|
 |
הרגשתי אותך מלטף את לחיי בחיבה
כמו אומר לי- סוף סוף באתְ וחיבוק אוהב, של סבא טוב עטף אותי לאט. ודמעות ודמעות על אבן רטובה וקרה והרגשת געגוע, שייכות כל כך יקרה. וניגון שלך מתנגן במיתר אהוב, מוכר כמו מאות שנים של פירוד היו רק גשר צר. סבא טוב, מצטערת שעזבתי בוכה מי כמוך יודע כמה שמחתי בךָ.
©
כל הזכויות ליצירה שמורות ל*טלטולי*
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
ח´ ניסן ה´תשס"ז  | | מדבר אל הקורא ומאפשר להזדהות עם התחושות והחוויה. |  | ח´ ניסן ה´תשס"ז  | | אהבתי. |  | ט´ ניסן ה´תשס"ז  | | מי יודע כמוך כמה שמחתי בך. טוב מאד. |  | ט´ ניסן ה´תשס"ז  | | ריגשת אותי.. כל כך שמחה בשבילך. תודה על השיתוף בחוויות כל כך עמוקות. אני אוהבת אותך. מומו שלך. |  | י´ ניסן ה´תשס"ז  | | אהבתי את הסוף-"מי כמוך יודע כמה שמחתי בך" היטבת לבטא בעיני את הבכי שמבטא שמחה עמוקה,לא מהסוג היומיומי,הפשוט... גם אני הייתי שם ונתת לי דחיפה אולי להוסיף בכרם שלי דברים שנכתבו באותו מסע...תודה!חימשתי וגם קיבלת העדפה,חג שמייח! |  | |