המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
התמליל והשיר / אסף להד
בביכורים מאז י"ד חשון ה´תשס"ו

מוקדש בחיבה והוקרה לכותבי השירה, שלא ממש מתיימרים להיות תמלילנים...

 

הם היו כמו חברים

ממש אחים מאושרים,

האחד שמו תמליל,

וחברתו, שירה מהגליל.

 

הם הלכו תמיד יד ביד,

נושאים עימם משא אחד.

משלימים זה את זה,

כמו יצאו ממחזה.

 

אך יום אחד אמרה שירה,

לידידה תמליל, ללא מורא,

לא יאה לי ולא נאה,

להסתובב עם "חנון" חסר מראה.

 

כי אני כה משוחררת,

מהלב עולה ומיתמרת.

ללא גבולות, עם שלל צבעים,

מחוץ לכללים, מבלי כבלים.

 

ורק אתה כולך משקל,

עומד, חורז, ולא נבדל.

ממתין לחברתו של הלחן,

כעני בפתח, ממתין בתחן.

 

אני נכתבת בדמע קסת,

אני פשוט שירה "הורסת".

ואתה, שבוי ממתין,

לרצונו של המלחין.

 

אין לי עוד ענין בך,

אלך עתה מחברתך.

שכל כולי הדר תפארת,

הרי יותר, איני נשארת.

 

ותמליל העצוב, נותר לבדו,

בוכה מבלי שירה לצידו.

כי ידע שרק אם ישבו ביחד, בנחת,

יצרו הם תמליל משירה משובחת.

 

 

ולכם הכותבים ולכן הכותבות,

טלו נא קולמוס ומחברת שורות.

הביאו שירתכם אל תמליל חברה,

כך יהפכו שירי החול, ל"שירה".

 



יצירה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאסף להד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ו חשון ה´תשס"ו  
איזה מקסים!
אני כל כך אוהבת את הסגנון בשיר הזה!
במיוחד אהבתי את הבית בו שירה מסבירה מדוע היא הולכת לו.
"כי אני כה משוחררת.."

חמוד ביותר.
כ"א כסליו ה´תשס"ז  
השוואה נהדרת.
אפשר לומר 'שידוך מושלם'?
נהנתי לגלות...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד