בנושא
בכרם
חדשות
 
כשמזכירים שם ה´, צריך לכוון גאולה / sh.a
בביכורים מאז ט"ו כסליו ה´תשס"ו

נקודת המוצא הברורה הינה, כי כל שינוי  וכל ווריציה במקרא, טומנים מימלא בחובם,משמעות עודפת או נוספת.

בחומשים בראשית , ושמות , שמותיו של הקב"ה,משתנים חליפות . דומה ,שכינויי השכינה ,משתנים,לכאורה בצורה ובתוכן , וקרוב לוודאי לא בכדי .

על כל פנים נראה, כי מתעורר הצורך ,, לפחות ,להציע ,אלטרנטיבה , שתנסה

ליישב  את כלל הכינויים , בהתאם למקומם ונסיבתם במקרא..

הצורך כאמור , לכאורה מתעצם, , לאור , "הפתיח " של פרשת "וארא ".כאן כבר קיים כורח בסיסי ,גם להבין ולפענח ,חלק קישור מהותי ומשמעותי ביותר במקרא .ואכן מקרא זה ישמש לנו כיסוד ונקודת מוצא לכל הדיון שבכאן .

אם כן , בקווים כלליים ,כינויי השכינה בחומשים הנ"ל ,הינם בעיקרם אלה :

אלוקים, ה' , אל שדי,  אל עליון [אברהם מתקן לה' ...] אהיה, פחד יצחק, [ על אף שכנראה מדובר בטכניקה של כיבוד אב ].

ה מ ק ר א     ש ב ד י ו ן  :

"וידבר אלוקים אל משה ויאמר  אליו אני ה',

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי,

ושמי ה' לא נודעתי  להם .

אם כן , מה מקרא  חשוב זה בא ללמדנו ?

ראשית , למספר שאלות מנחות .

מדוע המקרא מתחיל דווקא , "וידבר אלוקים ".

מה הרבותא שהמקרא מבקש להדגיש, בהמשך במילים : "אני ה' "

מה כל כך חשוב היההרקע ההסטורי לכאורה לאמור : "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי "

בכלל מדוע התוספת המחדדת :"ושמי ה' לא נודעתי להם ".

ואחרי כל אלה , מדוע נאמר מיד : "והקימותי את בריתי אתם , לתת להם  את ארץ כנען ...... "

וכן הלאה בסדרה נכבדה של פסוקים , המסתימים  ב : "ונתתי אותה לכם ,מורשה , אני ה' .

הנה כי כן לעניות דעתינו , אלה  הן הקצוות , אותן יש לטוות .

"אלוקים ", הוא שם בראשיתי , שכוחו מתבטא , בשגרת הטבע , בפעולה  מינמלית , סלקטיבית ומסויגת ,של השגחה מגבוה ובהעלם מוחלט .

"אל שדי "  הוא  כבר ביטוי לכינוי משוכלל יותר , לאמור  אל שמיקד יחודו , וצמצם לכאורה פניו לכדי ברית יחודית ומוחלטת  עם עם ישראל {שדי , מלשון מקושר אלי , בקשר של ברית ].

"ה' " ,הוא כינוי שלם , ולא רק שילוב יחדיו של אלוקים ואל שדי , אלא שיש בצידו ערך מהותי נוסף , והוא נוכחות בהשגחה רצופה ומאסיבית, המתבטאת גם במימושה  של הברית וקיום כל תנאיה, בתהליך מדורג של : "גאולה ".

"אהיה" , הוא גם כינוי ביניים ביו אלוקים לאל שדי וגם נלווה ומשלים את הכינוי ה' , במימד האין סוף.

ועתה להבהרת הכתוב לאור הצבת משמעויות הכינויים כאמור :

כשמשה , מגלה רפיון, בשלב קריטי ,של תהליך גאולת מצריים , והוא " מרעים" לאמור :

"למה הרעותה לעם הזה והצל לא הצלת את מעך ".

משיב לו הקב"ה ,הכל מרגע זה ואילך עולה , פורמאלית מדרגה .

במסגרת ההתגלות לאבות , היה ברור ,כי הם לא יזכו למימוש מידי של הברית ,לאמור גאולת העם והרץ כארץ "מורשה "[ברית בין הבתרים ] ,לכן במובן זה, הקב"ה נודע להם ,אך במישור הצימצום , הפורמאלי , של כורת ברית , שמימושה נדחה לעתיד ,, ולכן גילוי פניו של הקב"ה באותו השלב היה אך בחזקת : "אל שדי" .

עתה בגאולת מצריים , הולך ומתממש פוטנציאל הברית , השכינה כביכול , החלה פועלת במלוא מהותה ., בהשגחה ונוכחות מופגנת ומלאה ,ולכן גם שינוי באיצטלת הכינוי .

ואכן, כל הפסוקים  בהמשך מבטאים ביתר שאת רעיון זה ,.במסגרת פותחת וסוגרת של "אני ה' " "נדחסו "לכאורה כל ההבטחות ולשונות  הגאולה ,כשטרות העומדות לפירעון .

ואם תמצי. אפשר וצריך לכאורה , גם להסיק מהאמור ,כי כשאנו מעלים על דל שפתינו , את שם ה' , ואין אנו מכוונים לכל אותה הגאולה , שמא אנו נמצאים , כמחטיאים , ואולי פוגמים בעצם הגאולה המתמהמהת .





© כל הזכויות ליצירה שמורות לsh.a
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד