בנושא
בכרם
חדשות
 
מסיפורי חלם / איש מילים
בביכורים מאז ח´ סיון ה´תשס"ו

חלפו השנים וחלם אינה עוד ואין לנו עוד, לא חוכמתה ולא גדולתה ויושבים אנו, יוצאיה של חלם, בין יהודים שבאו מסתם עיירות, שוטים שבעולם, שאין בהם חוכמתה של חלם ונטפלים הם עלינו בטיפשותם, עד שאין אנו יודעים אנא אנו באים.

 

מה עשינו?

פרסמנו קול קורא ואספנו את כל מקורבינו ולאחר שדנו בדבר, נמנינו וגמרנו, להתאחד כולנו ולהקים לנו חלם חדשה, כאן בארץ ישראל.

 

ובאמת,

חלם חדשה קמה לנו ושוב יושבים אנו בכיכר העיר ונהנים מחוכמתם של יושבי העיר. סגורים ומסוגרים בתוכנו ואין עוד מי מן השוטים אשר בחוץ בא עלינו להטריד מנוחתנו בטיפשותו. ואם אירע שבא חייל מאותם השוטים לשמור על עירנו, הראנו לו סבר פנים יפות ואף אירחנו אותו בבתינו, מתעלמים מטיפשותו ושמחים על שזכה להסתופף קמעה בצל חוכמתנו.

 

כך, התנהלו הדברים בשלווה ובהשקט ושם חכמתם של יושבי עירנו יצא למרחוק, עד  שנתקנאו בנו כל יושבי ארץ ורצו להידמות לנו.

 

והנה יום אחד נגזרה הגזרה וקמה עלינו ממשלה הרשעה וגמלה בליבה להחריב את הכפרים והערים במחוזותינו, ואף על ראשה של חלם שלנו ריחפה הסכנה.

 

נמנו חכמי חלם וגמרו אומר, כי אין זאת אלא טיפשותם של אלה גרמה להם לגרש יהודים מבתיהם ואין לנו אלא לצאת לביקור אצלם ולאפשר להם ליהנות מעט מפרי חכמתנו ומייד ישובו בהם מכל שגגותיהם ויעלה בהם אור תבונתה של חלם ויבטלו הגזרה הרעה.

 

יצאו משלחות של יושבי חלם  אל בתי השוטים, אך אלו בטיפשותם כי רבה, לא הכירו את חכמי חלם ולא הבינו מה לאלה, שלא רצו כל שיח ושיג איתם עד עתה, בבתיהם. לכן סגרו דלתותיהם בפני חכמינו וסירבו להחכים מתורתם ובטרם יכולנו להבין את אשר התרחש, גורשו אחינו מבתיהם ואך כפסע היה בינינו לבין גורל מר כשלהם.

 

ראו חכמי חלם שכך, כנסו אסיפה חשובה ודנו שלושה ימים ושלושה לילות וטכסו עצה עד שקם אחד החכמים ואמר, אין זאת כי אם טעינו בתפילותינו ובשל כך באה עלינו הרעה הזו.

ראו יושבי חלם וחכמיה כי דברי טעם אמר, מייד יצאו כולם לחטט בספרי תפילותיהם ולפשפש במילותיהם ולמצוא מהי הטעות שהובילה אותם אל שעה רעה שכזו.

 

שלושה ימים ושלושה לילות דנו יושבי חלם בתפילות ודשו במילים ולאחר שלושה ימים מצאו את סיבת כל הרעות שבאו עליהם, בתפילה לשלום המדינה. נמנו וגמרו לשנות את לשונה כך שלא יאמרו עוד "ושלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה" ובכך גדל ביטחונם כי מעתה לא תוכל עוד הממשלה הרשעה להביא על ראשם גזירות.

 

עבר שם אחד מן השוטים שבכפרים והעיר, כי אולי, טוב דווקא שישלח הקב"ה, את אורו ואמיתו, לראשי המדינה, על מנת שאלו ייטיבו דרכיהם, אך חכמי חלם, רק הביטו בו בחיוך של ביטול ונדו בראשם לכסילותו.

 

שוטה שבשוטים, אמרו לו, ומה ראש הממשלה, שבמו ידינו בחרנוהו, אין אנו יכולים לסמוך על אמיתו, קל וחומר הקב"ה, שמעולם לא בחרנוהו, אלא הוא בחר בנו, אין אנו יכולים לשים בו מבטחינו. מוטב יישארו ראשי המדינה בחשיכה מאשר ייהנו מאורו וימצאו חלילה את דרכם אל עירנו בכדי לגרשנו מבתינו.

 

בזאת סיימו חכמי עירנו הידועים את עיסוקם בפרשה וחזרו לשגרת יומם שמחים וטובי לב. אלא שלא חלפו ימים רבים ושוב תכפו עלינו גזרות רעות ורבים מטובי בנינו הוכו על ידי שוטרי ממשלת הרשע ושוב תוכננו תכניות ונרקמו מזימות לגרשנו מבתינו.

 

נאספו שוב חכמי עירנו וישבו על המדוכה ואמרו, כי אין זאת, אלא שלמדו ראשי המדינה למצוא דרכם גם בחשיכה ושומה עלינו לשוב ולבדוק את תפילותינו, על מנת לבטל את הגזירה בעודה באיבה.

 

שלושה ימים ושלושה לילות ישבו חכמינו עד שקם אחד מחכמי החכמים ואמר, הלא אין בכוחה של הממשלה לעשות דבר בלא חיילים ואם ניטול את הברכה מידי החיילים, הרי מייד תתבטל מעלינו כל גזירה רעה.

דא עקא, שהיד המגרשת, היא היא, היד השומרת ואין ברצוננו לבטלה ממלאכתה. נמנו וגמרו לשנות את ברכת "מי שברך לחיילי צה"ל" כך שבמקום להתפלל שישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, נתפלל לברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם לטובה.

 

ושוב נקלע למקום אחד מאותם ליצני הכפר, שהחכמה מהם והלאה וניסה להטעותם בטענה שמעצם הבקשה שישלח הקב"ה ברכה במעשה ידיהם, ברור כי הכוונה היא לטובה, שהרי אם לאו, אין בכך ברכה, אך חכמי חלם נתנו בו מבטם בביטול וחזרו אל שגרתם, נינוחים ובטוחים בהצלחתם.

 

לא עברו ימים רבים והנה הגיעה השמועה לחלם, כי פינה הצבא מאחזים בהרים וכי שוב עולות התכניות לגרשם. מייד התאספו כל חכמי חלם לישיבה דחופה שאינה מן המניין, בכדי לדון, כיצד זה מצליחים חיילים במעשה ידיהם, שאינו לטובה, למרות שבברור לא ניתנה לו הברכה.

 

היה מי מן החכמים שאמר כי אולי היה זה לטובה שפונו המאחזים ולכן הייתה בכך ברכה, אך חבריו היסוהו בחופזה באומרם, כי אין כל פלא שלא הועיל שינוי התפילה, שהרי, למרבה הצער, לא כל ישראל חלם הם ואין הם נשמעים לדעת החכמים ומכיוון שכך, רבים מהם מתפללים את התפילה השגויה ונמצא, כי מקבלים החיילים ברכתם ממקום אחר.

 

ישבו אנשי חלם, שלושה ימים ושלושה לילות וטכסו עצה. והנה עלתה בדעתם כי יש בידם פתרון לבעיה.

נשנה, כך אמרו, את ברכת רצה שבתפילת העמידה. במקום "רצה בעמך ישראל ולתפילתם שעה" נאמר מעתה "רצה בחכמי חלם ולתפילתם שעה ואם תרצה, תוכל לשעות גם לתפילת אלה מבני ישראל, אשר אינם נמנים על החכמים ובכל זאת, במקרה, הייתה תפילתם לטובה".

 

עתה, בשעה טובה, נפתרו כל בעיותינו ושבנו לשגרת יומנו, שמחים וטובי לב. ואין עוד כל ספק בליבנו כי כבלנו את ידי הקב"ה היטב ולא יהא לו עוד כל תירוץ לעזור לראשי המדינה. ואלו, בהיותם בחשיכה וחייליהם בלא ברכה ועמם בלא תפילה, אין הם יכולים עוד לעשות דבר.

 

יושבים אנו לבטח על אדמתנו ורבים מבני הארץ, שהגיע עדיהם שמעה של חוכמתנו, באים לראות בפלא וליהנות מזיו אורנו וכולם מדברים בשמחה ובדיצה על חסדו של הקב"ה לעמו ישראל, שלמרות חטאיהם, זכו לכוחות גדולים ומיוחדים, עד שיכול ראש הממשלה, בחושך, בלא ברכה ובלא תפילה, למצוא דרכו עד אל ארה"ב ובחזרה.

 



סאטירה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיש מילים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט´ סיון ה´תשס"ו  
ט´ סיון ה´תשס"ו  
אירוניה דקה ונוקבת. תודה!!!
י´ סיון ה´תשס"ו  
אך נוקב מאוד
לא כולם יגיבו בעדינות...
ואני אומר
איש בדעותיו יחיה
י´ סיון ה´תשס"ו  

ביקורת פנימית היא הכי קשה...
ואולי עדיף להיות מחכמי חלם ולא מטיפשי תל אביב? מי יודע?
כתוב מעולה...
י´ סיון ה´תשס"ו  
מהו הצד הנכון...
וכשהאמת מוסתרת
אולי אין "צד נכון"
יש את קול ההגיון הפנימי
ששונה אצל כל אחד
י"א סיון ה´תשס"ו  
לעניות דעתי, אלה גם אלה טועים.
ועלינו מוטלת האחריות להיות חכמים אמיתיים, כאלה שרואים את המציאות ומתמודדים איתה, לא באמצעות עיוות תפילות והסתגרות, אלא באמצעות פתיחות ואהבה, באמצעות מעורבות וקירוב. מתוך ידיעה שאת השינוי לא נעשה ביום אחד ואפילו לא בשנה, אך מתוך נכונות ללכת בדרך ארוכה על מנת להביא א
י"א סיון ה´תשס"ו  
ת העם כולו, יחד איתנו, אל קו המטרה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד