בנושא
בכרם
חדשות
 
בעבור הגעגוע / חובב לנדוי
בביכורים מאז כ"ו שבט ה´תשס"ז

בעבור הגעגוע
יכולתי להקריב את חיי.
הייתי שודד בנק אהבה
נכנס לכלא
מרצה שנות מאסר בידי העולם
בעבור פיסת געגוע שכוחה.


אנשים הולכים ברחוב
מחנות ספרים לחנות בגדים
מחפשים את הגעגוע שלהם
או בגד שיהלום מפגש עם מוות אחר.
מוות של השמחה, מוות של השלום,
של המוות, של אלוהים.


מה היה כותב משורר על הגעגוע
לולא היה מת וחי אלף פעמים,
לטעום נהמא דכיסופא.
לחם הקודש הָמְחֻלָּל.
הָמְחוֹלֵל.



געגוע

© כל הזכויות ליצירה שמורות לחובב לנדוי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
ממש ממש יפה,

אבל לא הבנתי.. למה אתה רוצה להתגעגע?
רוב האנשים מעדיפים דווקא הפוך (להצליח להפסיק להתגעגע)
בכל אופן, יפה.
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
קשה לי להבין את השיר כי התגובה האנושית האופינית לגעגוע או לכל רגש מעיק אחר היא המנעות/ דחיה/ בריחה ולא כמיהה.

לפי הבנתי האנשים הולכים ברחוב מחנות לחנות בדיוק כדי להמנע מן הכאב לכמה רגעי קניה "מאושרים" ולא כדי לחפש אותו.

אם תוכל לכתוב כמה מילים אודה לך. אני מרגיש שלא ירדתי לסוף דעתך.

אייבי
(מוזר- אני בחשבון שלי והמחשב לא מוכן לתת לי לכתוב תגובה תחת שמי)
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
ומה תהיה מוכן לעשות בשבילה ממש? הבהרת יפה מה תהיחה מוכן לעשות בשביל הגעגוע אבל היא, האמיתית?
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
יפה מאוד.
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
געגוע צרוף, לא געגוע ל... אלא הגעגוע עצמו. מדהים לחשוב עליו, וכואב.
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
שיאללה לה לי לה לה.
*ככה מירי מגיבה כשהיא בשוק מיצירה, (לא מאמין? לך תראה את הכרם של KOKO )

טוב,
לא אומר שירדתי בכל השורות לסוף דעתך
אבל אם הייתי יורדת זה היה משעמם משעמם משעמם.

הגותי, רגיש, מהורהר, מעורער, מתפרץ, מכונס.
נגע בי המון, תודה.
עוד אשוב ליצירה הזו בל"נ.
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
מאוד ברורה הכמיהה הזו לגעגוע.
לתחושה שיש אי שם מישהו ששווה את המחשבות עליו.

חובב, געגוע.
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
תסביר למוזרים שבנינו / אורח/ת בביכורים
את ה 4 מילים האחרונות...
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
אכן.
"מה היה כותב משורר על הגעגוע/ לולא היה מת וחי אלף פעמים" - נ ה ד ר!
פשוט שיר
נפלא.
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
לא לצחוק עלי!

כ"ו שבט ה´תשס"ז  
זה פשוט התאים להרגשתי
כ"ז שבט ה´תשס"ז  
אמרה עז...: "געגוע צרוף, לא געגוע ל...".

כתבתם-
"רוב האנשים מעדיפים דווקא הפוך (להצליח להפסיק להתגעגע)"
"התגובה האנושית האופינית לגעגוע או לכל רגש מעיק אחר היא המנעות/ דחיה/ בריחה ולא כמיהה"
כואב לי כל כך לקרוא את זה.
הגעגוע, הכיסופים, הם המניע של העולם. ללא געגוע למשהו שחסר לא היה משתלם העולם. לא היה זז.
כואב. נכון. כאב זה לא בהכרח רע. אנשים נמנעים ממנו, מהגעגוע, בגלל הכאב הכרוך בו. כאב החוסר וכאב ההשתנות.
אנשים מחפשים משהו שחסר להם. הגעגוע מניע אותם. אבל הם לא יודעים שהם פועלים בגללו. הם חושבים שהם חיים. או מרגישים שהם לקראת המוות, או במוות עצמו. (מוות מטאפורי ו\או ממשי).

מה שכתבתם על ההימנעות רק מכאיב יותר. מוכיח שהגעגוע הוא ערך נשכח בחיים שלנו.

סיפר ר' נחמן שהלב של העולם מקבל את החיות שלו מהגעגוע שיש לו אל מעיין יפה, השוכן בגבעה שממול. אם ילך הלב אל המעיין, יגיע לוואדי ולא יראה את המעיין ולו לרגע קט- ימות הלב, כי תחסר לו החיות שמקבל מהגעגוע למעיין. וכך הגעגוע הוא מה שמחייה את הלב של העולם.

לולא המשוררים היה הגעגוע נשכח ונעלם כליל.

[נהמא דכיסופא= לחם הבושה. מצד שני, המילה כיסופא מובילה בצורה ישירה ממש למילה כיסופים]. לחם הקודש הוא הגעגוע, לחם הכיסופים, הבושה והגעגוע. אנשים אולי מתביישים להתגעגע. הוא מחוּלל.
אבל הוא הָמְחוֹלֵל של הכל.
כ"ז שבט ה´תשס"ז  
געגוע הוא לא רק למישהו או למישהי.
גם זה מוכיח את הקטנות שלנו היום.

געגוע הוא לחסרון שלי. לחיים טובים, לאלוהים, למשמעות, לשמחה לאהבה, לשלום למוות.

געגוע הוא קיומי. געגוע לגעגוע...

תודה נפלאה מעומק ליבי לכל המגיבים המתוקים.
תמשיכו!
חובב
כ"ז שבט ה´תשס"ז  
(בדיוק אתמול ריכלתי עליך, שכבר מזמן אין דיונים כמו שאתה היית מקים |שורק|)

השפה שלך פשוט נהדרת. תמיד אתה מצליח לרגש אותי ביצירות שלך, וזה כוח חזק שיש לך.
בעיקר אהבתי את:
"הייתי שודד בנק אהבה"
ואת:
"מחפשים את הגעגוע שלהם
או בגד שיהלום מפגש עם מוות אחר".

הלוואי וכולנו היינו מתגעגעים באמת לכל מה שצריך, וזוכרים כמה לא צריך להתגעגע לדברים קטנים ואחרים.
(תודה על יצירה מארץ הפלאות)
כ"ז שבט ה´תשס"ז  
רעיון נהדר.
אין ספק שההסבר האיר מעט את השיר
ואת כוונותיו הרמוזות.
יפה מאוד!
כ"ז שבט ה´תשס"ז  
הי חובב.
אני קוראת את השיר כבר כמה פעמים וכל פעם מוצאת בו כוונה חדשה באיזו מילה, ואוהבת אותו מחדש.
אמרת פה כל כך הרבה - ובאמת זה כשרון גדול שלך - לצמצם תחושות גדולות למעט מילים.
הכאב הזה שמגיע מתוך הרצון להתגעגע, מתוך "חילול" תחושה כל כך יקרה שאפשר להגיד שהרבה מאתנו איבדו את הגעגוע אליה. כל כך אפשר להרגיש את החסרון שלך דרך המילים.

האמת - רציתי לכתוב שהבית הראשון הכי נגע בי (ממש אהבתי את התיאורים על הכיסופים האישיים). בקריאה נוספת התחברתי לבית השני (החסרון בכולם). ובקריאה אחרת דווקא הבית השלישי היה נראה לי הכי מדויק ומתאים (הנהמא דכיסופא הזה... אין... חבל על הזמן. איך אמרת את זה ככה!.
השיר כל כך נכון, גם מבחינת הכאב על החסרון האישי, וגם מאותו מקום כללי מחוּלל שכתבת עליו בתגובה - השיר הזה מתאר מציאות של אנשים שרודפים אחרי "בגד שיהלום מפגש עם מוות אחר".
זאת נקודה שלא נוגעים בה מעולם בשירים על געגוע, בטח לא בחיים. ועכשיו כשאתה כותב את זה, זה פתאום גם צובט בלב.

מה היה כותב משורר על הגעגוע לולא היה מת וחי אלף פעמים - לא יודעת להגיד. אבל מה שאתה כתבת על הגעגוע, זה... באמת...
אמיתי. אמיתי ויפה. וגם כואב (ואולי בעיקר).

נהניתי מאד לקרוא.
תודה חובב.
כ"ח שבט ה´תשס"ז  
הייתי רוצה לחוש כך את געגועיי--

תודה,
כ"ח שבט ה´תשס"ז  
אל השירים שלך, אל הכתיבה שלך,
נכנסתי שוב ושוב.

אני ממש אוהבת אותך חובב, על התחושות שכל מילה שלך מציפות בי,
ועל זה שאני מתגעגעת אליך :)

שיהיה לך טוב וגעגוע מתוק,
וחודש שמח במיוחד.

כ"ט שבט ה´תשס"ז  
אווצ'.
לפעמים גם אני רוצה להקריב חיי בעבור הגעגוע. ואז מה יהיה על ההולכים בין החנויות.
לפעמים רציתי לברוח מהגעגוע הזה, שתיארת במילים הנפלאות האלה שלך. הוא רע, ומכאיב, וממית.
ומחייה.
אז נשאר לנו לדעת להתגעגע, ולחיות.
שנצליח.
תודה.
על השיר המחייה הזה. על הכל.

יערה.
כ"ט שבט ה´תשס"ז  
מצאתי פה את הגעגוע כמניע, כמסובב לכל, מחולל. נפלא.
לפעמים שוכחים להתגעגע, שוכחים את טעם הלחם, את קיומו (וצריך את אותה טעימה קטנה כדי להיזכר שוב, להבחין עד כמה הוא חסר).
מהשירים שמזכירים.
תודה.
ל´ שבט ה´תשס"ז  
אבל אהבתי אותה...אולי כשיעברו השנים ואתבגר מספיק אוכל להבין את היצירות כאן...בכל מקרה, המשך כך=]
ל´ שבט ה´תשס"ז  
ל´ שבט ה´תשס"ז  
be 'anglit' ze nire garua... it reminds me sentence i read today from 'orot' : and i'l write it in 'anglit' of cours
lehapeh ain le yesh en yeholet gam ba ratson lirtsot!
amazing! both of you! (-C
ל´ שבט ה´תשס"ז  
לשיר כזה ידעתי שהתגעגעתי-אבל לא הבנתי ל-מה בדיוק התגעגעתי-עד שקראתי אותו.
כתוב נפלא, מרגש וכל מילה נוספת מצידי-מיותרת..
כ"ז ניסן ה´תשס"ז  
אני מרגיש שכ"כ הבנתי... תודה...
ה´ כסליו ה´תשס"ח  
מילים?
אין לי.

נגעת עמוק.
ה´ כסליו ה´תשס"ח  
איזה דיון מעמיק יש לכם בתגובות פה. ועד עכשיו לא החלטתי אם להתגעגע זה טוב או לא.
מעשה מחכם ותם, מכיר? אני לא חושבת שהתם מתגעגע. והוא חי הרבה יותר טוב, הרבה פחות חשוף.
ומצד שני, לנוכח המילים, אני לא בטוחה שהייתי מוותרת על כל זה.

שיר מצוין. פשטות מצוינת.
ד´ ניסן ה´תשס"ח  
בעבור הגעגוע כבעבור שירה טובה כשלך,
יכולתי גם אני...

שיר כיסופי ויפה-יפה.
כ"ט אייר ה´תש"ע  
אלא שאני מסויג קצת מהבית הראשון
תחושת הכמיהה נחוצה לשיר כמובן
אולם צריך תמיד לזכור שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים. מלבד זאת הגעגוע קיים לעולם עלינו רק לחשוף אותו.

חזק בכל אופן...

אבא אלדד הנחמד
י"ב תשרי ה´תשע"א  
יש כאן תגובות מעניינות מאוד. של חובב לנדוי למשל.איך דברים כאלה לא מקבלים המלצה, אה?

חפשו תגית געגוע. כמה דפים שכאלה. כואב וחמקמק שכזה. אי אפשר איתו. אי אפשר בלעדיו.

והקטע הזה שכולו געגוע לגעגוע, כיסופים לכמיהה, תמיהה לערגה
ה´ טבת ה´תשע"א  
זה הגעגוע-
י"ג טבת ה´תשע"ב  
מה שביאה אמרה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד