|
|
||||||||||||||||
|
![]() |
השמש מסנוורת,
והרוח אותי עוטפת. אני מאושרת, כי אני כבר לא חושבת. אט אט אני זוכרת את זכרונות הילדות, בהם הייתי נחלת השטות, בהם היה מקום ל-טעות. מאחלת שהדקה הזאת, תשאר לנצח. אך המציאות אינה החלום, והחשיבה ממשיכה, מפעילה היא את הדמיון. ממשיכה בדרכה, ואיננה נותנת מעצור! תקווה ©
כל הזכויות ליצירה שמורות לyodfate
![]() |