בנושא
בכרם
חדשות
 
וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים- על מחלוקת קרח / האמת_והשלום
בביכורים מאז י"א שבט ה´תשס"ז


בפרשת קרח, קוראים אנו על מחלוקת קרח ועדתו.
קרח טוען כנגד משה, שאין צדק בכך שרק הוא, אהרון והכהנים זכו למעמד המיוחד בתור משרתי ה', ומדוע לא זכו לכך כל בני ישראל- שהרי "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים". טענה זו נשמעת במבט ראשון סבירה והגיונית. קורח טוען טענה שנראית בעיניים מודרניות כדמוקרטית ומוצדקת- מדוע שקבוצה אחת תזכה לעדיפות על פני קבוצה אחרת בעם ישראל? הרי כולו זכה לחזות במעמד הר סיני, ובתואר 'העם הנבחר'- ולכן כולם שווים זה לזה. מכאן טענתו- שהקביעה שישנה קבוצה 'נעלית' יותר- היא בלתי מוצדקת מבחינה אובייקטיבית .


פרופ' ישעיהו ליבוביץ בספרו[1], מוצא בפרשה סמיכות פרשיות מעניינת וחשובה ביותר, שיכולה להאיר לנו באור מעט שונה את גישתו המוטעית של קרח.

בפרשה הקודמת, פרשת 'שלח', ארבעה פסוקים בלבד לפני דבריו אלה של קרח למשה ואהרון:         "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" , אנו מוצאים  את פרשת מצוות ציצית, בה מנמק הקב"ה למשה את חשיבות המצווה ואומר "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם ".

אנו מוצאים כאן שני ביטויים דומים מאד, שבמבט ראשוני נראים זהים, כשההבדל ביניהם הוא אך ורק סמנטי. אך במבט מעמיק יותר ניתן לראות את ההבדל התהומי בין שני האמירות, שהוא ע"פ הטענה, מרכז חטאו של קרח. סמיכות הפרשיות בין שני הנושאים אינה מקרית, ומבטאת גישות הפוכות למהות מושג הקדושה.


קורח טוען "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים". כלומר הקדושה טבועה בעם ישראל מכורח העובדה ש"בתוכם ה'". עם ישראל נבחר ע"י הקב"ה להיות "עם סגולה"[2], ולכן הוא קדוש, ללא תנאים נוספים. הוא רואה במעמד הר סיני ובבחירת עם ישראל מעין "זכות יתר" שניתנה לה בעצם בחירתה. כהמשך לקו זה בדבריו, את הכהונה רואה קרח כזכות יתר נוספת הניתנת לקבוצה מצומצמת בתוך עם ישראל, ולא כחובה דתית שהוטלה על בני לוי. ואכן, אם כל העם קדושים מדוע שלא יזכו כולם למעמד היתר של הכהונה? 


לעומת גישתו הגאוותנית של קרח, התורה אינה מזכה את עם ישראל בתואר קדוש, אלא אומרת "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" כלומר היא תובעת מעם ישראל להיות קדוש. הקדושה כאן היא לא סגולה טבעית הטבועה העם. קבלת התורה בהר סיני אינה מזכה אוטומטית את העם במעמד 'קדושים'. רק לאחר שאדם אכן עושה את הנדרש ממנו, ומקיים את הנתבע ממנו כאדם שקיבל עליו, ע"י קבלת עול תורה ומצוות, את האחריות לתיקון עצמו ולאחר מכן גם סביבתו, יכול הוא להגיע למעמד בו הוא מובדל ומופרש מסביבתו- "קדוש".


בעיון מהיר במקומות בהם מופיע בתורה המונח 'קדוש' לגבי עם ישראל, ניתן לראות שבכל המקרים הדבר אינו מוצג כנתון טבעי, אלא כתביעה בלשון עתיד, שאינה מגיעה לידי הגשמה עד שמולא התנאי. לדוגמא: "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" (שמות כב'), "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט'),"וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" (ויקרא כ') וישנם עוד מקורות רבים. גם בספר דברים כשהדברים נאמרים בלשון הווה "כי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיקֹוָק אֱלֹהֶיך" (דברים יד), הדבר נאמר לא כנתון, אלא כנימוק לחובת עשיית המצוות, ולהתרחקות מעבודה זרה.


אפשר לומר שמחלוקת זו היא לא רק פרטית למקרה זה אלא מייצגת תפיסה מוטעית רווחת לגבי עם ישראל. אם אכן נטען שעם ישראל הוא קדוש מבחינת עצמיותו, ומבחינת זכותו הטבעית- הדבר מרוקן את פעילותו מידי משמעות. קריאתו של קרח היא קריאה לפסיביות של האדם. אין הוא נתבע לאחריות לתקן את עצמו ואת החברה הסובבת אותו. אין הוא מקבל על עצמו את המחויבות העצומה שבקיום חובותיו בעולם, אלא רואה הוא אך ורק את זכויותיו, את מה ש"מגיע לי".  יכול הוא לבוא ולטעון שבשל השתייכותו ל"קהל הקודש", ל"עם הסגולה"-  זכאי הוא לקבל מבלי לתת מעצמו,  ובשל זכויות היתר הטבעיות שלו, פטור הוא מכל פעולה ממשית לקידום הטוב והצדק בעולם.


תורתנו אינה אומרת לנו "קדשים אתם". היא אינה אומרת שבשל היותנו נצר לעם היהודי זכינו בזכות יתר. הפוך הוא הדבר- בתור יהודים קיבלנו על עצמנו חובה עצומה. חובה לתקן ראשית את עצמנו. חובה עלינו להסתכל סביב ולנסות לתקן את סביבתנו. חובה לפקוח עיניים ולראות את הדרוש תיקון בעולם, ולא להשלים עם המצב הקיים.

אין לנו לומר לעצמנו "קדושים אנו", אלא עלינו לראות כמשימה, כשאיפת חיים- תמיד לנסות להתקרב לאידיאל שנקרא 'קדושה'.

כבר במסכת אבות (ב', ט"ז) נאמר "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה".

עלינו לדעת שגם אם לעולם לא נזכה להגיע למטרתנו הסופית, למצב בו נוכל לומר שעמדנו בדרישה ובחובה להיות עם קדוש, אין אנו בני חורין ליבטל ממנה- אל לנו להתייאש ולוותר על הניסיון להגשים זאת. ומי יתן ונזכה ויתקיים בנו הכתוב "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם ".




[1] הסמיכות נלמדה מדברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ ב"שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע" ע"מ 680

[2] מעניין לציין שגם הביטוי 'סגולה' נכתב בתורה תמיד כתנאי שיתקיים בעקבות קיום המצוות. כגון "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות פרק יט)



פרשת השבוע

© כל הזכויות ליצירה שמורות להאמת_והשלום
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד