בנושא
בכרם
חדשות
 
רצוף אהבה II - ז´ / אסף להד
בביכורים מאז ט"ו כסליו ה´תשס"ז

 

יאוש תהומי הציף אותי מאותו רגע שנודע לי שאני נשארת שבת עם גלעד.

אתם מכירים את התחושה הזיפתית של שבת בצבא, כשכולם מחכים שהשבת תיגמר, ואם היה אפשר היו דוחפים את מחוגי השעונים של הזמן - שירוץ ויעבור.

וכאילו זה כשלעצמו לא מספיק - אני צריכה להישאר עם הפוץ הזה שקוראים לו גלעד.

איזה מזל שגם ישראלי נשאר.

משפט מטומטם קצת מה שאמרתי - איזה מזל שהמפקד שלי נשאר.

אבל, באמת, בינינו, ישראלי הוא לא כמו שאר המפקדים שיצא לי לעבוד איתם - זו פעם ראשונה שנראה שיש לי עסק עם 'אדם' לפני שהוא 'מפקד'.

בכלל, יש לי תאוריה אודות מערכת הקצונה הצה"לית, שבדרגות שבין סרן עד לרב-סרן ישנם רבים שפשוט לא יקבלו אותם באזרחות אם הם ישתחררו - ולכן הם ממשיכים בקבע.

שלא תבינו אותי לא נכון, ישנם קצינים בדרגות סרן עד רב-סרן שהם קצינים מעולים - רק שמספרם של המעולים יורד עם שיחרורם בדרגת סגן, ונשארים רק מעטים מבין הטובים.

יש לזה יתרונות - כי ככה יש מקום לכל הטובים במסלולי קידום עד לראש הסולם, אבל, בינתיים, החיילים והקצינים הזוטרים - צריכים לסבול ממפקדים בינוניים.

יכול להיות שהדבר נובע מחוסר מוטיבציה להשאר בשרות עקב העדר אפשרויות בצבא כמו באזרחות, ככה שהשיטה מעודדת את השארות הבינוניים (שיתקשו להסתדר בחוץ) והאידאליסטים (שיהיו מוכנים לשרת גם בתת-תנאים).

אבל כל זה הוא ענין למחקר פסיכולוגי וסוציולוגי מעמיק, ובינתיים אני תקועה עם גלעד שבת שלימה ופשוט בא לי להסתגר בחדר שלי ולבכות עד שתעבור כל השבת כדי להוציא את התסכול הנוראי הזה.

לא שלא חשבתי לבקש מישראלי להתחלף, או מאחד מהשאר, אבל בסוף החלטתי ללכת עם זה עד הסוף - ולהפגין קצת חוזק נפשי.

עכשיו, אני כבר צריכה לרדת לחמ"ל להחליף את גלעד.


"היי", ניסה גלעד ליצור איתי קשר ראשוני. אבל אני, נאמנה למסורת של ה"שתיקה הרועמת" - רק מילמלתי משהו חסר מובן.

"טוב, אם את רוצה לשתוק כל השבת זו זכותך - אבל אני הולך לעשות ארוחת ערב , איזה משהו - גוטה", הגיב גלעד למילמולי בפרפרזה על אורי זוהר והסתלק לענייניו.

'תארי לעצמך את גלעד מבשל', גיחך קול בתוכי.

'סופר מאצ'ו מכה שנית', עברה בי עוד מחשבה.


איזה כיף שאפשר להרהר בלילה שלי עם אורי בשבוע שעבר.

אוי, כמה שאורי נראה עכשיו רחוק.

יצאתי עם עידית, החברה הכי טובה שלי, לאיזה פאב, לצוד לנו איזה בילוי טוב.

בכלל הפאבים בתל-אביב בזמן האחרון הפכו להיות מועדונים לילדים בגיל גנון, ואנחנו "הזקנים" נזרקנו מהם לטובת המסעדות למיניהן. אבל, עידית הפעילה קצת קשרים עד שסיפרו לה על איזה פאב נידח בתוך איזה מרתף ברחוב פרישמן בתל-אביב. פאב שניגן בעיקר מוסיקת רגיי ומשך אליו בעיקר זרים מאזורי המלונות - וגם אותנו.

היתרון בפאב הזה היה שלא נתנו לילדים מתחת לגיל 18 להיכנס (ויסלחו לי כל הקוראים שהם צעירים יותר), מה עוד שהשפה השלטת שם היתה אנגלית.

כשנכנסנו לתוך הפאב, המקום היה די חשוך ואלמלא מוסיקת הרגיי הקצבית שהתנגנה לה - היית יכול לחשוב שהמקום נטוש לחלוטין.

אחרי כמה דקות, משהתרגלנו לאפלולית המבורכת ששררה במקום, הבחנו בכיסאות ליד הבאר ונגשנו לסרוק את השטח בטרם נזמין איזה 'דרינק' או משהו.

ברחבה שחצינו עד הבר, התפתלו להם זוגות בריקוד לוהט, לקולו של הזמר שאינפף לו דרך הקומפקט.

בכלל, האוירה היתה נחמדה והתאימה לנו לסוף השבוע.

 אז עוד לא ידעתי מה אני עושה. בדיוק סיימתי תפקיד ועמדתי לפני דילמה - תפקיד חדש שלא נראה באופק או להקדים את השחרור בכמה חודשים ולצאת ל'טרקינג' באיזה חור נידח בקצה היקום. ובעיקר רציתי להיות עם עידית ולקשקש איתה קצת - בלי שכל השכונה תדע למחרת כל מה שאמרתי.

לכן, האפלוליות והזרות דווקא התאימו לי מאוד באותו ערב.

ניגשנו לבר וביקשנו פעמיים מרטיני יבש, אחר פנינו לעבר שולחן ריק בצידו השני של המקום - בקרבת הפינה, כדי לחסל את המרטיני תוך כדי שיחה.

בשולחן שעברנו ישב לו גבר בן 35 לערך, לבוש חליפה מחויטת שנראה כאילו יצא מסרטון פרסומת לאופנה גברית. לא היה לי ספק שהוא יושב על כמה דולרים טובים, שאחרת לשם מה הוא ענד שעון רולקס שיכול היה לקנות איתו איזה רכב קטן, אבל, לא היה לי ראש לגברים - רציתי רק להתקשקש קצת עם עידית.

אבל מה לעשות שלעידית לא כל כך בא להתקשקש איתי, והיא לא הורידה את עיניה ממנו למרות שהוא יכול היה להיות אבא שלה כמעט - מהרגע שעברנו על ידו ועד שהוא שלח לנו בקבוק שמפניה קר עם פתקה שהזמינה אותנו להצטרף אליו.

ראיתי שמעידית לא תצא לי ישועה, אלא אם כן אני אוריד ממנה את המיליונר הזה, ככה שהצטרפתי אליה בהחלטה לגרש אותו מהמקום תוך שניה ולהשאיר אותנו לבד.


איך אמר פעם מישהו, תכנונים לחוד ומעשים לחוד. מרגע שהתיישבנו, הבן-אדם לא הפסיק להקסים אותי.

היה לו אקצנט אמריקאי משהו, אבל הוא דיבר עברית באופן די שוטף. התברר שהוא בן למשפחת יורדים שהצליחה לא רע במנהטן בעסקי יהלומים, ועתה הוא מנהל את עסקי המשפחה, הוא במסע עסקים בישראל.

חושי המחודדים קבעו לי כי לפני ניצבת מטרה מושלמת לקסמי, גם אחד שנראה עשר, אבל ממש עשר, גם אחד שיש לו וגם אחד שיודע לפנק - או לפחות עושה רושם כזה. ולבחורה כמוני היה בכך את השילוב המושלם.

אני לא דופקת חשבון לאף אחד, ואם מישהו נראה לי אני יודעת איך לסובב אותו על האצבע הקטנה שלי ולגרום לו לכרכר ולפזז סביבי, וזה בערך מה שקרה שם.

למזלי, היה לו גם עוזר נחמד שהגיע מיד אחרי שהתיישבנו לשולחן ועידית החליטה שגם תשומת לב מצידו מספיקה. אחרת ספק אם הייתי מצליחה לבודד את אורי בשבילי.

המוסיקה הקצבית והשתיה שהוא מילא אותי סובבו לי את הראש לגמרי, ומצאתי את עצמי לא פעם תוך כדי ריקוד נתמכת על ידו.



התעוררתי במיטה זוגית בסוויטה של מלון הילטון בתל-אביב, לקול מים זורמים.

הייתי רק בלבוש תחתון ולא הצלחתי למרות נסיונותיי לפענח איך הגעתי למיטה הזו.

רק כאשר נשמעה דפיקה על החדר בו ישנתי ואורי נכנס כשרק מגבת לגופו התחלתי להתאפס.

"היי", הוא פתח ואמר, "ישנת טוב ?"

"היי", עניתי כהד, ומיד נזדעקתי "איפה עידית, איך הגעתי הנה?", ועוד מספר שאלות בצרור ארוך.

"רגע, רגע", מיהר אורי להרגיע אותי במבטאו האמריקאי, "תרגעי, אני לא מבין אותך כשאת מדברת כל-כך מהר".

"מה היה אתמול בלילה?", התעניינתי.

"את לא זוכרת ?", שאל אורי כשזיק של חיוך ממזרי שזור בעיניו.

"לא", עניתי.

"גם לא את מה שעשינו פה ביחד?", היקשה אורי, ואני כבר התחלתי להצטער שבכלל הסכמתי לצאת עם עידית לפאב.

ומיד הוסיף בחיוך  "sorry, אם אני מאכזב אותך, אבל לא היה כלום אתמול בלילה".

"אז מה אני עושה פה במיטה שלך, אם לא היה כלום?", היקשתי.

"היית כל-כך מבולבלת שלא ידעתי לאן לקחת אותך והבאתי אותך לפה, אבל תאמיני לי שכשהגעת לפה - גם אם רצית לעשות משהו, לא היית יכולה", סיים בקריצה.

"אני ישנתי בספה בסלון", הוסיף אחרי רגע.

"איפה עידית?", המשכתי לשאול.

"אם את מתכוונת לחברה שלך אז היא בחדר פה במלון - לבד. אבל, יחסית לאחת שרק קמה יש לך הרבה שאלות", סיכם, ואני לא יכולתי שלא להסכים איתו, וכשיצאתי לאמבטיה לשטוף פנים ראיתי את אורי אוסף את כלי המיטה מהספה.



את כל השבת בילינו יחד, אורי ביקש שאני אראה לו קצת את הסביבה, ואני בחרתי לטייל איתו בסימטאות של יפו העתיקה ושל דרום תל-אביב שהיו שרויים בשקט של שבת, עם כמה חנויות תיירים פתוחות.

את הסיור שלנו סיימנו, לפי בקשתי, בטיול על שפת הים בשעת בין-הערביים, השמש התחילה לשקוע, ואורי הציע שניגש לקצה שובר הגלים ונראה את השקיעה משם, אני חלצתי את נעלי, וככה התקדמנו שנינו לאטנו, אני יחפה על החוף - מרגישה את החול הרך מתחת לכפות רגלי, תוך שאורי מחבק  אותי ומהים מנשבת רוח קרירה.

כשעמדנו לנו חבוקים בקצה שובר הגלים, הסביר לי אורי שלמחרת הוא צריך להמריא חזרה לארצות הברית לשבוע-שבועיים והבטיח להודיע לי מיד כשיחזור.

במוצאי שבת, החזיר אותי אורי הביתה וכשהזמנתי אותו להכנס הוא נענה. את הלילה סיימנו יחד במיטה.



אהבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאסף להד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ז כסליו ה´תשס"ז  
תראה קודם כל הכתיבה שלך מש טובה וזורמת כמו שכבר כתבתי לך.
אני לא רוצה לפגוע /להכעיס או לעורר דיון כאן בין הקוראים אך איד כמה דברים וזהו:
1. לא היה לי נעים בכלל לקרוא את הקטע שלדעתי היה לא צנועה.
2. לדעתי הקטע הזה אינו מתאים לאתר דתי.
זהו.. בהצלחה!
ט"ז כסליו ה´תשס"ז  
אני מסכימה עם סיכון גבוה...
ט"ז כסליו ה´תשס"ז  
והיתה לי התלבטות ארוכה מאוד האם להעלות אותו או שלא.
מצד אחד, הסיפור הזה מנסה לבחון את שתי העולמות, הדתי והחילוני, מבעד לסוגיה ספציפית (שטרם נכנסתי אליה), הקשורה לרציפות האהבה (ולא, דווקא לא בין בני אדם, אלא בין ישראל לקב"ה). והפרקים הללו נחוצים לי לשם ביסוס הספר.

מצד שני, יש כאן רצף של מספר פרקים העלולים לפגוע ברגשות הקוראים בפרט, ובערכו של הספר בכלל.

לאחר התלבטות ארוכה, שגרמה לעיכוב בהעלאת הפרקים הבאים החלטתי שאעלה את הפרקים הבעיתיים ברצף של מספר פרקים, בכדי לעדן את השפעתם בתוך מכלול היצירה הכולל (לצערי מלכתחילה העליתי כל פרק בפני עצמו, וזה לא כל כך לעניין, להתחיל לשבור את המתכונת בשלב הזה ביחס לפרק הספציפי הזה).

הבעיה התחילה אחרי העלאת חלק מהפרקים, כשהמחשב סירב לאפשר את העלאת יתרת הפרקים ביום אחד (אתם יודעים, מותר להעלות עד ארבע יצירות ברצף).

לצערי, לא מצאתי לזה פתרון גם בהתייעצות (אינטנסיבית משהו) עם סוערה.

אשמח לקבל את עמדתכם במיסרוש: האם להסיר את הפרקים הבעיתיים ובעצם לאבד מימד חשוב מאוד בספר? האם לעדן את הטקסט ובאיזו צורה? האם למחוק את הפרק לאלתר ולהעלות אותו בשבוע הבא ברצף עם פרקים נוספים?

רעיונות נוספים יתקבלו בשמחה במיסרוש.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד