בנושא
בכרם
חדשות
 
סיפורי דגים - חלק 2 / mini-tal
בביכורים מאז ט"ז טבת ה´תשס"ו

 

קוראים בשמות – חלק 2

 

השחר עלה , צובע בגוונים רכים , צהבהבים את השמיים. שכונתו השלווה , המתורבתת , המטופחת , הרימה את ראשה נשוא הימים והמכובד , לקדם את פני השמש.

 

עוד יום שליו , עולה על כרמיאל.

 

"אאאאאאאאאאאאאאההההה!!! הוא נשך אותי!!!!!!"

 

היי , אמרתי שהשכונה מתורבתת , לא אמרתי כלום על הדיירים.....

 

"מז'תומרת הוא נשך אותך?! הוא דג! לדגים אין שיניים!"

 

"למעשה, יש דגים עם שיניים . פיראנות למשל.."

 

"מיטל! זה לא הזמן לידע אישי חסר טעם!!!"

 

"הממפ. חסרי כל מודעות להשכלה , האנשים בבית הזה . "

 

"אני לא מאמינה , הוא דחף את הפילטר על הבוהן שלי!"

 

"הו , ריבונו של.... איפה הרשת? הנורמאלית , לא הקרועה?"

 

"זו הייתה הרשת הנורמאלית! הוא קרע אותה , החוליגן!"

 

"תביאו ת'סיר! אני אתפוס אותו . שום דג  לא ינצח אותי ."

 

"אה, אבא , אולי כדאי ש....."

 

(צרור מילים כעוסות בפולנית)

 

"הא . לא ידעתי שאבא יודע פולנית . "

 

"למה שהוא לא ידע?"

 

"כי הוא ספרדי . הם באו מטריפולי . לא בדיוק  שתי דקות  הליכה מפולין."

 

"אולי הם באו מטריפולין... הא הא ... הא הא... קלטתם? טרי – פולין פולין!"

 

"מיטל , זה היה עצוב. באמת באמת עצוב. בואי נסכים שאת לא מנסה יותר בדיחות עד שאת מתעוררת.."

 

 

ד." על תוכניות שיקום ודגי רפאים." או "קוראים בשמות , חלק שלישי ואחרון."

 

 

"אז מה עושים עם זה עכשיו ?" שאלה חן, מביטה בסקרנות אל תוך "הסיר של לוסיה " סיר פרחוני חבוט , היכן שהדג שחה בפראות , מנסה , כך נראה , ליצור חיקוי של בלנדר.

 

"מחזירים בחזרה." פסקה אמא , מסיימת לחבוש את ידו של אבא . "באקווריום שלנו אין מקום לדגים אלימים. "

 

הנעתי בראשי . "תגידו להם , שעד שלא מכניסים אותו לתכנית מיוחדת לשיקום דגים אסירים , אנחנו לא לוקחים אותו חזרה. הדג הזה הוא נזק לסביבה."

 

"אנחנו לא ניקח אותו בחזרה , גם ככה " אמרה חן ."אני אומרת לכם , יש משהו לא ברור בדג הזה . הוא רשע"

 

הנדתי בראשי בהסכמה . "נכון . הצורה הזאת שבה הוא עוקב אחריך עם המבט שלו..מטרידה."

 

"אתם יודעים מה אני חושבת ?" החלה אימי  , ועיניה נעשו ממוקדות לפתע בדג המטורף שבסיר "אני חושבת שהוא גלגול"

 

"אווו אמא..." והנה התחילה התנועה המוכרת של  'בערב אפל אחד....'

 

"לא , לא , לא. תקשיבי מיטל. מה הזכירה לך סוללת העפר שהוא בנה  באקווריום?"

 

"ארררר , סוללת עפר אולי?"

 

"בדיוק! ומי בונה סוללות עפר , בדרך כלל?"

 

"חברת סולל בונה? "

 

"לא! הרומאים! הרומאים בנו סוללות עפר! הדג הזה הוא גלגול של רומאי! ובגלל זה הוא שונא אותנו , משפחה יהודית דתית."

 

"המממ...." מור ניגשה אל הסיר , והקדירה פניה  "אני רואה למה את מתכוונת . למרות שאני הייתי מסווגת אותו יותר בתור נאצי . העיניים הדגיות , העור הבהיר , זה ממש דג ארי." פניה התבהרו "יש לי!"

 

"יש לך מה?" שאלתי בסקרנות.

 

"יש לי שם! השם המושלם בשבילו"

 

"מה, טיטוס?"

 

"לא." זהרו פניה , "פרידריך"

 

 

אמרתי לכם כבר שלאחותי יש דרך עם שמות?

 

 

 

 

מאוחר יותר באותו היום  , עמדתי בכניסה לבית שלנו .  לאחר יום ארוך ארוך באוניברסיטה , שבסופו היה עלי לחזור לכרמיאל , הייתי מותשת.

 

לפחות  נחמתי את עצמי יהיה קצת שקט. לא עוד צעקות , לא עוד דגים מטורפים . אח , שקט ושלווה... אבא ואמא כבר היו אמורים להחזיר אותו לחנות , אחרי הכל.....

 

השלכתי את מפתחות המכונית על השידה ופניתי להסתובב...

 

עייניים דגיות.

 

קשקשים בהירים.

 

חומה של חלוקי נחל.

 

ולמעלה , צף באופן די חשוד , משהו שנראה כמו  הדג השחור האחרון שלנו. לשעבר.

 

 

"אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההה!"

 

 

 

 

 

 

 

 

המשך יבוא....

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לmini-tal
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ז טבת ה´תשס"ו  
זה מצחיק... מוות לדגים, הנאצים הללו...
ט"ז טבת ה´תשס"ו  
לא לכל הדגים, כמובן, רק לנאצים שבהם. ולרומאים גם.

סיפור ממש חמווווווד...
תודה.
י"ז טבת ה´תשס"ו  
שימי לב שיש גם חלק ראשון , לפני החלק הזה.


cheers!
י"ח טבת ה´תשס"ו  
אהבתי
כ"ד טבת ה´תשס"ו  
ב´ שבט ה´תשס"ו  
חחח :)
כ´ אייר ה´תשס"ו  
על היצירה הזו?
את יודעת כמה זמן אני מחכה לה????

'צוין כמו הקודם...
אבל זה קצת יותר קצר מהקודם לא?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד