בנושא
בכרם
חדשות
 
טלפון שבור- ג / ההיא מהשירים
בביכורים מאז י´ אדר ה´תשס"ז

אותו בוקר ידעה רותם שהכל ישתנה.
היום היא תלך לבית הספר. שם כולם ישאלו שאלות מרגיזות,שם היא לא תוכל לשבת ולחשוב סתם כך. שם היא תהיה חייבת להתמודד.
לפחות תהיה לה את עינת לצדה, לחלוק איתה את הרגעים הכואבים.
אך היא לא תיארה כמה גדול יהיה השינוי.
היא הביטה על עצמה במראה, בוחנת את החוץ ואת הפנים, וירדה למטה.

כאשר הגיעה לבית הספר, ניסתה לשווא להתעלם מהעיניים שננעצו בה. היא מיהרה למקום שבו קבעה עם עינת שתחכה לה. לפני שהספיקה להבין מה קורה היא מצאה את עצמה בחיבוק כזה שרק עינת, עם לב רחב כמו שלה, יכלה להעניק לה.
"מה שלומך?" עינת שאלה.
"בסדר גמור. בלילה הצלחתי אפילו לישון"
שתיהן צעדו לכיוון הכיתה וכשנכנסו הבחינו בשלוש בנות שישבו על השולחן הקדמי וקראו עיתון ברצינות רבה. מוזר. חשבה רותם. "מה זה?" היא שאלה בחשד.
"שום דבר" ענתה אחת מהן ומיהרה להחביא את העיתון מאחורי גבה.
"תראי לי מה זה!" רותם איבדה את סבלונתה מאוד מהר בתקופה האחרונה.
חברתה הוציאה את העיתון מאחורי הגב.
בשער, הופיעה תמונה של ההורים. אחת התמונות המקסימות מהחתונה.
פניה של רותם קדרו.
"אני מצטערת, באמת... אני לא ידעתי שתבואי וממש לא רציתי שתראי את זה..." אותה ילדה מיהרה להתנצל. "אני אכניס את זה לתיק עכשיו...."
"לא" רותם היתה החלטית מאוד. "אני רוצה לקרוא את זה!"
"אני ממש לא חושבת שזה רעיון טוב...." הצלצול קטע את התקרית המביכה, אך הרגעים הבאים לא היו פחות מביכים. התלמידים החלו לזרום לכתה ואיתם הטפיחות על השחם, והמשפטים הסטנדרטיים והמאולצים.
המורה נכנסה וכולם הסתדרו ליד מקומותיהם. "נא לשבת" היא אמרה בקרירות.
"שחר, אתה מפסיק לפעמים לדבר? שב במקומך בשקט" המשפט היה מופנה לילד השחצן והמתנשא ביותר בכתה. כשהתיישב ניכר היה שהאגו שלו חטף מכה לא קטנה.

השיעור עבר מהר משיצפתה ומיד עם סיומו הר של תלמידים נאסף ליד מקומה של רותם. גם שחר הגיע לשם "מה קורה רותם?" הוא שאל.
"יהיה בסדר" היא ענתה. הוא להפתעתה המשיך לפתח את השיחה. "מה עם אח שלך?" הוא שאל בעניין.
"אה... הוא עוד לא מבין מה קרה אבל הוא יהיה בסדר" היא ענתה, בעודה מנסה להבין איזה שינוי חל בשחר, שהביא אותו להתעניין בה כל כך.
"ראית אה.... את ה... נו... " הוא גמגם
"כתבה?"
"בדיוק.."
"עוד לא, אבל אני מתכוונת לקרוא אותה... אתה קראת?"
"כן.. אה.... היום בבוקר"
כל הגמגומים האלה... מאוד לא אופייניים לשחר. מה קורה שם בפנים?
"טוב.... אני צריך ללכת." הוא אמר בחוסר בטחון ויצא מהכתה.

כשפנתה לקחת את העיתון הוא כבר לא היה שם.
מה כתוב שם שהיא לא צריכה לדעת? למה כולם כל כך מתרגשים מהתכבה? ומה הקשר של שחר לכל הסיפור הזה?
היא החליטה שתברר הכל ברגע שתגיע הביתה.

היא הייתה כל כך מסוקרנת, עד שלא יכלה להתרכז בשיעורים הבאים. אבל אף אחד מהמורים לא העיר לה על הכניסות והיציאות התכופות מהכתה וגם לא על כך שסתם ישבה ובהתה בחלל.
היא שמה לב שעינת בוחנת אותה, ומנסה להבין מה עובר לה בראש.
כשהיום נגמר, כבר לא יכלה לחכות לקרוא את הכתבה.
כשיצאה, ראתה ששחר ממהר מאחוריה, מנסה להשיג אותה
היא הפנתה את ראשה לכיוונו "מה?"
"רותם תקשיבי לי. אל תקראי את הכתבה הזאת. תעשי לעצמך טובה, ותשכחי מזה."
"מה? למה?"
הוא מיהר את צעדיו "תסמכי עליי." ונעלם בין ההמון.
רגליה המשיכו ללכת כאילו מעצמן ומחשבותיה היו במקום אחר לגמרי, עד שהגיעה אל השער וראתה את מכוניתו של ערן חונה בחוץ.
במושב האחורי ישב איתי והיא ראתה ראש אדמוני במושב הקדמי לצדו של ערן. תמר!
"שלום שלום לך רותם" תמר אמרה בחיוכה המקסים ובקולה הנעים.
"שלום גם לכם" רותם ענתה, מופתעת, בהכנסה למכונית.
"אז קראתם הבוקר עיתון?" רותם שאלה, כי הבינה שמישהו פה מנסה להסיח את דעתה מהנושא.
"I don't want to talk about it right now" ערן אמר והפנה מבטו על איתי במראת הנהג, כך שרק רותם יכלה לראות את עיניו, שדמו להפליא לשלה.
"אמרתי לכם לא לדבר אנגלית לידי!" איתי מחה.
"סליחה סליחה, לא נעשה זאת שוב..." התנצל ערן.
רותם רצתה גם היא להביע את מחאתה על הנסיון הבולט להשכיח ממנה את הכתבה, אבל מנעה בעד עצמה. היא ידעה ששום דבר לא ימנע ממנה לקרוא אותה בסופו של דבר. "חכה חכה..." היא אמרה לערן "אני איתך לא גמרתי..."
"את לא רוצה לדעת לאן נוסעים?" הוא התחמק.
"נו לאן?" שאלה באדישות
איתי מיהר לענות לה בהתלהבות "מתחיל ב-ל'!!!"
מצחיק איך הוא מנסה להפוך כל דבר בחיים למשחק. בסיומו של המשחק גילתה רותם שהם נוסעים ללונה פארק. אין ספק שכולם זקוקים להתפרקות מסוג כזה. אבל לא משנה מה, את הכתבה היא לא תשכח.

כשחזרו, היא היתה כל כך מותשת עד שכל מה שהצליחה לעשות היה לשקוע בשינה עמוקה וטובה על הספה בסלון... שוב...




© כל הזכויות ליצירה שמורות לההיא מהשירים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"א אדר ה´תשס"ז  
עיפרון_2007 / אורח/ת בביכורים
הממ...
טוב...אם קראתי...
יפה.
אבל מדי ארוך...!!!
תקצרי קצת...

4. (שאתחבר)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד