בנושא
בכרם
חדשות
 
[רְסִיסִים] / ברוש.
בביכורים מאז כ"ד תמוז ה´תשס"ו

 

 

 

 

[רְסִיסִים]

 

 

רְסִיסֵי חַיִּים בְּחַדְרַי הַהוֹמִים

אֲנָשִׁים

מְחַפְּשִׂים אֶת רְסִיס הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם

אֶצְלִי

רַק שְׁבָרִים.

וְאֵין לִי רְסִיס.

 

הֵם בָּאִים וְהוֹלְכִים,

מוֹצְאִים שֶׁלָּהֶם וּמוֹצִיאִים מִמֶּנִּי

מַשְׁאִירִים חַתָךְ בִּבְשָרִי,

שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח שֶׁהָיוּ בִּי

וְרִיס.

 

[הִזְדַּמְּנוּת לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה].

 

 

לְבַסּוֹף

נוֹתַרְתִּי אֲנִי

מִתְבּוֹסֶסֶת בִּרְסִיסֵי חַיִּים

לֹא- לִי.

 

מִישֶהוּ הֶחֱלִיף אֶת הָרְסִיס שֶׁלּוֹ

בְּשֶׁלִי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לברוש.
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ד תמוז ה´תשס"ו  
יאאאאאאאאאאאאאא / אורח/ת בביכורים
טוב שחזרת (:
כ"ד תמוז ה´תשס"ו  
הרעיון יפה, הביצוע טוב, המטאפורות מוצלחות.
את עקבית לאורך כל השיר.

מאוד אהבתי את הריסים, במיוחד ליד הרסיסים, יופי של מצלול.

הסוגריים הרבים מפריעים לי. מראה קצת על חוסר ביטחון בשיר, על הססנות.
הייתי מוותרת על כמעט כולם, אני חושבת, אם לא על כולם לחלוטין.
אם את לא בטוחה בכותרת, מ
כ"ד תמוז ה´תשס"ו  
צאי אחרת
ואם "רסיסים" מוצא חן בעינייך, אז לשם מה הסוגריים?

מרגישים היטב את הנעיצה האפשרית והכואבת של הרסיסים והשברים.
כ"ד תמוז ה´תשס"ו  
תודה, לקחתי לתשומת לבי.
ובעניים הכפילות, טעות טכנית לחלוטין שנערכה.

אורח/ת- מי את?

תודות.
כ"ד תמוז ה´תשס"ו  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
יופי. הרבה יותר טוב בלי הסוגריים. אבל אפשר להוריד גם את הסוגריים של הכותרת וגם, בעיקר, את של - האפשרות להביע משאלה.

מקסים רסיס-ריס.
מקסים.
כ"ד תמוז ה´תשס"ו  
דווקא של המשאלה כן להשאיר כי זה במאמר מוסגר זה לא ממש שייך.

כתיבה יפה מאוד.
אהבתי מאוד מאוד!
כ"ד תמוז ה´תשס"ו  
ובכל אופן,השיר קסום ומקסים. אהבתי מאוד. מלא רגש, חי, כואב, עמוק, כמו שאני אוהבת!:)
כ"ד תמוז ה´תשס"ו  
אהבתי...במיוחד את המשחקי מילים- רסיס- ריס...שהוא מקורי ויפה.
י"ד חשון ה´תשס"ז  
פעם..כשיפול לי ריס..יפה נורא..עמוק כמוך!! מצחיק ככה להגיב..הכל בסודיות כזאת..אבל את יודעת זה מה שחשוב..
כ"ו כסליו ה´תשס"ז  
בס"ד

שיר עקבי, תחילתו מעולה במיוחד, פסיחה ודומ"ש שכיף לקרוא.
ובסוף, בסוף הרגשת החוסר ניכרת, הרגשת הזרות.

יובל
כ"ו שבט ה´תשס"ז  
מוכר. / אורח/ת בביכורים
מוכר וכואב.
תיאור חזק. (א"כ אני מקווה לסוף יותר טוב)
כיון שכולם הזכירו רסיס -ריס:
לי זה מזכיר את לאה גולדברג
"הסערה נוגעת בריסים,
ומשתבר כל רגע לרסיסים.
אך הירוק היום ירוק מאוד"
(מתוך: למחרת)

א´ אדר ה´תשס"ז  
תודה לך.
אני אוהבת מאד את השיר שהזכרת של לאה גולדברג ונתוודעתי אליו אחרי כתיבת שיר זה וזה כמובן קרץ לי, כמו שעשית את/ה, ואהבתי את האופטימיות שבו. אז תודה, וגם לזעוק כאב צריך לעיתים -כי אחרת איך נוכל לזעוק את השמחה שתבוא לאחר ההבראה ממנו?
(כמו שפעם למדתי ממשפחה יקרה לי מאד, כי בעצם כשאנו "חולים" זוהי רק ההשתקפות של תהליך ההבראה שאנו עוברים מהמחלה שהיתה מתחת לפני השטח.)
|לב|
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד