בנושא
בכרם
חדשות
 
או או / חגאוס
בביכורים מאז י"א אדר ה´תשס"ד

מכירים את הצפצוף המעצבן הזה של האיי סי קיו? מין כזה "או או" מקפיץ כשבאה הודעה?

באותו יום זה לא היה סתם "או או". אם היה מקרה בהיסטוריה שהיה ראוי לומר עליו "או או" זה היה באותו יום. ניבא האיי סי קיו ולא ידע מה ניבא. לו רק הייתי מקשיב לאזהרה, ולא חושב שזה סתם עוד "או או"...

דיברנו ודיברנו שעות על גבי שעות, וידעתי שחייבים להפסיק, לחתוך, לפני ששנינו רק ניפגע יותר, אבל לא יכולתי. איך אפשר לסגור את חלון הדו שיח? את ההתגלמות היחידה שבה הופעת מולי אי פעם? איך אפשר ללחוץ על האיקס בפינה השמאלית העליונה, ולמחוק בנאדם?

ואנחנו מדברים ומדברים, והאצבעות רצות בקצב אסטרונומי על המקלדת, מנסות להדביק את הקצב המטורף של המחשבות, ואני לא מצליח. עד שאני מספיק לכתוב משפט, את כבר כותבת פסקה חדשה לגמרי, אני מנסה להרגיע ולהסביר ולנחם, אבל עד שאני מוציא משפט את כבר במקום אחר לגמרי.

ואני יודע, שאם רק היית יכולה לראות את העיניים שלי, לשמוע את הקול שלי, היית מבינה. אבל את לא יכולה. ואת לא מבינה. למה אני פוגע בך כך.

ואני מנסה להעביר איך אני מרגיש בעזרת סמיילי טפשי. מטומטם! מטומטם! אני אומר לעצמי, מה היא תחשוב עליך עכשיו?! היא כמעט נקרעת מבכי בצד השני, ואתה כותב סמיילי מטופש?!

ואנחנו ממשיכים לדבר ולדבר, אולי עוד יש סיכוי, לא שנמשיך להיות ביחד, אבל אולי שלא נשנא אחד את השנייה, והראייה כבר מתחילה להטשטש, הצבעים מתערבבים, והמסך הופך לשני מסכים, והשניים הופכים לארבעה, והאצבעות המיוזעות כבר מחליקות על המקלדת, ואני מנסה להפסיק, אבל אני לא רוצה לנתק! אני לא רוצה למחוק כל מה שהיה!

ועכשיו אני לא יכול לישון. שוכב על המיטה המום, מנסה להתעלם מכאב ראש איום, ומכאב לב... כשאני נרדם לבסוף, הצליל הנורא הזה רודף אותי גם בחלומי, סמיילי ענקי רודף אחרי ומצייץ "או או" "או או"...

ואני יודע שזה לא נחמד לחשוב ככה, אבל אם היו נותנים לי אדם אחד בעולם להיפטר ממנו, כאילו מעולם לא נולד, היה זה בלי ספק המייסד של חברת מיראבליס הארורה.

בעצם, מי זה היה שהמציא את ה-sms?

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לחגאוס
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
ללא נושא / נפלאית
זאת הבעיה פה. מפתחים קשרים עמוקים מדי, מדברים אמיתי מדי, בלי לראות. ואל לנו להקל ראש ב"לראות" הזה. זה ממש כואב מה שאתה מתאר, אולי בגלל שחוויתי את זה לא פעם ולא פעמיים. לכאורה נראה שאין לי חיים מחוץ למחשב, אה?.. בכולופן, זה בהחלט מצב מעוות, וצריך לקחת את העולם הוירטואלי בערבון מוגבל. ואני מקווה שאנשים יראו וילמדו.
 
טדדדדדם!! / גילי.
תקרא את זה עם המנגינה המעצבנת שיוצאת כשעושים שיא בסנייק!!
אקיצר - גילינו כישרון חדש מה?
נ.ב. - אל תשכח את ההקדשה...
 
וחוץ מזה אין לי מושג על מה אתה מדבר.
בקשר להקדשה - אל תדאג! תקבל הקדשה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד