הם עוזבים ושוכחים את השמים

הם קוראים מן הדממה

דרכם שבורה עזבו הם

את נתיב האמונה

חריש עמוק בלבב העם

חריש ותלם בין רגבי עפר

דרכם פתלתולת אך המשיכו

בנתיבי הכפר

בנו ערים בדם ואש

בנו בתים הפריחו השממה

דרכם ספוגה בקרב עקוב

בנתיב האדמה

אך עתה סיימו כבר דרך

הם חצו מישור

מצוקי העד חוסמים את

נתיבי האור

אין יותר לאן ללכת

"מה זה משנה", אומרים וממשיכים

הם עתה בסוף נתיב

במחלפי דרכים

ולא יוכלו יותר לנוע

לא יוכלו לשוב

את דרכם קבעו ברוע

מנתבי היישוב.