלֶת בַּיָּם.
אִמִּי יָשְנָה אוֹתָהּ עֵת,
וּמִתּוֹךְ הַכָּרִית שָׁמְעָה
קְרִיאוֹת מְצוּקָתוֹ אֵלֶיהָ.
הִיא חָזְרָה וְאָמְרָה לוֹ
לְהַחֲזִיק בַּגַּל, לִרְכַּב עַל הַגַּל.
אַבָּא סִפֵּר שֶׁאָכֵן שָׁמַע
מִלּוֹתֶיהָ. הִרְפָּה וְנָתַן
לְגַלִּים לִסְחֹף אוֹתוֹ
וֹשָׁמַר עַל כֹּחוֹתָיו.
ועַל נְשִימוֹתָיו.
הַמַּיִם הִנְחִיתוּ אוֹתוֹ
בְּחוֹף מְרֻחָק,
מוּתָשׁ אֲבָל חַי וְקַיָּם     .
כָּךְ הִצִּילָה אוֹתוֹ אִמָּא

בִּסְגֻלַּת אַהֲבָתָהּ
אַף כִּי לִשְׂחוֹת
לֹא יָדְעָה 

5.
פַּעַם, עָמַדְתִּי מוּל הַיָּם,
מְרֻחֶקֶת וְּמְנֻתֶּקֶת.
הוּא לֹא הֵעִיר בִּי
לֹא הִסְעִיר בִּי.
אֵימַת מָוֶת
תָּקְפָה אוֹתִי -
שֶׁמָּא אִבַּדְתִּי
הַיְּכֹלֶת לֶאֱהֹב


6.
אַתָּה ה
ַחוֹף
שְׁאֵלָיו נוֹעֲדוּ גַּלַּי
לְהַגִּיעַ שׁוּב וָשׁוּב
מִמֶּרְחַקִּים.
אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם:
אֵינָם גְּבוֹהִים
אֵינָם קוֹצְפִים
לֹא עוֹד יִתְנַפְּצוּ
אֵלֶיךָ בְּרַעַשׁ
וּבְקוֹל מִשְׁבָּרִים
אַךְ אוֹתָהּ חֲמִימוּת יְדוּעַה
טְמוּנָה בָּהֵם
בְּהִשָּׁפְכָם עַל
מֵרְחָבֶיךָ,
וּבְבַקְשָׁם כִּי תְּקַבֵּל
בִּבְרָכָה
הַחוֹתָם הַקַּל
שֶׁהֵם מְשַׂרְטְטִים
עַל פָּנֶיךָ.

7.
הָיִיתִי הַיּוֹם עַל שְפַת הַיָּם.
כַּמָּה דַּקּוֹת לְאַחַר הַשְּׁקִיעָה.
הַיָּם הָיָה שָׁקֵט.
נְשִׁימָתוֹ קְצוּבָה.
קַרְנָיִם אַחֲרוֹנוֹת שִׂרְטְטוּ
בְּוָרֹד בּוֹהֵק  קְצָווֹת עֶלְיוֹנִים
שֶׁל שְׁנֵי עֲנָנִים אֲפֹרִים.
בְּתוֹכִי גָּבְהוּ גַּלִּים.
רָצִיתִי לוֹמַר
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ -
פַּעַם רִאשׁוֹנָה לִי הַשָּׁנָה
לִרְאוֹת אֶת הַיָּם.

לַחְשֹׁב, שֶׁהוּא כָּל הַזְּמַן שָׁם,
עָרוּךְ לִקְרָאתִי
וַאֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת בְּשֶׁקֶט
וְאֵינִי רָצָה אֵלָיו
כָּל עוֹד רוּחִי בִּי

8.
אָמַר לִי אִישׁ אָהוּב:
כְּמוֹ רָחֵל, אַתְּ יוֹשֶׁבֶת
מוּל הַיָּם, מַמָּשׁ.
וְשׁוֹאֶלֶת:
הֶהָיִיתָ, הֶהָיִיתִי
אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם


אהבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשושניתה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב אב ה´תשס"ז  
מאוד עמוס. אם רק היית מוציאה את כל הקובץ המופלא הזה כספר שירים קטן, כמו "זוטא", אני כבר יכול לדמיין את עצמי יושב מולו וקורא וחוזר וקורא עוד. שוחה בו...
ואין צורך לומר שחימשתי. ומעדיף.
כ"ב אב ה´תשס"ז  
מצאתי את עצמי אוהבת הכל, ונהנית מכל בית - כתבת על הים מתוך כנות פנימית, וזה כל כך מורגש.
נהניתי ללכת איתך, תודה שנתת.

אגב, את כותבת נפלא. אחת מהטובות באתר, לדעתי.
כ"ב אב ה´תשס"ז  
הכתיבה יפה ושובה את הלב, אם כי העומס הזה של שירים על אותו נושא - מכביד מעט.
כ"ב אב ה´תשס"ז  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
שיר נפלא שושניתה.
קוראים בו ונסחפים עם הגלים
לתוך רחשושי ליבך

אני הייתי במקומך מחלק את השיר לשנים או שלושה.
כי ישנה תחושה שהוא חובר מכמה טקסטים נפרדים שנכתבו בזמנים שונים.

חיומה
כ"ג אב ה´תשס"ז  
שיר מופלא, הייתי רוצה להכיר מישהי עמוקה כמוך. תמשיכי ככה!
כ"ה אב ה´תשס"ז  
קראתי,וחשתי את כל התחושות שעולות אצלי מול הים,והם מאוד מוזרות,חופשיות, צורחות אושר,
ואם זה מפוחדות פחד אימה.
ואת סחפת אותי על גלים.
והרגשתי בטוחה,חשתי את הדחיפה של הגל קדימה ואחורה,ולא נמלאתי חרדה!
אני חושבת שהים נעשה ידיד שלי לכמה הרגעים האלו כשקראתי את השיר המקסים הזה.
אף פעם לא נשמתי מהים רק נינוחות ורוגע כמו שהכנסת בי,תודה.
כ"ה אב ה´תשס"ז  
אופס,אם זה=עם זה!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד