המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
גרוב / איש מילים
בביכורים מאז ט´ אייר ה´תשס"ו

כבר בתור לכביסה יכולתי לחוש את הפחד מכה בשכניי. בתחילה חשבתי כי זהו החשש הרגיל מפני הסחיטה  אך ככל שהלכנו והתקדמנו בתור לא יכולתי שלא לשים את ליבי לרעד שהלך וגבר בקרב הגרביים בעוד שכל השאר נראו רגועים למדי.

 

זו לא היתה המשימה הראשונה שלי. בחמש עשרה שנותיי כסוכן השתתפתי בלא מעט חקירות בעולם התחתון, רובן לא פורסמו מעולם. אך המשימה הזו הייתה שונה. עשרה סוכנים כבר איבדו את חייהם בניסיון לפענח את פרשת הגרביים האבודים ועתה נבחרתי אני, בשל הניסיון הרב שלי, למלא את המשימה המורכבת והמיוחדת הזו. כך לפחות סיפר לי המפעיל שלי בעת שניסה לשכנע אותי כי זכיתי בכבוד גדול ולא במשימת התאבדות שאף סוכן אחר לא מוכן לקחת על עצמו.

 

כך, מצאתי עצמי מקץ עשרים וארבע שעות, נכנס ביחד עם ערמה לא קטנה, אל תוך המכונה, מצויד ברשת הסוואה המאפשרת לי להיצמד לכל גרב ולהיראות כחלק בלתי נפרד ממנו, באקדח מולקולרי המסוגל לפרק כל עצם לגורמים, בקמע שכוחו יפה להרתעת כוחות אופל, במצלמת מרגלים המוסווית בשעון היד שלי ובמשגר חלקיקים המכוון לשגר אותי בלחיצת כפתור בחזרה אל בסיס הארגון ולהשמיד עצמו מייד לאחר מכן, בכדי למנוע שימוש בידי גורם עוין. השמועות בארגון אמרו כי המשגר נוטה להשמיד עצמו לפני שסיים את ההעברה ושכך אבדו לנו עשרת הסוכנים שקדמו לי, אך אני לא התייחסתי לשמועות אלה ברצינות מרובה.

 

כשהתחיל תוף המכונה להסתובב והמים החלו זורמים מכל העברים, גבר מלמולם של הגרביים לידי צרחה ממש ומכל עבר יכולתי לראות גרביים מכווצים באימה. חיכיתי בקוצר רוח לרגע שבו יוסיפו את המרכך והעניינים יירגעו קצת, אלא שאז, אל מול עיני המשתאות, החל קיר המכונה להתעוות ולהיטשטש עד שהפך למעין מערבולת מסחררת. מיהרתי להתעטף ברשת ההסוואה ולהיצמד אל הגרב הקרוב אלי, רגע לפני שזה נשאב אל תוך המערבולת ונבלע בצרחות אל תוך החושך המוחלט.

 

כשהתעוררתי, לא יכולתי להאמין למראה עיני. הייתי בלב עולם ססגוני. מכל עבר נראו גרביים דשנות, עתירות צמר, בצבעים שונים, חלקן צועדות בנחת, אחרות משתכשכות בבריכות מים ומרכך כביסה בעוד חברותיהן תלויות לייבוש על החבל. גרביים מרופטות שרק אתמול הגיעו איתי באותה המערבולת, היו כעת מתוקנות בצורה מושלמת, עד שלא יכולתי עוד לזהות את הפגמים שהיו בהן בעבר ובשום מקום לא יכולתי להבחין בגרב הנאלצת לשאת את לחצה של רגל בתוכה. נדמה היה, כאילו הגעתי אל גן העדן לגרביים.

 

התחלתי מסתובב בין הגרביים הוותיקות, מנסה לגלות מהו המקום הזה ומי מנהל אותו ומה עלה בגורלם של עשרת הסוכנים שקדמו לי, אך דומה היה, כי אין אף גרב שיודעת לענות על שאלותיי. ככל שהמשכתי לחקור הופתעתי לגלות, כי הגרביים, במקום שיהיו מרוצות מן השינוי במצבן, היו ממורמרות ביותר. ככל שהייתה הגרב וותיקה יותר, כך גבר המירמור. נראה היה כי שפע הטוב שנחת על ראשן לא גרם להן כל נחת רוח, נהפוך הוא, הן התלוננו על שיעמום, על כך שהן משמינות ומשנות את צורתן, על כך שהן מרגישות כי איבדו את ייעודן. "גיהינום פולני", כך כינתה זו גרב התחרה הזקנה ששוחחתי עמה. כל כך טוב לך, עד שאינך מבין למה ואיך זכית לכך ואינך מסוגל ליהנות מכך.

 

יותר מכולן סבלו אותן שהגיעו לכאן בלא בני זוגן. בכל מקום יכולת לראות אותן, בודדות, מתייסרות בגעגועים אל אלה שהותירו מאחור, מסרבות ליהנות מן הטוב המוצע להן, בעוד בני זוגן נושאים בעול לבדם בעולם הישן.

 

ביליתי ער לילות שלמים , בניסיון ללכוד בשעת מעשה את זה שמתקן את הגרביים הבלים, אך שוב ושוב התאכזבתי, כשאור הבוקר חשף לעיני את הגרביים המתוקנים, מבלי שהצלחתי להבחין בדבר. לאט לאט  נוצרה בי תחושה מוזרה כאילו מישהו צופה בנו, כאילו אנו משתתפים בניסוי חברתי כלשהו, או באיזו שהיא תכנית טלוויזיה מטופשת המתעדת את חיינו בעולם המוזר הזה.

 

בכל פעם שנפערה המערבולת, יכולת לראות עשרות גרביים נואשים, רובם בודדים, מסתערים אל המערבולת, מנסים לפרוץ אל העבר השני, אך כוחה של המערבולת היה גדול מדי ושוב ושוב הם הוטחו חזרה אל העולם החדש.

 

השמועה אמרה כי במקום פועלת מחתרת, אך במשך למעלה מחודש לא מצאתי אף סימן לאמינותה של השמועה. אז פגשתי בגרב גברית מחוספסת שהסכימה להראות לי את הדרך אל מחנה המחתרת.

כשהגעתי אל המחנה, הופתעתי לגלות מאות גרביים צבאיות צועדות בתרגילי סדר צבאיים. מבט קצר הבהיר לי מי המפקד ובלי לבזבז זמן מיותר ניגשתי אליו וביקשתי להבין מה הוא יודע על המקום וכנגד מי הוא נלחם. לאכזבתי הרבה הסתבר כי כל התרגילים הצבאיים לא הועילו בדבר מלבד בהעסקת הגרביים ומילוי הזמן.

"ערכנו סיורים בכל רחבי העולם החדש, מקצה עד קצה, אך לא הצלחנו למצוא שום סימן או רמז בדבר הישות שמביאה אותנו לכאן" ,אמר לי, "אנחנו מעונינים להילחם על חירותנו, אך אין לנו במי או במה להילחם"

רגע אחד" ,עצרתי אותו, "מקצה עד קצה אמרת? אתה רוצה להגיד לי שלעולם הזה יש קצה? תוכל לשלוח איתי מישהו שיראה לי אותו?"

 

תוך זמן קצר מצאתי עצמי צועד במרץ, מתקשה לעמוד בקצבה של גרב הספורט הצעירה שנשלחה להראות לי את הדרך. ככל שהתעייפתי יותר, כך הגבירה הספורטיבית את מהירותה עד שמצאתי עצמי רץ בתוך הסבך, מתנשם ומתנשף, הולך ומתקרב אל קו האופק במהירות מדהימה. לפתע, בלי שהבנתי כיצד, מצאתי עצמי עומד במרחק סנטימטרים ספורים מן השמים, אשר, בניגוד לכל חוק טבע שהכרתי, נגעו בקרקע היישר לפני. לא הופתעתי כששלחתי יד קדימה וגיליתי כי השמים מוצקים לחלוטין. הוצאתי מכיסי את האקדח המולקולרי ויריתי בשמים מלאכותיים שניצבו מולי.

 

השמיים שהתפרקו בקול רעש גדול למיליוני פרודות בלתי נראות, חשפו מאחוריהן חדר בקרה מתוחכם ועשרות חליפות שלושה חלקים מתרוצצות בו בבהלה מצד לצד. נראה היה  כי החלוק הלבן שעמד על במה מוגבהת, היה זה שחילק הוראות לכולם. מיהרתי לצלם את המקום במצלמתי, בעוד עשרה מעילים צבאיים פורצים פנימה מדלת צדדית ושועטים לעברי. בלי לבזבז רגע הוצאתי את משגר החלקיקים ולחצתי על הכפתור.

 

 

אחרית דבר

סוכן אפס בריבוע, המשימה שמוטלת עליך היא לא פשוטה כלל. עד עתה איבדנו אחד עשר מבכירי סוכנינו בניסיון לפענח את התעלומה הזו. אתה סוכן צעיר ומבטיח ואנו סומכים על כושרך הגופני ועל התושייה שלך שיסייעו לך במקום שבו נכשלו סוכנים וותיקים.

שים לב, הנה הציוד המיוחד שלך...





© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיש מילים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ אייר ה´תשס"ו  
מקורי למדי... והתעלומה עוד לא נפתרה, הא?
י´ אייר ה´תשס"ו  
י´ אייר ה´תשס"ו  
איזה כיף לקרוא סיפורים כאלו...
שאלה קטנונית- הסוכן הוא בן אדם? כי אם כן, הרי שבטח עולם הגרביים היה מכתיר אותו למלך.
עלה והצלח!
י´ אייר ה´תשס"ו  
מגניב!!
זה מין רעיון כזה שלפעמים מגיח בראשו של כל אחד, אבל אתה הפכת אותו למשהו ממש חי ומדליק!
יופי של דמיון.
י´ אייר ה´תשס"ו  

אם הסוכן ה-11 מוצא שם כמה גרביים משלנו, שיקח אותם איתו בדרך חזרה.
אהבתי מאד את הנושא ואתה היכלת לקחת אוצנו לקצה עולם הגרביים, עשית את זה טוב...
י´ אייר ה´תשס"ו  
אפילו אחרי הסיפור הזה, אני עדיין לא יודע את התשובה

תודה לכולם על התגובות
איל
י´ אייר ה´תשס"ו  
יש כמדומני לאמונה (שמחה גב"ש) אלון, ספרון קומיקס חביב על הגרב שהלכה לאיבוד.
י"א אייר ה´תשס"ו  
לק"י
זה הזכיר לי בסוף את 'המופע של טרומן'
י"א אייר ה´תשס"ו  
אם כי לא הייתי מכניסה את זה לספור -קצר-... בכל זאת זה ממש מתוק...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד