המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
חֲדַר הִתְאוֹשְׁשׁוּת / aiziq
בביכורים מאז י"ט סיון ה´תשס"ז


חֲדַר הִתְאוֹשְׁשׁוּת

חַיָּב לְהַפְסִיק
לְהִזָּכֵר בִּבְנִי אַבְשָׁלוֹם
שֶׁשֹּרַשׁ מֵרַחְמֵּךְ
(לוּלֵי חַסְתְּ עַל צִפָּרְנָיִךְ
הָיִית מְגָרֶדֶת אוֹתוֹ בְּעַצְמֵךְ).

חַיָּב לְהַפְסִיק לְקַלֵּף
אֶת גֶּלֶד הַזִּכָּרוֹן הַמֵּצִיק:
פָּנָיִךְ שְׁלֵווֹת בַּיְּצִיאָה מֵחֶדֶר הָהִתְאוֹשְׁשׁוּת
(אֲנִי טֶרֶם מָצָאתִי אֶת הַדֶּלֶת),
מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאָבִיא לָךְ
אֶת הַסֶּלוּלָרִי
וּבוֹדֶקֶת אִם עֲדַיִן אֶפְשָׁר
לְהַגִּיעַ הַיּוֹם לִפְגִישַׁת שׁוֹמְרֵי מִשְׁקָל.



התמודדות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב סיון ה´תשס"ז  
שיר חד ופוצע. פשוט כואב.
עֹז.
כ"ב סיון ה´תשס"ז  
כואב אימים. אני מבינה את הביטוי "לב נצבט" והזווית האבהית מעצימה הכל מול אדישותה המקפיאה של האישה.
נורא. ומדהים, כהרגלך.
כ"ב סיון ה´תשס"ז  
האמת היובשנית במערומיה..ועל הפער המעיק.
כמה מצער.

כתיבה מדהימה באיכותה. נפלא.
כ"ב סיון ה´תשס"ז  
כאב עצום כל כך נגע בי הרטיט את הלב..כתיבה מדהימה..
כ"ב סיון ה´תשס"ז  
"אבשלום, אבשלום
כמו חלום, כמו חלום בקיץ"

אני חושב שאת השיר הזה שלך אני אוהב במיוחד.

הציניות שזורה היטב והמינון לא גבוה מדי. הפער ביניכם מתואר בצורה נהדרת, אתה עדיין מתעקש לחזור ולגרד את הגלד מעל הפצע, להעלות זכרונות ישנים, ואילו היא מתוארת כאחת שפניה לעתיד, אתה מתאר שהיא מבקשת פלאפון והולכת שלפגישת שומרי משקל, שניהם מושגים מודרניים ועכשוויים.
גם השלווה שמתוארת על פניה, מעין השלמה עם המצב, נוגדת את הסירוב להניח לזיכרון, כפי שאתה עושה.

בגלל כל הטענות הלאה, אני חושב שהייתי מוותר על הסוגריים, הרי ברור לנו שעוד לא מצאת את הדלת, אתה עדיין מקלף את הגלד! וחוץ מזה, הבהרת מספיק את השוני ביניכם, לכן אנו נסיק לבד שאם היא יצאה שלווה, הרי או שלא יצאת או שיצאת בפנים לא שלוות, ולכן אתה חוזר כל פעם אל החדר כדי "להתאושש", לקלף את הגלד ולהיזכר.

אני חושב שאתה קצת מחמיר איתה יותר מדי, הסוגריים בבית הראשון מעולות, הם בדיוק במקום, שימוש אידיאלי לסוגריים. אך מצד שני הם מדגישות את הביקורת כלפיה...

מה אני אגיד, שיר נפלא ומקסים. בלי ספק, אני אזכור אותו גם אחרי שאני אתנתק.
כ"ב סיון ה´תשס"ז  
תיקון: הלאה=האלה
כ"ד סיון ה´תשס"ז  
ואוו איזה שיר.
נותרתי ללא מילים.
(בטח אחרי שרותם כבר אמר הכל...)

ההבנה שלי מהשיר: (טוב זה בטח אפילו לא קרוב לכוונת המשורר.. אבל בכל זאת)

הבית הראשון כמו מתאר התנגשות של השכל מול הלב בעיניי.
המילים "חיב להפסיק" מציינות שהמשורר עדין זוכר/ לא מצליח לשכוח את בנו, למרות שמבחינה שכלית היה מאד רוצה בכך. למה? חשבתי בעיקר על מוות.
מוות שהכאיב יותר לאב מאשר לאם, באופן משמעותי.

השורות הראשונות בבית השני ממש לא ברורות לי: "להפסיק לקלף/ את גלד הזיכרון המציק"
אם אכן אתה רוצה לשכוח את אותו זיכרון הרי שאתה צריך לקלפו, לא?
אז למה נכתב "להפסיק לקלף"? נראה לי שמשהו כאן התפספס לי...

"חדר התאוששות"- האמת שבקריאה ראשונה היתי בטוחה שאתה מדבר על חדר התאוששות אחרי לידה, אבל אחרי קריאות חוזרות עלה לי גם המחשבה שבמילים "חדר התאוששות" התכוונת לחדר התאוששות אחרי ידיעה על מוות או משהו רע אחר.
ואז מתוארת ההתגברות המהירה והקלילה של האם, שכמו שרותם אמר מייד חוזר לעתיד, ומתוארת בשיר כמישהי "עכשווית", משהו בסגנון של "אשת העולם הגדול"
ומובלט הניגוד בינה לבין האב שמתקשה להתנתק מהזיכרון.
דווקא בגלל זה לפי דעתי הסוגריים השניות מעולות! למרות שזה די ברור שהאב מנוגד לאם בשיר, אני חושבת שהסוגריים מוסיפות המון.

אחרי כל זה, אני תוהה האם יש משמעות מיוחדת לבחירת השם "אבשלום", אם כן לא הצלחתי להבין אותה.

שיר יפה מאד, ומרגש (לפחות לכיוון שאני לקחתי אותו)
באמת שיר מעולה.
אכן, כשרון.
תודה לך.
כ"ד סיון ה´תשס"ז  
זה שאת "גלד הזיכרון המציק" אפשר לפרש בשתי דרכים:
או כמרידתו של אבשלום (לפחות מטאפורית), או בפניה השלווים של האישה.

אני עוד צריך לחשוב על השיר הזה, אבל אני מריח אותו.

(ומזל שיש לי מנוי, אחרת איך הייתי מוצא את זה?)
כ"ד סיון ה´תשס"ז  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
השיר הזה לא היה בהמלצות ביום שישי?!
כ"ד סיון ה´תשס"ז  
לאו בהכרח "הכאיב לאב יותר מאשר לאם" - תוכלי לראות גם את האם כאישה שלמרות כל הכאב ממשיכה קדימה, מבלי לחטט בזכרונות, או לפחות מבלי לתת להם להפריע לה.

ולגבי קילוף הגלד - אחרי שהפצע כבר הגליד, אם אתה מקלף אותו אתה בעצם פותח אותו מחדש.
כ"ד סיון ה´תשס"ז  
כמה דברים שיכולים לסייע
1- חדר התאוששות הוא החדר שמנותחים מוצאים אליו לפני שהם עוברים למחלקות האישפוז השונות להמשך החלמה - חדר ההתאוששות הזה מקבל משמעות מטאפורית בשיר, שכן אחרי הטראומה ( האובדן) ישנו העיבוד הראשוני ואחריו תהליך ההחלמה שאפשר וייהיה מהיר או איטי אבל קודם צריך להתחיל בו ועל כן הדובר רוצה קודם כל להפסיק לשהות בחדר ההתאוששות הזה ולעלות למעלה לצורת ההתמודדות הבאה.
2- השיר מכיל אלוזיה (ארמז) לשיר מוכר של יונה וולך הנושא את הכותרת אבשלום. מציע לחפש באינטרנט ולקרוא ולהכיר, מדובר בקלסיקה מודרנית העוסקת בהתמודדות עם מקרה של הפלה.
3- לגבי מי ששאל על המלצה - אכן השיר הומלץ ( תודה רבה לעמוס), אך מאחר ושהה זמן רב על שולחן העורכים בטרם ראה אור באתר, אזל זמן החשיפה שלו והצטמצם לכדי יממה בודדת אחת. איך הולך התשדיר של האגרה בטלויזיה? - " לא נעים לא נורא"
4- המון המון תודה על התגובות ועל המנויים ( 37 זה נורמאלי?!)

איציק.
כ"ה סיון ה´תשס"ז  
חזרתי לשיר, פשוט דיוק של מנתח [תגובה אירונית לשיר הנוכחי אה?]
כ"ה סיון ה´תשס"ז  
קראתי את שירה המחריד של וולך, כהרגלה- היא מצליחה להוציא כל הקשר אפשרי, ולהכניס מימד מיני לא סביר.
חזרתי לכאן כי השיר השאיר אותי עם טעם מריר, אבל כמו שוקולד טוב, 60%, מריר משובח.
הפער בין הגבר לאישה קיצוני, האישה רצה קדימה בעוד הגבר תקוע עדין בחדר ההתאוששות. המפציע שדווקא בהפלה או גרידה הייתי מצפה שתהליך ההתאוששות של האם יהיה הארוך יותר, ולו ביגלל הנתון הפיזי-גופה הוא שהפיל.
האופציה לגרד בציפורניה מוסיפה על הזעזוע. והשימוש בשורש ש.ר.ש. בשביל העקירה מעצים את השירוש מול השורש.
ותהיונת: איך כבר הפצע הספיק להגליד-זיכרון ואתה עוד בחדר התאוששות...
ואשוב אל תגובתי הראאשונה: שיר חד ופוצע. פשוט כואב. ומשובח.
עֹז
כ"ה סיון ה´תשס"ז  
הנה השיר המקורי: / אורח/ת בביכורים

אבשלום / יונה וולך

אני מוכרחה פעם נוספת
להיזכר בבני אבשלום
ששערותיו נתפסו ברחמי
ולא יצא לי
לגמור את אבשלום בני
אני בונה את אפשרויות הרגשתי
הרחמים שוטפים בי
והרעב האפשרי
רצונות התורשה
ואבשלום שלא הורשה
בגלגול אחר אבשלום יהיה
אהובי ואני אחוש זכרה
כשאבשלום אהובי
תחושה גופנית או איך בטני
ריקה מאבשלום בני
סידור של כוכבים
נופלים וחרב מכה
במגנט על לבה
הרגשה מדויקת:
במה תלחם
ועל מה תנוח
הרוח
לאן תשאך
הרוח בני.


רותם.
כ"ה סיון ה´תשס"ז  
אם אתה איציק.
כ"ה סיון ה´תשס"ז  
-אני מצטרפת. ורק הארה- קשה להרוס כזה שיר, אבל טעויות הניקוד מעצבנות...
כ"ה סיון ה´תשס"ז  
אצל איציק?!
מוזר, ואני גם לא רואה (לא שאני מומחה גדול).

בכל אופן, כדאי שתפרטי
כ"ו סיון ה´תשס"ז  
א´ תמוז ה´תשס"ז  
נתפנתי לעיין בשיר.


מושלם!

מקווה שלא נכתב בשל חווית מציאות אישית.

אליעזר, הגאה להיות אחד מל"ז מנויים

תודה
ג´ תמוז ה´תשס"ז  
מתחבר לי לאוסקרשן, אי אז.

חד ההבדל בין הבית הראשון, שמבקש שלווה והשלמה, לבין הציניות החותכת של הבית השני, הסלולרי ושומרי המשקל.
י"א סיון ה´תש"ע  
בא לי לבכות

ואולי באמת אעשה זאת...
ט"ו אדר א´ ה´תשע"א  
איזה דיוק.
וגלד הזכרון, בעיני, תמיד שם.תמיד מציק.
ד´ סיון ה´תשע"ג  
והציניות עוברת על כל המילים.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד