המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
החזיר מברדיטשוב / עפר ואפר
בביכורים מאז י"ט תשרי ה´תשס"ז

 

כמה התייגע שמשון-צבי במלאכתו. כמה טרח ועמל לפרנסת אשתו וילדיו. והנה, כל הכסף שהרוויח אותו שבוע, ירד לטמיון ברגע אחד. הוא הניח על השולחן את הסכום הנקוב, מאה וחמישים רובל, ושלמה-זלמן, בחיוך רחב, מיהר לשלשל אותם אל כיסו. אל תמהר לשמוח, אמר שמשון-צבי, בפעם הבאה ארויח את מעותי בחזרה, ואפילו סכום גדול יותר. שלמה-זלמן הוסיף לחייך. למה לחכות עד לפעם הבאה, שאל, אפשר לערוך כבר עכשיו התערבות חדשה. אבל הפעם, בחר נא רעיון מוצלח יותר מאשר האם אשתו של ר' שרגא פייבל תלד בן או בת.


היה זה יום חורפי, כמו כל הימים באוקראינה הקרה. אדם מבוגר, בעל זקן ארוך, התקדם לאיטו במורד הרחוב הרטוב. לפתע, נתקלו רגליו בפיסת לכלוך שהושלכה קודם לכן על הרצפה, והוא החליק ונפל הישר אל תוך אחת השלוליות שכיסו את הרחוב. הביט הזקן בפיסת הלכלוך המוטלת על הארץ, נשא את עיניו לשמים, ואמר: ריבונו של עולם! ראה כמה מקפידים עמך ישראל על שלום בית. מוכנים הם להשליך את פסולתם לרחוב, ובלבד שביתם יהיה נקי, כדי ששלום ואחוה ישכנו בבית.

יש לי רעיון, אמר שמשון-צבי לשלמה-זלמן. אם אגרום לזקן הזה, ר' לוי יצחק, לדון אותי לכף חובה, תתן לי אתה שלוש מאות רובל. ואם לא, שאל שלמה-זלמן. ואם לא, נאנח שמשון-צבי, כאשר אבדתי, אבדתי.


שמשון-צבי יצא מביתו עם שחר. כל עובר ושב שהיה מביט בו באותה שעה, היה בוודאי תמה מי הוא זה, הלבוש כאחד הגויים, אולם פאותיו משתלשלות על פניו, והוא יוצא מביתו של שמשון-צבי, וגם דומה לו. אולם איש לא התהלך ברחוב בשעת בוקר כה מוקדמת, וכך הלך לו שמשון-צבי בלב בוטח, הישר אל הפונדק שבקצה ברדיטשוב. אותו פונדק שהיו אומרים עליו, כי בכל שעה ושעה תוכל למצוא שם עשרה יהודים, אולם אלה לא יצטרפו לעולם למנין. כך היו מתבדחים אנשי העיירה, ובליבם היו נעצבים על אותם יהודים מומרים שהיו מתאספים לפונדק זה, להוכיח קבל עם ועדה שאינם יהודים עוד, והינם אוכלים נבילות וטריפות לתיאבון ככל הגויים. אולם בשעה שהגיע שמשון-צבי לאותו פונדק, אפילו מנין של עשרה מומרים לא היה שם, שכן השעה היתה מוקדמת, ורק בעל הפונדק כבר השכים לפתוח את המקום ולנקותו משאריות קיאם של שיכורי העיירה. שמשון-צבי שילם לו כמה רובלים, קנה תמורתם נתח הגון של בשר 'דבר אחר', ומיהר להסתלק מן המקום לפני שיספיק המוכר להרהר בליבו, מי הוא זה הלבוש כאחד הגויים, אולם פאותיו משתלשלות על פניו.


יתכן שחזיר לא יספיק, הרהר בליבו שמשון-צבי. ר' לוי יצחק עוד עלול ללמד עלי זכות שזה כלל אינו חזיר, או שהוא מעלה גרה וכשר, ועוד כהנה וכהנה. לא, חזיר לבד לא יבטיח לו ניצחון בהתערבות. שמשון-צבי המשיך להלך ברחובותיה הריקים של ברדיטשוב, אלא שעד מהרה הוא שם לב שהם אינם ריקים. על פי חשבונו, יש עוד זמן רב עד שישכימו כל היהודים לתפילת שחרית, והנה הם כבר מתחילים למלא את הרחובות. כמובן! הרי יום שישי היום! וידוע כמה מזדרזים ישראל להשכים קום ביום שישי כדי להתכונן לשבת קודש. כך אמר ר' לוי יצחק, כשראה את אחד הגנבים היהודים לוקח לו שני פולקעס שמנים וטובים מחנותו של מוישל'ה הקצב. כמה מזדרזים ישראל לכבד את השבת, אפילו הגנבים מזדרזים לגנוב לעצמם כפליים, "לחם משנה", מבעוד יום.


אבל לשמשון-צבי לא היה זמן לגנבים קדושים. הוא חמק מהיהודים הזריזים ורץ אל ביתו דרך סמטה צדדית, שאיש לא יראהו לבוש בבגדי נכרים. צריך להתכונן לקראת שבת קודש, אמר לעצמו. אם אחלל שבת בפני ר' לוי יצחק, הוא לא יוכל לומר שאין זו שבת. וכך טרח שמשון-צבי בערב שבת, שולחן ערוך בידו האחת, ובידו השניה היה עוסק במלאכת הקודש, משתדל לעבור על כמה שיותר איסורים המופיעים בספר: לפרום ציציות מבגד בעל ארבע כנפות, לטוות חוטי פשתים בבגד מצמר, וכיוצא בהן. לאחר מכן פנה אל חזירו, ובישל אותו כהלכתו. כלומר, שלא כהלכתו. מרח עליו חמאה מלמעלה, והוסיף גבינה צהובה מלמטה, וקישט את בשר החטאת בעלי חסה שלא נבדקו מתולעים, וכרך אותם בלחמניה בהשגחת הרבנות, לצאת ידי חובת כל הדעות. ובכל פעם שהיה שמשון-צבי מצטער קמעא על כל העסק שנכנס אליו, היה מעלה בדמיונו את שלוש מאות הרובלים שיקבל בקרוב, אף על פי שסכום כל ההוצאות שהוציא שמשון-צבי באותו ערב שבת היה גבוה הרבה יותר.


החמה כבר כמעט עמדה בראשי האילנות, ושמשון-צבי התיישב לנוח מעט. תורה מתשת כוחו של אדם, אמרו חז"ל, ולמי שעובר על התורה, על אחת כמה וכמה. ניחוחות תבשילי השבת עלו ובאו מן המטבח הישר אל אפו. אח, שבת קודש. אין דבר, נחטא פעם אחת, נזכה בהתערבות, ואז נוכל לקבל את השבת מתוך רוב שמחה, ומתוך עושר וכבוד. לא היה לשמשון-צבי שום ספק שהניצחון בהתערבות כבר מונח בכיסו. אף אחד בעולם לא יוכל לקחת אותו ממנו. אף אחד. טוב, אולי אשתו.

"מה אתה יושב לך שם, כאילו שעכשיו כבר שבת בצהריים, או חג, או כל זמן אחר שבעולם חוץ משעה לפני שבת?! כבר שטפת את הרצפה? כבר צחצחת את הנעליים? כבר התרחצת? מה אתה מחייך לך, כאילו זכית עכשיו באלף רובל? קום, תתכונן לקראת שבת!" שמשון-צבי לא נהג לחייך לשמע זעקותיה של העזר כנגדו, אולם מצב רוחו באותה שעה היה מרומם מתמיד, ואפילו אשתו לא הצליחה לקלקל אותו. "לא אלף רובל", תיקן אותה, "שלוש מאות." "מה שלוש מאות?" מיד התחיל שמשון-צבי לספר באוזניה את כל סיפור המעשה, ועוד לפני שהגיע למחציתו, כבר מצא את עצמו זרוק בבעיטה מחוץ לבית, עם החזיר ושאר תשמישי הטומאה. "ושלא תעז לחזור לכאן יותר! לא אתה ולא החזירים שלך!"


שבת המלכה פרשה את גלימת המלכות שלה על העולם. כל יהודי ברדיטשוב התקדמו בצעדים מהירים לכיוון בית הכנסת. גם שלמה-זלמן הלך אל בית הכנסת, אבל צעדיו היו איטיים יותר. מה עשיתי, חשב לעצמו. איך יכולתי להסכים לדבר נורא שכזה. מי יודע מה עשוי לעולל שמשון צבי לרבנו הצדיק ר' לוי יצחק? אסור היה לי להסכים להתערבות, שמשון-צבי עוד עלול לעשות משהו נורא. ואז אאבד שלוש-מאות רובל. אוי, אוי ואבוי.


בשעה שהקהל פנה לאחוריו ושר "בואי בשלום", היה נדמה לשמשון-צבי כאילו כולם מסתובבים לכיוונו. הוא שכב מאחורי בית הכנסת, חסר כל, מושפל, לבוש בבגד ארבע כנפות ללא ציצית, מעיל שעטנז, כל מיני מוקצים למיניהם לטלטל בשבת, וכמובן, אותו בשר חזיר ארור. לו לפחות היה זה שפן, או גמל, אולי לא היתה מתעוררת בתוכו בחילה שכזו. ההתערבות כבר לא עניינה אותו, רק דבר אחד עמד לנגד עיניו: ר' לוי יצחק. תמיד הוא מסנגר על כולם. על הגנבים ועל השודדים, על הכופרים ועל עמי הארצות. בעולמם של צדיקים אלה, אין רע. הכל טוב. הכל נעים. והוא, שמשון-צבי האומלל, שרוי ברע כל ימות השנה. בנפשו יביא לחמו. הפעם אלמד את הצדיק הזה מהו רע. שילמד. שידע שרע לי. שלא הכל קדוש וטהור כפי שהוא תמיד אומר.


נסתיימה התפילה. לאחר שלחץ את ידי כל המתפללים, וברך כל אחד מהם בשבת שלום, יצא גם ר' לוי יצחק מבית הכנסת, ופנה ללכת לביתו, אך לפתע נתקל באדם ששכב על הארץ, ונפל ארצה. שמשון-צבי קם בבהלה. כלל לא עלה בדעתו להכשיל את הרב. הוא מיהר להושיט לו יד ולעזור לו לקום. אני מצטער, אמר שמשון-צבי. אין דבר, השיב ר' לוי יצחק בחיוך, שבת שלום! שמשון-צבי החל לגמגם. אה... ובכן... הרב... תראה, יש לי פה חזיר, וציצית, כלומר, אין לי ציצית, ואני גם מטלטל בשבת, ו...אה... ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ! קרא שמשון-צבי ונגס נגיסה גדולה בבשר הטרף. פניו של הצדיק התעוותו בכאב. דמעה זעירה נצצה בעינו.


אז, אה... נו, כבוד הרב, גמגם שמשון-צבי, כלום חוטא אני?


כן, השיב הרב בשפה רפה. כן, יהודי יקר ואהוב, חוטא אתה.


שמט שמשון-צבי את הבשר מידיו, נשא את עיניו לעבר המתפללים המתפזרים אל בתיהם, וזיהה מיד את שלמה-זלמן העומד בצד ומתבונן בנעשה. ניגש אליו שמשון-צבי ואמר: שבת שלום, ר' שלמה-זלמן. שבת שלום, השיב שלמה-זלמן חרישית, והוסיף: נו, ניצחת. חייך שמשון-צבי ואמר: לא, לא עכשיו, שבת היום לה'. במוצאי שבת נדבר.


לאחר שנתרחקו שניהם, נשא ר' לוי יצחק מברדיטשוב את עיניו ואמר: ריבונו של עולם! הבט ביהודי זה, המתאמץ לשווא להעמיד פני ערל, ואיננו מצליח, שהרי נשמתו טהורה מדי. תודה שזה היה משעשע לראות יהודי מנסה להיות גוי. ריבונו של עולם, תודה שזה מצחיק.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לעפר ואפר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ תשרי ה´תשס"ז  
סיפור מצויין, מצויין, מצויין,

ומצחיק, למרות כל האמירות הלא מצחיקות בו.


מצויין.
כ´ תשרי ה´תשס"ז  
כל שנה הדין מתחיל וללא כל ספק ידיעה שק העבירות נעלם בית המשפט. אז שואל השטן היכן גנב העבירות יבוא וייתן את הדין.
עונה הרב לוי יצחק מבריטשב שהוא הגנב. נשאל הרב אם יוכל לשלם עבור כל הגניבה ועונה שלא. מייד נשאל מי מוכן לקנות אותו שהרי גונב שלא יכול לשלם נמכר. מרעים קול בשמיים וה' קונה את הרב לוי יצחק מבריטשב לעבד עולם

[סיפור חסידי]
כ´ תשרי ה´תשס"ז  
כ´ תשרי ה´תשס"ז  
אדיר! / אורח/ת בביכורים
הזכיר לי גם את הסיפור עם השניים שיתערבו מי יכעיס את הלל על 400 זוז...
פשוט יפה.
כ´ תשרי ה´תשס"ז  
יפה!!!
כתוב בכישרון...
אהבתי מאד...
5...
כ´ תשרי ה´תשס"ז  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
מקסים!!!
כ"א תשרי ה´תשס"ז  
ולכן אומרים בתפילות ימים נוראים "לקונה עבדיו ביום דין, לרחם עמו בדין"
עי" קניית ר' לוי יצחק הקב"ה מרחם עלינו.
כ"א תשרי ה´תשס"ז  
באמת זכרתי שזה מתבסס על משהו מתפילות הימים הנוראים ולא זכרתי מה, אז שוב תודה לך

[אתה יכול לקרוא לי יעקב אני כבר חשוף מידי מכדי לשמור על מסיכה זו, מקווה לראות אותך השבת.]
כ"א תשרי ה´תשס"ז  
זה עיבוד לסיפור אמיתי, או מומצא לגמרי מהראש? כך או כך, פשוט מצויין.
כ"א תשרי ה´תשס"ז  
קבל/י 5 רק כי אין יותר.
קטע משובח!!!!!!!!
י´ אב ה´תשס"ז  
מי כאן הלל? מי כאן הלל?
כולם, כולם היללו, ולא סתם הזכרתי את השורות למעלה, כי לבטח סמכת סיפורך עליהן.
איזה סיפור! אתה פשוט מדהים. מחכה לספר שיצא ב"ה תחת ידך העמלה.
י"ד אב ה´תשס"ז  
במיוחד הסיום. ר'יצחק צחק.
י"ח אב ה´תשס"ז  
This is so good. Your writing is fluent and accurate. I really enjoied it. The headline (title?) is also very good, by the way.
כ"ה תשרי ה´תשס"ח  
כתוב בכישרון, עם מסר, זורם ומעניין (לפחות אותי...)
5! ד"ש מגדעון..
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד