בנושא
בכרם
חדשות
 
שובר רוח / sheverkli
בביכורים מאז כ"ה סיון ה´תשס"ז

                                                                                                            למארי, שיודעת מהי אהבת ברושים... 


הֵם עָמְדוּ שָׁם יְרֻקֵּי עַד, רֹאשׁ מוּל רֹאשׁ מִשְּׁנֵי צִידַיוֹ שֶׁל שַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר.


הַבְּרוֹשׁ כְּבָר הָיָה זָקֵן מְאֹד וְזָכַר יָמִים אֲחֵרִים מֵהַתְּקוּפָה שֶׁהָיָה שָׁם פַּרְדֵּס וְהוּא הָיָה חֵלֶק מִקְּבוּצַת בְּרוֹשִׁים צְעִירִים וְרַעֲנַנִּים שֶׁהִקִּיפוּ אֶת עֲצֵי הַתַּפּוּז הָעֲדִינִים, כְּדֵי לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מֵרוּחוֹת בִּלְתִּי רְצוּיוֹת. הַפַּרְדֵּס נֶעֱקַר כְּבָר מִזְּמַן וְעַל הַשֶּׁטַח הֶחָשׂוּף, הוּקַם בֵּית הַסֵּפֶר. כָּל חֲבֵרָיו שֶׁל הַבְּרוֹשׁ, מֵתוּ. מִי מָוֶת טִבְעִי וּמִי נֶעֱקַר כִּי הִפְרִיעַ לַפּוֹעֲלִים שֶׁעָבְדוּ בַּמָּקוֹם. רַק הוּא נִשְׁאַר לְבַדּוֹ, מְנַסֶּה לְהִתְנַחֵם בְּזִכְרוֹנוֹתָיו, אוֹתָם נָהַג לְסַפֵּר לְלֹא לֵאוּת לִשְׁכֶנְתּוֹ הַחֲרוּבִית. "הָפַכְתִּי לְפַטְפְּטָן אֲיֹם", חָשַׁב לְעַצְמוֹ בִּשְׁעַת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ לִפְנֵי שֶׁכִּנֵּס אֶת קַשְׂקַשָּׂיו וְנֶעֱמַד לִישֹׁן.


הַחֲרוּבִית, הָיְתָה צְעִירָה יוֹתֵר וּכְמִנְהָג צְעִירִים, חִפְּשָׂה לָהּ חֶבְרָה. מִתְיַפְיֶפֶת נָהֲגָה לְהָנִיד אֶת עֲנָפֶיהָ עֲמוּסֵי הֶעָלִים הַיְּרֻקִּים הַמַּבְרִיקִים לְכָל צַד וְהִצִּיעָה לְכָל עוֹבֵר וְשָׁב לַחֲפֹן מִתַּרְמִילֶיהָ הַשְּׁחֹרִים צוֹפְנֵי הַמְּתִיקוּת שֶׁחֶלְקָם נָשְׁרוּ אַרְצָה כְּשֶׁהִתְיַבְּשׁוּ. הִיא דַּוְקָא נֶהֶנְתָה מְאֹד מִסִּפּוּרָיו שֶׁל הַבְּרוֹשׁ וְלֹא רָאֲתָה בּוֹ פַּטְפְּטָן כָּזֶה כְּפִי שֶׁחָשַׁב עַל עַצְמוֹ לֹא אַחַת. הַסִּפּוּרִים שֶׁלּוֹ הִצִּיגוּ בְּפָנֶיהָ נִסְיוֹן חַיִּים עָשִׁיר שֶׁל מִי שֶׁרָאָה הַרְבֵּה וְהִיא חִכְּתָה בְּקֹצֶר רוּחַ לַבֹּקֶר, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁמִיעַת הַסִּפּוּרִים.


בִּקְצֵה הַשְּׁפִּיץ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ, הִתְמַקְּמָה צוֹצֶלֶת חוּמָה וְהֵקִימָה לָהּ קֵן. שְׁתֵּי בֵּיצִים הֵטִילָה וְיָשְׁבָה לִדְגֹּר עֲלֵיהֶן. כָּל עוֹד דָּגְרָה, נִשְׁאֲרָה בַּמָּקוֹם וְהִקְפִּידָה לֹא לַעֲזֹב אֶת הַקֵּן כְּשֶׁהִיא מִסְתַּפֶּקֶת בַּחֲרָקִים זְעִירִים שֶׁפָּקְדוּ אֶת עֲלֵי הַבְּרוֹשׁ. אוּלָם מִשֶּׁבָּקְעוּ הַגּוֹזָלִים צְהֻבֵּי הַפְּלוּמָה, נֶאֶלְצָה הָאֵם שֶׁבֶּן זוּגָהּ נָטַשׁ אוֹתָהּ מִכְּבָר, לָתוּר אַחַר מָזוֹן לִילָדֶיהָ. כְּשֶׁיָּצְאָה לְמַסְּעוֹת חִפּוּשׂ הַמָּזוֹן, סָמְכָה עַל עַלְוָתוֹ הַסְּמִיכָה שֶׁל הַבְּרוֹשׁ שֶׁתַּסְתִּיר אֶת הַקֵּן מֵעֵינָן הַבּוֹלֶשֶׁת שֶׁל צִפֳּרֵי הַטֶּרֶף וְהִשְׁתַּדְּלָה לֹא לְהַאֲרִיךְ בְּמַסָּעוֹת כָּאֵלֶּה..


בְּתַחְתִּית הַבְּרוֹשׁ, הִתְמַקֵּם שֵׁבֶט נְמָלִים אֲדֻמּוֹת וְחָפַר מְחִילוֹת אֵין סוֹפִיּוֹת סְבִיב שָׁרָשָׁיו. מוֹשֶׁבֶת הַנְּמָלִים רָחֲשָׁה לְלֹא הֶרֶף כְּשֶׁנְּמָלִים חֲרוּצוֹת יוֹצְאוֹת וְשָׁבוֹת אֶל הַמְּחִילוֹת עֲמוּסוֹת עָלִים וְזַלְזַלִּים רְקוּבִים, מִנְחוֹת לְמַלְכָּתָם הַסְּפוּנָה עָמֹק בָּאֲדָמָה.


בְּסַךְ הַכֹּל הָיָה הַבְּרוֹשׁ גֵּאָה מְאֹד עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַחַד הוֹרִית שֶׁשָּׁכְנָה בְּצַמַּרְתּוֹ וְהוּא סִפֵּר עֲלֵיהֶם לִידִידָתוֹ הַחֲרוּבִית שֶׁהֶאֱזִינָה בְּנִמּוּס רַב וְרַק נִעְנְעָה בַּחֲבִיבוּת בַּעֲנָפֶיהָ יְרֻקֵּי הָעַד.


הַגּוֹזָלִים הָיוּ רְעֵבִים מְאֹד. כַּמּוּת הַמָּזוֹן שֶׁצָּרְכוּ הָיְתָה עֲצוּמָה מֵאַחַר וְהִתְפַּתְּחוּתָם הַגּוּפָנִית הָיְתָה מְהִירָה מְאֹד. זֶה אִלֵּץ אֶת הָאֵם הַמִּסְכֵּנָה לָצֵאת בֹּקֶר בֹּקֶר לְחִפּוּשֵׂי מָזוֹן.


הַקַּיִץ חָלַף בִּמְהִירוּת וּבָא הַסְּתָו עַל רוּחוֹתָיו הַמַּפְתִּיעוֹת. הַבְּרוֹשׁ הָיָה בָּנוּי לַעֲמֹד בַּסְּעָרוֹת וּכְלָל לֹא חָשַׁשׁ. הוּא יָעַץ לִשְׁכֶנְתּוֹ הַחֲרוּבִית לְהַשִּׁיר קְצָת מֵעָלֶיהָ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּהַוֶּה הִתְנַגְּדוּת גְּדוֹלָה מִדַּי לְרוּחוֹת הַסְּעָרָה שֶׁצְּפוּיוֹת לְהַגִּיעַ בַּחֹרֶף.


הַיָּמִים הַמְּשֻׁתָּפִים שֶׁל הַבְּרוֹשׁ וְהַחֲרוּבִית, עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וּבֹקֶר אֶחָד, גִּלָּה הַבְּרוֹשׁ הַזָּקֵן שֶׁהוּא מְאֹהָב עַד קְצֵה צַמַּרְתּוֹ בַּחֲרוּבִית הַחֲבִיבָה. בַּהַתְחָלָה נִסָּה לְהַסְתִּיר אֶת זֶה מִבּוּשָׁה עַל פַּעַר הַגִּילִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְהַשֹּׁנִי הַחִיצוֹנִי, אֲבָל לֹא לְהַרְבֵּה זְמַן. עָמֹק בְּתוֹךְ גִּזְעוֹ הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ מִתְבַּקֵּעַ בְּתוֹכוֹ. כּוֹחוֹת נִסְתָּרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָדַע עַל קִיּוּמָם, שָׁלְטוּ עַכְשָׁו בְּרִגְשׁוֹתָיו וּבְיוֹמוֹ. הַבְּרוֹשׁ הִפְסִיק לְנַמְנֵם בַּלַּיְלָה וְעָמַד שׁוֹתֵק עַל רַגְלוֹ כְּשֶׁהוּא כָּמֵהַּ לַבֹּקֶר וְלַחֲרוּבִית הַמַּמְתִּינָה.


הַחֲרוּבִית, לֹא הִרְגִּישָׁה בְּשׁוּם שִׁנּוּי. רוּחוֹת הַסְּתָו הַצּוֹנְנוֹת שֶׁגָּבְרוּ לָאַחֲרוֹנָה, הֶעֱסִיקוּ אוֹתָהּ וְגַם כְּשֶׁהַבְּרוֹשׁ הִתְוַדָּה לְפָנֶיהָ עַל אַהֲבָתוֹ, הִיא קִבְּלָה זוֹ בַּצִּחְקוּקִים כְּמוֹ שֶׁמְּקַבְּלִים מַחְמָאָה טוֹבָה.


הָיָה זֶה חֹרֶף קָשֶׁה מְאֹד. תְּחִלָּה יָרְדוּ הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס וּבַבְּקָרִים עָטָה כְּפוֹר צוֹרֵב אֶת הֶעָלִים. בַּבֹּקֶר הִרְגִּישָׁה הַחֲרוּבִית צְרִיבוֹת חַדּוֹת בְּכָל עֲלִיָּה וּבַצָּהֳרַיִם כְּבָר הָיוּ לָהּ כְּתָמִים צְהֻבִּים בְּחֵלֶק מִן הֶעָלִים. הַבְּרוֹשׁ הָיָה עָמִיד יוֹתֵר לַכְּפוֹר וְלָרוּחוֹת. מִבְנֵהוּ הַחֲרוּטִי וְעָלָיו דְּמוּיֵי הַמְּחָטִים הַקְּצָרוֹת, אִפְשְׁרוּ לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכְּפוֹר.


בְּלַיְלָה קוֹדֵר אֶחָד זֶה קָרָה. סַעֲרַת רוּחוֹת שֶׁבָּאָה מִן הַצָּפוֹן, שָׁרְקָה לְלֹא הֶרֶף בֵּין הָעֲנָפִים בִּמְהִירוּת מְאַיֶּמֶת. הַשָּׁמַיִם הָיוּ קוֹדְרִים וּמְכֻסִּים עֲנָנִים וְהַחֲשֵׁכָה סָבִיב הָיְתָה סְמִיכָה. הָרוּחוֹת לֹא פָּסְקוּ וְגַם אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ וְגֶשֶׁם סוֹחֵף נִתָּךְ אַרְצָה. בִּין רֶגַע הִתְמַלֵּא הָרְחוֹב בְּזִרְמֵי מַיִם שׁוֹצְפִים שֶׁנִּדְמוּ לִנְחָלִים וְזָרְמוּ בַּמּוֹרָד. הַבְּרוֹשׁ הִתְנַדְנֵד וְהִרְגִּישׁ אֵיךְ הַמַּיִם מְחַלְחְלִים דֶּרֶךְ מִנְהֲרוֹת הַנְּמָלִים וְלִבּוֹ הָעֵצִי הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל הַנְּמָלִים הֶחָרוּצוֹת שֶׁכָּל עֲמָלָן יוֹרֵד לְטִמְיוֹן. לְפֶתַע פָּרְצָה רוּחַ אֲיֻמָּה שֶׁכָּמוֹהָ מֵעוֹלָם לֹא רָאָה וְטָפְחָה עַל צַמַּרְתּוֹ בְּעָצְמָהּ רַבָּה וְהוּא נָטָה וְהִתְכּוֹפֵף לְכִוּוּן הַחֲרוּבִית כְּשֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּחֹסֶר אוֹנִים אֵיךְ שָׁרָשָׁיו נִקְרָעִים. כַּךְ הִמְשִׁיךְ לִנְטוֹת וְצַמַּרְתּוֹ הִגִּיעָה עַד לָעֲנָפִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַחֲרוּבִית. "הַגּוֹזָלִים" מִלְמֵל, "תִּפְשִׂי אֶת הַגּוֹזָלִים". וְכָךְ בְּתוֹךְ הֲמֻלַּת הַסְּעָרָה, עָבַר הַקֵּן שֶׁל הַצּוֹצֶלֶת אֶל בֵּין עַנְפֵי הַחֲרוּבִית שֶׁנִּסְּתָה לַשָּׁוְא לְחַבֵּק אֶת הַבְּרוֹשׁ, שֶהִמְשִׁיךְ לִפֹּל מַטָּה מַטָּה.



הַתְּחוּשָׁה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַבְּרוֹשׁ הָיְתָה שֶׁכָּל שָׁרָשָׁיו נֶחְשָׂפִים וְנִשְׁטָפִים בַּגֶּשֶׁם וְהוּא נִמְלָא עֶצֶב וְאַהֲבָה עֲצוּמָה לִשְׁכֶנְתּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן אִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ וְצַמַּרְתּוֹ נָחֲתָה עַל הַמִּדְרָכָה הָרְטֻבָּה.



בַּבֹּקֶר, פָּסְקָה הַסְּעָרָה כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה. עוֹבְדֵי הָעִירִיָּה הִגִּיעוּ עִם מַשּׁוֹרִים מֶכָנִיִּים, נִסְּרוּ אֶת גֶּזַע הַבְּרוֹשׁ לַגְּזָרִים וְהֶעֱמִיסוּ אוֹתָם עַל מַשָּׂאִית. "מַזָּל שֶׁתָּפַשְׂנוּ אֶת זֶה בַּזְמַן" אָמַר מוֹיְשֶׁה הַגַּנָּן, "מִישֶׁהוּ יָכֹל הָיָה לְהִכָּנֵס בַּגֶּזַע וְלַעֲשׂוֹת תְּאוּנָה".


בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר, הִגִּיעוּ הַהוֹרִים וְהוֹרִידוּ אֶת יַלְדֵיהֶם לְיַד הַכְּנִיסָה לְבֵית הַסֵּפֶר. הַחֲרוּבִית עָמְדָה שָׁם יְרֻקָּה וּמַבְרִיקָה כְּשֶׁמֵּעָלֶיהָ מְעוֹפֶפֶת צוֹצֶלֶת הַמְּבִיאָה מָזוֹן לְגוֹזָלֶיהָ. מַשֶּׁהוּ הִתְגַּנֵּב לְלֵב הַחֲרוּבִית וְהִיא הֵבִינָה שֶׁעוֹלָמָהּ הִשְׁתַּנָּה וּמֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ, לֹא יֵרָאֶה כְּפִי שֶׁהָיָה קֹדֶם.


מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל שַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר, הָיָה פָּעוּר בּוֹר גָּדוֹל, מָלֵא מַיִם.



5/5/07



אגדה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לsheverkli
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז סיון ה´תשס"ז  
אם יש לי מושג איך היתה לך סבלנות לנקד את כל זה...

קצת קיטשי, אבל בהחלט יפה. במיוחד הסוף.
ל´ סיון ה´תשס"ז  
זו אגדה לילדים
ל´ סיון ה´תשס"ז  
סיווגת כסיפור קצר, לא סיפור ילדים...
כ"ו תמוז ה´תשס"ז  

אני לא יודעת אם קיימת דרך נקיה, טהורה ופשוטה יותר להעביר 'מסר', מאשר באמצעות 'סיפור ילדים'.
כן כן, גם 'הנסיך הקטן' הוא סיפור לילדים, וגם 'גוליבר'. וגם 'שר היער'.
את כל אלה למדתי באקדמיה.

עוד משהו. עצים, לרוב, הם נדיבים.
כך או כך ובסופו של יום, כולנו ילדים של החיים, או של אלו שהיו.

מקסים.

כ"ב סיון ה´תשע"א  
מדהים, מרגש... מה עוד אפשר לומר?

נשמר ומזווד.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד