המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
חלום / מסיבת תה
בביכורים מאז א´ אב ה´תשס"ז

II.ילדוּת

כל החלומות מתערבלים אל הים
והים איננו נרדם.
הים שומר על הצמרגפן מתוק הזה
כמו על ילד אהוב,
שוקע לו בקרקעית.
[שירה תחושתית]

I. המסע בעִקְבוֹת

החלומות שלי
כבר עד לאספמיה הגיעו.
בטרמפיאדה ניצבו לפני
והיו כה תמירים ונאים
שאף נהג לא הבחין,
שגם אני שם, מחכה.

במסע הרגלי הארוך
סוחבת ציפיות
כבדות,
ונותרה לי שנה הליכה.
תמיד שנה הליכה.

כל לילה, עלי להכריע
בין גוויתו הרכה של מעוף
לבין כרי אדמה,
פורייה אך קשה
להניח עליהם את הראש.



חלום מסע

© כל הזכויות ליצירה שמורות למסיבת תה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ב´ אב ה´תשס"ז  
כל כך הרבה יאוש בוגר ומפוכח מחלומות הילדות ראיתי פה. לא שאני מזדהה עם ההרגשה, אבל השיר עדיין מקסים בעיני. אם כי את הסגנןו השימבורסקאי הזה אני קצת פחות אוהב. ולא הבנתי את הסוגריים המרובעים בסוף הבית הראשון.
ב´ אב ה´תשס"ז  
אהבתי בעיקר את החלק השני.
וזה לא חדש שאני אוהב את הכתיבה שלך נכון?
אגב,
קראתי גם את השיר השני ופחות התחברתי
למרות שהוא כתוב יפה.
יום טוב שיהיה,

גולן.
ב´ אב ה´תשס"ז  
שילוב נהדר בין שירה "רחובית" לבין שירה "קלאסית". יש כאן ביטויים מאוד יומיומיים, וביטויים מקסימים, ושניהם יחד יוצרים שיר יפהפה.
(את ממש מזכירה את רוני סומק, את יודעת?)
הדימוי של הטרמפיאדה והנהגים גאוני. באמת, הוא הקפיץ את השיר בכמה מדרגות.
נפלא.
דניאל.
ב´ אב ה´תשס"ז  
זה יפה ומקסים.

אני אוהבת את השיח ששני הבתים מנהלים זה עם זה.
אני אוהבת את הרעיון של חלומות שמתערבלים אל הים, והוא כמובן, לא נרדם. איזה יופי.

אני אוהבת שאת מסיימת בהתלבטות, ומשאירה לקורא את הבחירה. לא קובעת, מהססת, לא משתפת אותנו בבחירה שלך. שנבחר גם לעצמנו.
מקסים ומפוכח.
ג´ אב ה´תשס"ז  
אין לי מילים.
נותרתי אילמת.
זה רק חמש.רק.


את נהדרת, ואני כה שמחה לקרוא אותך. לא אוסיף על דברי חבריי- כי נעתקו מילים בפי.

אין לך מושג איך השיר הזה מגיע לי עכשיו בדיוק במקום.
ג´ אב ה´תשס"ז  
אני אתייחס לכל חלק בנפרד.
ההמשלה של הים למקום היקוות החלומות יפה מאוד בעיני. גם הצמרגפן נורא מתוק.
השורה- "שוקע לו בקרקעית", מבחינה תחבירית לא כ"כ ברור איך היא קשורה.
הבית השני הרבה יותר בוגר מבחינה הזו שהוא כבר לא תמים, לכן קשה לי לראות את שני החלקים כשיר אחד.
בחלק השני המשורר נאלץ עם הדרישות שחלומותיו מציבים לו (מסע רגלי ארוך, ציפיות כבדות וכו,).
השורות האחרונות אדירות בעיני.
שירה במיטבה
5
ד´ אב ה´תשס"ז  
אז קודם כל, השילוב הנפלא של השפות משך את עיני. בול במידה, בול במקום. בהחלט מקסים.
העברת את הרעיון שלך באופן מצוין, שעשוע, קמצוץ אירוניה ודימויים נפלאים וקליטים מלמעלה. עשה לי חשק להיאנח בנוסטלגיה, גרמת לי להרגיש כאילו אני אוחז מים. תודה לך, על הנאה צרופה.

נתנאל.
י"ב תשרי ה´תשס"ח  
יו, מסת"ה, זה נהדר!
כ"ה חשון ה´תשס"ח  
את כיפית. ממש כיפית.

כ"ב שבט ה´תשס"ח  
ראיתי את השיר הזה מזמן, אבל כנראה שלא היה לי מה לומר או שהייתי בתקופת שתיקה.
בכל מקרה עכשיו השיר הזה עורר בי הרבה דברים, אני מדבר על השיר השני, כי הראשון הוא שירה תחושתית...
אז הקטע על החלמנות בעמידה בטרמפיאדה שאני לא יודע אם הוא רק מטאפורה או שכך באמת קרה, החזיר אותי 7 שנים אחורה בדיוק לאותה סיטואציה, עמידה אינסופית בטרמפיאדות כשהראש נמצא בכל כך הרבה עולמות מלבד אותו הכביש, כך שבאמת אפחד כבר לא מרגיש שאתה עומד שם מחכה למשהו[טרמפ? לא בטוח..] אפילו כתבתי פעם משהו על זה שלא ברור למה אני מחכה.
תמיד שנה הליכה, זה כל כך יפה ונכון.
והבית האחרון הזכיר לי שיר של אלג'יר:
"כל יום מתעורר עם אותה התחושה,
שהשמיים יפתחו או שהאדמה תקרע..."
וזהו, זה באמת שיר חלומי.
ג´ תשרי ה´תשס"ט  
ולחלום, איזו כתיבה יש לך...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד