בנושא
בכרם
חדשות
 
שבת מברכים סיוון תשס"ז פרשות בהר בחוקותי / איש מילים
בביכורים מאז י"ד אייר ה´תשס"ז

 

בפתיחת הדברים אעלה ברשותכם מספר שאלות:


ראשית, מאחר ואנו מדברים על שתי פרשות צמודות, עולה מאליה השאלה, מהו הקשר בין שתי הפרשות ומדוע נבחרו דווקא שתי פרשות אלו להיקרא בצמידות. לכאורה, האחת מדברת על שמיטה ויובל ואילו האחרת מדברת על שכר ועונש, גאולה ושלום מול גלות ושואה.

אם כך, מה ראו רבותינו שהצמידו דווקא את שתי אלו זו לזו?


ואם כבר פתחנו בשאלה זו, הרי שאת אותה השאלה בדיוק ניתן לשאול לגבי הקשר בין פרשת בהר לבין הפטרתה. לכאורה, למעט הקשר הקלוש שבין גאולת הקרקעות שבפרשה לבין היות ירמיהו גואל הקרקע בהפטרה, אין בין הפרשה לבין הפטרתה ולא כלום, שהרי זו מדברת על גאולת הקרקע ביובל וזו על גאולתו העתידית של עם ישראל. ואם כך, מה ראו אבותינו להצמיד דווקא הפטרה זו לפרשת בהר?


נדמה לי כי אם נצליח לענות על השאלה השנייה נגלה ממילא גם את התשובה לשאלה הראשונה, אך בטרם ננסה לענות על אחת משאלות אלו, הרשו לי, סתם כך לשם העניין, להוסיף עוד שאלה:


בכל שבת אומרים אנו פעמיים "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'" ומייד ממשיכים אנו ומפרטים על מה מודים אנו לה' "כי הנה אויביך יאבדו, יתפרדו כל פועלי אוון. ותרם כראם קרני, בלותי בשמן רענן..."

מה הקשר בין שבת לבין השמדת האויב והרמת קרנו של עם ישראל? מדוע מזמור שיר ליום השבת עוסק בנושא שכזה ולא במנוחה שזכינו לה מעמל השבוע?


ובכן, דומני כי אספנו לנו מנה מכובדת של שאלות ואם נצליח לענות בדברינו על כל אלה, אשרינו וטוב לנו.

אם נצליח בדרך גם לקשור לכך את שבועות החל בחודש סיוון שבפתחו אנו עומדים ואת יום שחרור ירושלים החל בשבוע הקרוב, הרי לנו בונוס מפואר שיותר ממנו לא נוכל לבקש.


אבל, כבר אמרו גדולים וטובים ממני "אל יתהלל חוגר כמפתח" ואף אני לא אבטיח לכם גדולות ונצורות עוד בטרם התחלנו לעסוק ולו בפסוק אחד מן הפרשה. על כן, ברשותכם, ניגש למלאכה.


כפי שכבר הזכרנו פרשת בהר עוסקת בנושא השמיטה והיובל.


לכאורה נושא השמיטה הוא נושא תמוה ביותר. התורה מצווה אותנו לתת לקרקע לנוח "ושבתה הארץ לה'". וכי יש לה לקרקע צורך במנוחה? ואם אכן יש לה לקרקע צורך במנוחה, האם העובדה שעשינו את הקרקע הפקר ועתה יכול כל המעוניין לקצור ממנה, היא שמעניקה לקרקע את המנוחה המיוחלת?


נדמה לי כי ברור הוא הדבר כי לשמיטה ישנה סיבה עמוקה יותר ואת הסיבה הזו עלינו לברר לעצמנו בטרם נוכל להתקדם.


רמז למשמעות האמיתית של שנת השמיטה ניתן לקבל מן היובל.

שבע שמיטות אנו מונים ולאחריהן מגיעה שנת היובל. בשנה זו חוזרות הקרקעות אל בעליהן. כל מי שנאלץ מסיבות כלכליות למכור את אחוזתו מקבל את הקרקע חזרה לידיו בשנת היובל. אם כך, מתחזק אצלנו החשד כי לא במנוחת הקרקע עסקינן אלא בדבר יסודי ועמוק מכך.


דומה כי הקב"ה בציוויו על השמיטה מצווה עלינו לעצור את המרוץ אחת לשבע שנים. להפסיק את המרדף אחר הכסף והחומריות, להפסיק את ניסיונות ההתעשרות,  להסתפק במה שיש ולהקדיש את הזמן לבניה רוחנית.


בכדי להבין את הדברים יותר לעומק, עלינו לשאול את עצמנו לפשר המספר שבע. שבע שנים לשמיטה, שבע שמיטות עד ליובל. מה משמעות השביעיות האלה?


ידוע הוא כי שבע מסמל ביהדות את כל מה שהוא מעל לטבע. לכל דבר טבעי ישנם שישה פנים ואילו הפן השביעי הוא הפן הרוחני. אך הדברים הם עמוקים מכך.

"ויכל אלוקים ביום השביעי". מדוע נאמר "ויכל", הרי הקב"ה כילה את מלאכת הבריאה כבר ביום השישי? אלא שבששת הימים ברא הקב"ה והשלים את ששת הפנים ולא נשלמה הבריאה עד שלא באה השבת והוסיפה את הפן השביעי. אין הבריאה באה לידי שלמות עד שלא מתווסף אליה הפן הרוחני.


שישה ימים בשבוע אנו עובדים ואין מלאכתנו באה לידי שלמות עד שלא מוסיפים אנו אליה את היום השביעי, את המנוחה, את הרוחניות.


לא בכדי מקפידים אנו על מחזור זה של שבעה ימים. אך אם נביט היטב נמצא כי מחזור זה של שבע נמצא בכל מקום ומקום במחזור החיים היהודי, החל מן הלידה, כשתינוק שמלאו לו שבעה ימים מלאים, נימול ביום השמיני. וכלה במוות, כשאנו מתאבלים שבעה ימים על הנפטר.


אם כך, גם בשמיטה, שש שנים או עובדים את האדמה ואין מלאכתנו באה לידי שלמות עד שלא מוסיפים אנו את השנה השביעית ומביאים את הפן הרוחני בכדי להשלים את בריאתנו בשש השנים הראשונות.


שבע שמיטות אנו מונים ומגיעים לשלמות שבשלמות כשאנו מוסיפים את הפן של היובל.


אך מעבר לפן הרוחני במובנו המופשט, יש כאן כניסה לעולם מוסרי עליון, של שוויון בין עני לעשיר, של אחדות חברתית.

אם השמיטה מכריחה אותנו לעצור את המרוץ אחר העושר ולתת את הזמן הראוי לנשמה, בא היובל ומבטיח כי לא יכול האחד לצבור הון על חשבון השני.

פסגת השלמות, שיא היצירה והבניה, באים לידי ביטוי בחזרת הרכוש לידי בעליו המקורי תוך התעלמות מכל כללי הקניין המקובלים בכלכלה המערבית.


אם כך, רואים אנו כי המספר שבע אינו מסמל פן רוחני ערטילאי, אלא ממשות אמיתי של גאולה. גאולתו של הפרט, הזוכה להביא את יצירתו לכלל שלמות ולהשתחרר מן העול של הרדיפה אחרי הפרנסה. וגאולתו של העם, המגיע מתוך תהליך השמיטה והיובל לכדי שלמות מוסרית וחברתית.


מכאן נוכל אולי להבין את "מזמור שיר ליום השבת". אם ההתעלות הרוחנית מביאה אותנו לידי גאולה, הרי שהשבת והגאולה חד הן, על כן מובן עניין הניצחון על הרשע והרמת קרננו כשאנו מדברים על השבת.


מכאן גם מובן לנו עניינה של ספירת העומר ועניינו של חג השבועות. שכן אם השבת מביאה אותנו לידי שלמות וגאולה הרי ששבע השבתות שלאחר חג הגאולה מביאות אותנו לידי שלמות שבשלמות ואת הגאולה למדרגתה העליונה ביותר. אם בפסח התחלנו בעומר הפשוט ובגאולה הגשמית הרי שבשבועות אנו מגיעים אל החיטה המעודנת ואל הגאולה הרוחנית.


לאור כל אלה, דומה כי מובן מאליו הקשר אל ההפטרה ואל פרשת בחוקותי. בהפטרה קונה ירמיהו את אדמתו של חנמאל בן דודו, ובכך קושר בין גאולת הקרקע הפרטית הנאמרת בפרשה לבין גאולתו השלמה של עם ישראל. בכך בעצם מעביר לנו ירמיהו את הקשר בין המעשה החברתי לבין הגאולה הגשמית, את הצורך בפן הרוחני על מנת להביא לידי שלמות את היצירה החומרית ולהגיע לידי גאולה. במעשה הסמלי הבא להעיד על הבטחתו העתידית של הקב"ה לגאולתה של הקרקע ולגאולתו של העם, מראה לנו ירמיהו גם את הדרך המובילה לשם, דרך של מוסר ושל דאגה לחלש.


דגש מיוחד על רעיון זה מעניין לראות בפרשת בחוקותי, הפותחת בהבטחה לשכר הטוב לו נזכה אם נקיים את חוקותיו של הקב"ה וממשיכה בהבהרה מה יעלה בגורלנו אם לאו.

"והפקדתי עליכם בהלה" מהי הבהלה? 

1- את השחפת

2- ואת הקדחת, מכלות עיניים ומדיבות נפש.

3- וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם

4- ונתתי פני בכם

5- וניגפתם לפני אויביכם

6 - ורדו בכם שונאיכם

7- ונסתם ואין רודף אתכם


שבע מכות.


ואם לא הספיק לכם "ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם"

"ואם תלכו עמי קרי...ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם"

"ואם באלה לא תיוסרו לי...והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם"

"ואם בזאת לא תשמעו לי... וייסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם"

"אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה..."

"והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתותיה..."


שבע פעמים שבע בהקשר של העונש של עם ישראל ורק אז "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים...וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים..."


שוב, גם כאשר מדובר על מירוק עוונות, רואים אנו את הקשר המיוחד בין השבת, השמיטה, השביעיות והגאולה.


השבוע, ימלאו ארבעים שנה למלחמת ששת הימים ולשחרור ירושלים. מעניין לבחון אירועים אלה תחת המשקפיים בהם השתמשנו בבחינת הפרשה. מייד עולה וקופצת אל מול עינינו העובדה שמלחמת ששת הימים חסרה את היום השביעי. עשינו את מלאכת ששת הימים אך לא השכלנו להביא את הפן הרוחני, את המימד השביעי, זה שיביא את המלאכה לידי שלמות ויקדם אותנו את הצעד החסר לידי גאולה.


לא פעם אנו שואלים עצמנו איך התדרדרנו והגענו אל התהום שבה אנו נמצאים כיום, איך זה שמפסגת ההישג של מלחמת ששת הימים לא הצלחנו להתקדם הלאה ונדמה כי משנה לשנה אנו רק נסוגים. דומני, כי מתוך הבנת המסר העולה מפרשתנו, די אם נסתכל על השחיתות, על הפערים החברתיים בין עניים לעשירים, על הרדיפה הבלתי פוסקת אחרי העושר והזוהר, בכדי שנבין כי שכחנו את האלמנט השביעי וכי עד שלא נדע להחזיר את המוסר והשוויון לחיינו לא נזכה ליהנות ממנוחת השבת האמיתית.


ואם כבר השווינו את מלחמת ששת הימים לששת ימי בראשית, שימו לב כי ירושלים שוחררה ביום השלישי למלחמה. בדומה לכך, עצמאותה של המדינה הוכרזה בסיומו של השבוע השלישי לספירת העומר. פעמיים כי טוב.

ובאנאלוגיה לימות השבוע, הרי שביום השלישי נאמר פעמיים כי טוב. פעם ראשונה על ההפרדה בין המים ליבשה ובפעם השנייה על הצמחת הצמחים.

בהקשר זה, מעניין לקרוא את שיר של יום ליום השלישי:

"שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו. פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו. לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו, יימוטו כל מוסדי ארץ".

והנה, ביום שבו נוסדה הארץ, יצאה מתוך המים והצמיחה דשא ועץ, ביום הזה אנו שרים שיר של יום, המחבר שוב את עצם קיומה של הארץ לערכים המוסריים עליהם דיברנו עד כה.

הנה עצם עצמאותה של מדינתנו ושחרורה של עיר הבירה, תלויים תלות מלאה בגורלם של הדל והיתום בחברתנו.



יום ירושלים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיש מילים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ אייר ה´תשס"ז  
ממש צועק לעיניים!!

(קטונתי מלהעיר אבל אני חושב ש '7' הוא השלמות של הטבע, כמו שכתבת בכמה מקומות ולא מעל הטבע, שזה '8'.)

והמוסר והלקח מסך כל הדברים- מצאו חן בעיני מאד.

יישר חילך לאורייתא
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד