המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
בארות [שיר זכרון] / האיש עם השערות
בביכורים מאז ו´ ניסן ה´תשס"ו

לסבא וורנר,
בשלושים לפטירתו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים,
ומנוחתו, עדן.



א.
כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם
וְהַיָּם אֵינֶנּוּ,
נֶעֱלָם בַּדֶּרֶךְ לַלְּוָיָה
אֹפֶק וּנְמָלִים חֵיפָאִיִּים אֵינָם
יוֹדְעִים כִּי הָלַכְתָּ

וַאֲנַחְנוּ
לְעֻמָּתָם נוֹסְעִים
      עוֹד, וְעוֹד נִסַּע

אִם נַגִּיעַ
      נַעֲמֹד וְנִבְכֶּה דּוּמָה
נָרִים אֶבֶן
      כְּבֵדָה מִצַּעַר וְלֹא נוּכַל
לְהַנִּיחָהּ
וְאַתָּה תָּנוּחַ עַל מִשְׁכַּבְךָ
תִּצְטָרֵף אֶל סַבְתָּא,
      וּכְשֶׁתִּרְאֵהָ מַה תִּפְרַח אָז
      שׁוּב הָאַהֲבָה
וְאִלּוּ אָנוּ
      בּוֹדְדִים כָּאן
וְאָב אֵין לָנוּ,
וְרַק אֶבֶן לָנוּ
      קָרָה

תְּחַיֵיךְ אֶת אַחַד חִיוּכֵיךָ
      הַטּוֹבִים
וְתִשְׁרֹק לְעַצְמֶךָ מִבְּלִי מֵשִׂים
חוֹשֵׁב שֶׁאִישׁ אֵינוֹ

שׁוֹמֵעַ אֵבֶל אֲנַחְנוּ
      נִשְׁמָע
וּנְהַנְהֵן עָדֶיךָ
יוֹדְעִים
שֶׁבְּשָׁלוֹם שָׁבְתָּ
אֶל הָאֲדָמָה וְאֶל אֱ-לֹהֵיךָ

כִּי לְפֶתַע שָׂבְתָּ מֵעִמָּנוּ,
וְעִקְבוֹתֶיךָ
      פֵּרוּרִים,
שְׁקַעֲרוּרִיתָן
      בְּאֵרוֹת
מֵהֶן פָּנֶיךָ נִיבָּטוֹת,
מֵהֶן אֶדְלֶה
גַּעְגּוּעִים.


ב.
צַוַּאר נֹאד הַמִּלִּים מֵצֵר
      לְרֶגַע, עוֹד
לֹא נוֹתֵן לָהֶן
      לָצֵאת
         לִדְמֹעַ
             [לָמוּת]
בִּמְחַאֲנָחָה מִתְפָּרֶצֶת,
צִיר מִיתָה
מִתְאָרֶכֶת
      לְרֶגַע, עוֹד
      וְעוֹד
         וְעוֹד,


וְנִפְרֶדֶת.



שכול

© כל הזכויות ליצירה שמורות להאיש עם השערות
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ו´ ניסן ה´תשס"ו  
שיר געגוע יפהפה...
לטעמי אפשר לצמצם לא מעט "ו-" שיוצרים הרבה כבדות ומונעים מהיצירה לזרום...
ו´ ניסן ה´תשס"ו  
לאיש עם השערות,
רואים שכתבת את השיר ברגע מאוד מאוד פרטי, אישי וכואב.

המילה "ונפרדת" שנמצאת מנותקת מהשאר, מראה על פרידה סופית!

מי ידע ולא תדע עוד צער.
בעזרת ה' שתקבל כח!!!
ו´ ניסן ה´תשס"ו  
הצלחת להעביר את תחושת הכאב...
שלא תדעי עוד צער!
ו´ ניסן ה´תשס"ו  
עצוב ומרגש...
כתוב בצורה כל כך כנה וכואבת..
אהבתי במיוחד את שתי השורות הראשונות...
תודה.
ו´ ניסן ה´תשס"ו  
מקסים ועצוב.
ו´ ניסן ה´תשס"ו  
היי שלום לך

שיר געגוע יפה כתבת
ואני מאוד מבינה לליבך
כמי שאיבדה את סבה לפני כשמונה שנים
הגעגועים רק מתחזקים שיר יפה כתבת
ושלא תדע צער

עינת קבל 5
ו´ ניסן ה´תשס"ו  
שיר מדהים, במיוחד הבית האחרון.
השימוש בצואר הנאד בהחלט ממצה את הרעיון.
יהי רצון שלא תדעו עוד צער
ז´ ניסן ה´תשס"ו  
שיר יפה. המבנה הצורני מוסיף.
התגעגעתי לקרוא אותך.
ז´ ניסן ה´תשס"ו  
ה "ו"ים כל-כך מעצים בעיניי את הכאב, אבלהכי נחברתי [התחברתי] ל"במחאנחה".
מדהים בכאב פשוט שזורםטוב עם המילים שלך.
תודה!
מ.
ז´ ניסן ה´תשס"ו  
כרגיל.
אני מרגישה הרבה הומור ואפילו שמחה או נחמה, חוץ מהעצב השזור בשיר.
ז´ ניסן ה´תשס"ו  
זה נהדר.
איך אתה מצליח לנתב את העצב לכדי שיר מעולה עם מטאפורות צובטות.
הכי אהבתי את שלוש השורות הראשונות. וגם את "כִּי לְפֶתַע שָׂבְתָּ מֵעִמָּנוּ".
ואת חלק ב' כולו, עם המילים שלא מצליחות לצאת, והמחאה-אנחה שמתפרצת.
ז´ ניסן ה´תשס"ו  
תודה רבה לכל מי שבחר להגיב.
ז´ ניסן ה´תשס"ו  
מזדהה איתך לגמרי..
ממש הצטמררתי לקרוא את זה.. אצלי זה עוד חדש... [סבא שלי נפטר לפני שבוע..]
יהי זכרם ברוך!
ז´ ניסן ה´תשס"ו  
ח´ ניסן ה´תשס"ו  
אאוטש!
מהמם ממש.
י"א ניסן ה´תשס"ו  
אהבתי מאוד את אסופת השורות הראשונה, ובמיוחד את השורה השניה המכריחה את הקורא לעצור מהשלמת המשפט המוכר ובכך מחדדת את הרעיון.
משחק הצלילים "אב אין לנו"-"אבן לנו" מקסים. אהבתי את החזרה באופנים שונים על הצלילים שאינם נשמעים או המנסים להישמע. מקסים בעיני האנשת המילים, מילים המייחלות למות. סיום שמנסה לה
י"א ניסן ה´תשס"ו  
ימשך עוד רגע קט לפני שייצנח אל ההשלמה. שיר מיוחד.
כ"ה ניסן ה´תשס"ו  
כל כך כל כך נוגע ללב...ולמרות העצב שאינך יכול להכיל כפי שניכר משורות השיר, אתה חורז ממנו "מחרוזת מילים מלבבת" כלשונה של רחל המשוררת, המראות את גדלותך כמשורר.

היו כמה שורות פחות מוצלחות, שגם לא הכי אופייניות לך כמו: "תצטרף אל סבתא" וגם זו שאחריה, אף כי אח"כ היא משתלבת במשחק מילים יפה.
אני א
כ"ה ניסן ה´תשס"ו  
הבתי במיוחד את החלק הראשון של בית א', ובמיוחד את סופו.

את משחק המילים של "אבל" אנחנו פחות אהבתי, אף כי גם הוא חביב, פשוט בגלל שהוא קצת מעקם את המשפט, ומשחק מילים מוצלח לא זקוק לכך.

הבית השני יכול לעמוד כשיר בפני עצמו, והוא נפלא פשוט. את המילה האחרונה הבנתי הן כמתייחסת לאנחה הנפרדת מן הגוף, והן כאנחה שמבטאה את הפרידה וההשלמה מן הסב.

בקיצור, אהבתי מאוד מאוד!
שיר מעולה.

יהי זכרו של סביך ברוך.
כ"ב סיון ה´תשס"ו  
שיר מעולה..אם זה בסדר / אורח/ת בביכורים
בס"ד
להגיד ככה על שיר אבל
כ´ חשון ה´תשס"ז  
אני לא זוכרת איפה קראתי את זה, אולי בפונטנלה, שהגעגועים הם ביקור של היקרים שהלכו, ולכן צריך לשמוח בהם.
אני חושבת שאתה מצייר פה איזשהי באר עמוקה, שבתחתיתה ניבטים פנים, אך כל מה שמצליחים לדלות - זה רק ההד, רק הגעגוע.

"ציר מיתה" זה ביטוי מאוד חזק! אני מנסה לחשוב מה מקביל בין המוות ללידה, אולי ההנחה שהחיים הם בעצם מין פרבולה כזו, נולדים, מגיעים לשיא ומשם יורדים עד המוות. זו הקבלה קצת פסימית, קצת קהלת, שטוב יום המוות מיום היוולדו, שבעצם לא חידשנו כלום ושחזרנו לאותו גובה.
זה מחדד עוד יותר את הסוף, כי במקום לידה יש פרידה, אחרי ציפייה של עוד ועוד.

בעצם השיר נכתב בדרך, ויש איזו ידיעה מה יקרה בעתיד, שתוך כדי השיר, בחלק ב', הופכת להווה. הרגשה ששני החלקים נכתבו בפער של זמן זה מזה, אחד בדרך, ואחד תוך כדי או בדיעבד.
השיר מצוין בעיניי, כי אני מרגישה שהעברת את הרגשות שרצית להעביר, ולדעתי זהו אחד המדדים החשובים.
כ"ו טבת ה´תשס"ז  
אני כל פעם מתלהב ממך מחדש.
אתה פשוט כותב מדהים.
הפסיחות האופייניות לך נהדרות, וכך גם ה"מְחַאֲנָחָה".
השימוש בצוואר הכד מדוייק מאוד.

תודה לך,
יהודה.
כ"ו טבת ה´תשס"ז  
מצאתי בשיר כמה ביטויים מיוחדים שמצאו חן בעיניי והרבה עוצמה. במיוחד הרשימה אותי הפתיחה, כל הנחלים הולכים אל הים אבל הים עצמו נעלם ואיננו. פתיחה זו גורמת לקורא (שמצפה ל"הים איננו מלא") לעצור ולהרהר, לחפש את המשמעויות המיוחדות. תודה לך.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד