בנושא
בכרם
חדשות
 
כוונות / קצת שונה
בביכורים מאז א´ ניסן ה´תשס"ו

-         תגידי כמה עלה ה"דני" ב"סופר זול"?

-         שלוש תשעים לרביעייה.

-         וכמה עלה ב"סופר דופר זול"?

-         שם זה יותר זול, שלוש שמונים וחמש לרביעייה.

-         אההה... ומקבלים פה איזה מתנה?

-         אם אתה קונה שלושים מוצרים מהחברה מקבלים מזלג להגשה.

-         יופי, אז תביאי שלושים, ועוד אחד שיהיה לאכול בדרך.

-         ומה איתי?! לא אכפת לך!

-         לא, לא, התכוונתי "אחד" מחובר, שזה שנים בעצם, הבנת...

-         יופי, באמת...

-         נו באמת, התכוונתי לשנים שהם אחד.

-         בכל אופן, אין פה שלושים, נשאר רק אחד שהוא אחד... בטעם וניל.

-         הי, הי, הי, זה לא "דני" - זה "דנידין", הכל נעלם מהמדפים!

-         משה!

-         מה?!

-         כמה פעמים אמרתי לך לא לצחוק בפה סגור, זה לא מנומס!

-         אההה...

-         טוב, אז תביאי את הוניל, שיהיה מה לנשנש בדרך.

-         נכון אתה לא מתכוון לזה...

-         אמממ..., כן, זה אומרת לא, בעצם אני כן רוצה לאכול בדרך את הדני וניל.

-         ומשה, מה איתי?!

-         אההה..., זה בשבילך כמובן הוניל, שיהיה לך מה לאכול בדרך!

-         אבל משה..., אתה יודע שאני לא אוהבת וניל, ואני בכלל אוכלת רק דני דיאט!!!

-         אז אני לא מבין, למה רצית את הדני וניל?!

-         משה, כמה פעמים אני אסביר לך שלא חשוב מה אתה נותן, אלא מה שחשוב זה הכוונה.

-         אההה...

וככה הזוג מטייל לו בין המדפים בוחנים, מסתכלים, משווים מוצרים, בסוף לאחר עמידה מייגעת בקופה מגהצים את הישראכארד ופוסעים החוצה, לא לפני שהשומר החתים את הנייר הארוך. ולבסוף מעמיסים את הבגאז' עד שכמעט האוטו נוגע בריצפה, וממש שניה לפני שנכנסים לאוטו, חדווה רואה חנות בגדים משמאלה...

-         משה, תראה מה יש פה...

-         אני לא רואה, אבל תני לי לנחש... "חנות בגדים"!

-         משה, איך ידעת?! בכל אופן תביא את הישראכארד אם במקרה אני אמצא משהו.

-         בשמחה, קחי את הכרטיס, רוצי מהר אני מחכה באוטו.

חדווה המופתעת, מנדיבותו הפתאומית של משה, ממהרת לחנות לראות אולי, אולי, אולי, אולי, היא תמצא משהו ששווה לקנות.

לאחר כרבע שעה חדווה חוזרת לאוטו עם מבט עצבני...

-         משה, לא ידעת שהכרטיס כבר חרג מהסכום המותר ואי אפשר לקנות איתו שמלה נורמלית?!

-         בטח שידעתי, עשינו קניות בתשע מאות שקל...

-         אז למה לא אמרת לי?!

-         את בעצמך אמרת לי, העיקר הכוונה...





© כל הזכויות ליצירה שמורות לקצת שונה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
א´ ניסן ה´תשס"ו  
ואני אמשיך לחייך בגללך כל כך הרבה...אני כבר אהיה ממש חייבת לומר- תודה!
אז,תודה! הקטעים הללו מעולים מצחיקים וכל כך....נכונים!!
א´ ניסן ה´תשס"ו  
אני חושבת שאת הגברת הזאת, אשתו של משה, אני מכירה. התגובות שלה, הלשון שלה, כמעט אפשר לנחש מה היא תגיד. משה - חזק ואמץ! תזדקק להרבה חוש הומור עם הנודניקית.
א´ ניסן ה´תשס"ו  
יישר כוח! תיאוריך פשוט שובי לב.
אתה נוגע בנבזיות מסויימת בנקודות מאוד אמיתיות באופי... למרות שאתה די מוציא את הנשים דפוקות, אבל נוותר לך בגלל החמידות שבה אתה עושה את זה.
אפשר לקבל אחד בנימה קצת פמיניסטית? (אתגר בשבילך...)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד