המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
גמדים לא ישנים / אוליב (:
בביכורים מאז כ"ב שבט ה´תשס"ז

 

גמדים לא ישנים אצלנו על לזבז האח.

והעצים תששנו מלחטוב.

כל הכשפים שגרשנו מתדפקים בחלונות

השקופים כל כך.

לא קסם. מציאות עורכת כאן שולחן לשניים

חותה האח בגחלים קרות

כל המראות כיסתה למען

תדמה כי יפה היא שבעתיים.



ובלילה ההווה עוצם עיניו.

כל הילדים שחלמנו גולשים בשורה

מן הארובה. מחייכים ומפויחים

ממתינים.

אמא תשטוף להם פנים.



ילדים לא ישנים אצלנו בעריסה.

עכביש טווה קוריו: נואשנו מלגרשו.

כל העתידים שהנסנו מתדפקים

בדלתות. מבקשים מקלט

מחפשים מפלט. 

לא קסם. מציאות נועלת דלתותינו

מעלימה הכישורים.

לא לנו זכות תנומת מאה שנה.



רק בליל המציאות נרדמת.

כל הילדות שנעורו באות בחרכים

מכוסות אבק דרכים

דהויות משנים של תקוה.

אמא תאמץ אותן אל ליבה.



עם שחר הילדים עוזבים.

לא הספיק זמננו

לאחוז בם. אפילו עקבות הדמעות

לא הצלחנו למחות





© כל הזכויות ליצירה שמורות לאוליב (:
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג שבט ה´תשס"ז  
וואו, כמה ששירה זה דבר מדהים.

וכמה שהעקרות יכולה להכאיב גם למי שכלל לא מכיר את החוויה הזו, כמוני.

וחוץ מזה שהשיר הזה מדהים, נדמה לי שאפשר לעשות לו כמה קיצוצים קלים.
כ"ג שבט ה´תשס"ז  
הכתיבה שלך יפיפיה.
אם הבנתי את השיר נכון, הוא מקונן על מציאות של מחסור, או מוות, והוא בהחלט מביע את זה מצורה טובה.
קשה לי להבין משמעות המבנה של השיר. הבית הראשון והשלישי מביעים פחות או יותר רעיון דומה, והוא אותו מחסור, והבתים השני והרביעי עוסקים בחלום, ב"לילה", בהיפך ממה שקיים במציאות.

יפה מאוד
כ"ג שבט ה´תשס"ז  
כ"ג שבט ה´תשס"ז  
(כמוני): 'לזבז'= מדף מעל האח (google, שם).

תאור קסום ומיוחד. אהבתי מאוד את הילדים שגולשים בשורה מהארובה. באופן כללי תאורים מצויירים ונוכחים.
קראתי על מציאות היום יום שמכריחה להנמיך צפיות, והחלומות שבכל זאת חומקים בלילה כשאף אחד לא משגיח.

מיותרת בעיני, החזרה על הרעיון של השיר פעמיים, במילים אחרות. השיר כאילו מגלה לנו מה הסוף ואז חוזר שוב לאחור, מבלי לחדש כמעט. מבנה שמזכיר פזמונים מולחנים (בית, פזמון, בית, וכן הלאה...), לדעתי פחות מתאים לסוג השירה, שהשיר הזה משתייך אליו.

לגבי הסוף- הלוואי שמישהו היה מקריא לי את הבית האחרון הבוקר כשניסיתי להתעורר, כי אם כבר עצב, שלכל הפחות יהיה מנוסח יפה...

כ"ג שבט ה´תשס"ז  
'עקבות הדמעות' על פני, נגעת בי כ"כ עמוק.
'כל הילדים שחלמנו גולשים בשורה', לא יודעת את מי חלמת, אבל הערת ועוררת את אלה שאני חלמתי.
והסיום כואב, רואה את היד המושטת לאחוז ולמחות, ונותרת מיותמת.
ניסחת כאב וגעגוע במילים כמעט יפות, כי ממש יפות הן לא יכולות להיות.
עֹז
כ"ג שבט ה´תשס"ז  
מצטרפת למגיבים מעליי. התחברתי מאוד לעז...
השיר מדהים ומרגש מאוד.

כל הכוחות,

שירה.
כ"ד שבט ה´תשס"ז  
כמו שאמרו לפני, ה"כניסה" לתמונה המצויירת חזקה מאוד גם מבלי להכיר באופן אישי את החוויה, ובזה אולי נבחנת גדולתו של שיר.
אני מסכימה עם רנזינה לגבי החזרה, שאין צורך בה (שני "פזמונים" על מה שקורה בלילה)
חיבוק ענק ובהצלחה, לך, אוליב, ולרנזינה. שתזכו להמון בקרים שמחים.
כ"ד שבט ה´תשס"ז  
יצירה מקורית. הדימויים הלקוחים מעולם האגדות נראה שנועדו לתאר את החלום שלא יכול היה להתגשם, את התקוות שנגוזו, הונחתו ארצה למציאות האפורה, המייאשת, העקרה.
כ"ד שבט ה´תשס"ז  
שיר נהדר.
כ"ה שבט ה´תשס"ז  
שיר מדהים בכתיבתו. כה עמוק מבעד המציאות והחלומות לתחתיות הנפש הכואבת.
ונוגע עמוק.
איזה כשרון כתיבה!
ל´ שבט ה´תשס"ז  
אהבתי מאוד את הכתיבה שלך ב:
"מציאות עורכת כאן שלחן לשניים...
כל המראות כסתה למען
תדמה כי יפה היא שבעתיים".

יש לך כשרון מיוחד להפוך את הכתיבה לטוטאלית-
מצד אחד יש בתים שבהם את כותבת - "כל הילדים/ות",
אבל גם כשאת כותבת- עם שחר הילדים עוזבים,
אני מרגישה כאילו כל הילדים שבעולם עוזבים,
משאירים ריק אחריהם.

הצלחת מאוד (כמו תמיד) בתיאורייך המרגשים, ומצאת את המילים להביע את הכאב.

תודה.
ט"ז אדר ה´תשס"ז  
נמהדר. נהדר. אהבתי את ההתחלה, לא מותירה מקום לאשליות, מטיחה ישר את האמירה.
הבחירה שלא לשים נקודה בסוף השיר מוסיפה מאוד.
מלא בתיאורים קסומים ומעניינים. שיר נפלא.
י"ט תשרי ה´תשס"ח  
קשה לי למצוא מילים, / אורח/ת בביכורים
וזה לא דבר שקורה לי הרבה.
שמרתי. תודה.


מסיבת תה.
כ"ח כסליו ה´תשע"ג  
איך שהרגשתי את הכאב
בלי להיות בסיטואציה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד