המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
סיפורי דגים - חלק א´ / mini-tal
בביכורים מאז כ"ג תשרי ה´תשס"ו

 

א. על דגים ומלאכים

 

זה תמיד מצחיק אותי כשאנשים מתחילים לדבר על גלגולים.

 

אני לא יכולה להשתלט על זה . באמת . זה פשוט איזשהו משהו בטון  הדיבור , בצורה בה הם מגלגלים את העיניים , בתנועות הידיים. אני כמעט מצפה שהם יתחילו סיפור שמתחיל במילים "היה זה יום קר ואפל...." ושאיפה שהוא באמצע יהיה מכתב שעליו כתוב "היד האדומה מגיעה!!!!"

 

בכל פעם שיוצא לי לשמוע סיפור על גלגולים , אני מתחילה לנוע באי נוחות מרגל לרגל , ומחפשת את היציאה הקרובה ביותר. אני באמת יכולה לוותר על שמיעת הסיפור האחרון  , הכולל דג שהחל פתאום לדבר , שור שטבל בנהר או רבע עוף שהתחיל לשיר סונטות.

 

אני רוצה לאכול מתי שהוא השנה . זה לא עוזר לי.

 

וזה לא שאני לא מאמינה בגילגולים. הו לא! הרי מי אם לא אני , ומשפחתי , היינו בעלים לגלגול שכזה , במשך יותר מחודש.

 

לא.... הוא לא שר , או דיבר  , אפילו לא זמזם. אבל הוא בהחלט הצליח להרים את כל המשפחה על הרגליים.

 

השם שלו , אם תהיתם , היה פרידריך.

 

לא אני בחרתי אותו .

 

אבל אולי כדאי שאתחיל בהתחלה (שהוא , לפי אחותי , מקום מצויין להתחיל בו.) פרידריך היה דג (לא מדבר) בסופה של שורה ארוכה  של דגים (לא מדברים ) שאכלסו בזמן  זה או אחר את האקווריום שלנו.

 

אתם מבינים , אנחנו אולי משפחה מאוד נחמדה , אבל בכל הנוגע לחיות מחמד - ובמיוחד דגים ,אנחנו אסון מהלך. בשיא הרצינות .

 

כלומר , אנחנו אוהבים את הרעיון  של דגים באקווריום, אבל ברגע שיש לנו אותם... אנחנו לא בדיוק יודעים מה לעשות איתם.

 

אני לא אכנס לתיאורים. בואו רק נאמר שאותם דגים בודדים שנתנו בסוף למשפחות אחרות ,היו ברי מזל , ובוודאי עמדה להם זכות אבות אשר נשחטו על קידוש השם לכבוד שבת קודש.

 

אבל נחזור לסיפור.

 

 

באחד מן הימים החליטו הורי שהאקווריום "ריק מידי" . למרות המחאות הנוקבות שלי  (אני לומדת מטעויות!) הם ארזו את עצמם , צירפו את מור וחן , והלכו לקנות דגים לאקווריום. עודם מסתובבים להם כה וכה , ומחפשים מקום לקנות בו את הקורבנות , אה ... , סליחה... ,הדגים , ואחותי נזכרה בחנות החדשה לחיות המחמד שנפתחה באזור התעשיה.

 

"בחנות לחיות מחמד בוודאי יש דגים" הסבירה בטוב טעם.

 

מיד שמו פעמיהם לחנות חיות המחמד "תיבת נוח" . בעודם מסתובבים בין הכלובים והתיבות הזכוכית , פלטה לפתע חן קריאה נרגשת "יא! תראו את הדג הזה !"

 

מיהרו חברי  משפחתי היקרים אל האקווריום המדובר , וסקרו בעין מעריצה את הדג הגדול בצבע כסוף- ירקרק ששט לו שם בשלווה.  

 

(בנקודה הזאת , מיטל , קול ההיגיון במשפחה , הייתה קופצת ומזכירה לכולם שזה רעיון רע לקנות עוד דגים – במיוחד לאחר התקרית האחרונה , בה אחיינית מתוקה רוקנה את כל בקבוק החלב שלה לתוך האקווריום. למרבה הצער מיטל הייתה עסוקה באותו הזמן , בלבהות במסך המחשב , ולכן לא יכלה מלא את תפקיד קול ההגיון ולכן...)

 

"אנחנו ניקח אותו".

 

(אתם רואים מה קורה?)

 

"בוודאי , בוודאי" מיהר המוכר אל עבר האקווריום , רשת בידו ודמעות גיל בעיניו.

 

מור מצמצה.

 

דמעות?

 

לאחר מספר דקות מאומצות של לחימה , הצליח המוכר לשלות את הדג  מהאקווריום , ולשימו בתוך שקית פלסטיק , היכן שהוא המשיך לצוף ולהקדיר את פניו  הדגיות .

 

אמי נראתה לא בטוחה לרגע.

 

"אה.. אתה בטוח שהוא לא דג תוקפני ? יש לנו עוד דגים באקווריום ..."

 

המוכר פתח עליה זוג עיניים גדולות כגיגית , כאילו הציעה שהוא בעצם גזר גמדי בתחפושת.

 

"ת-ו-ק-פ-נ-י?!" הוא שאל , ועטה על פניו מבט נעלב "מה עולה על דעתך ? בוודאי שלא! זהו דג חביב ונוח מזג , נוח לבריות ולדגים מסביבו. אין לי ספק שברגע שהוא יגיע לאקווריום שלכם ,הוא מיד יתחיל לארגן אירגונים סוציאלים למען דגים זקנים , ויתן חלקי תולעים לראשנים. אל תדאגו " הוא סיים דוחף את הדג הענק והקודר לידיה של חן , וכמעט חוטף את הכסף מידו המושטת של אבי "זה לא דג , זה מלאך".

 

....

 

ב. קוראים בשמות – חלק ראשון.

 

"אה.... מה זה ?" שאלתי , מביטה בספקנות בגולית הירוק ששט לו הלוך ושוב באקווריום , גורם לכל הדגים האחרים לברוח מפניו באימה .

 

"עוד לא מצאנו לו שם!" הודיעה לי חן . "אני חשבתי על פוקי . "

 

כן , לאחותי יש דרך עם שמות...

 

הדג הרים אלי זוג עיניים מאיימות כאומר – תקראו לי פוקי , ואני לא אחראי למעשי.

 

"אולי כדאי שנחכה עם קריאת השמות. " הצעתי במהירות . "נראה איך הוא מתנהג ואז נחליט . אולי בעצם הרבה יותר מתאים לו פלאפי."

 

זה הרוויח לי עוד מבט רצחני.  

 

חייכתי. כאילו שאיזה דג טיפשי יוכל לאיים עלי. הא!

 

הדג התעלם ממני , והחל אוסף בפיו חלוקי אקווריום , שוחה לפינת האקווריום , ויורק אותם . לאחר מיכן חזר שוב למרכז האקווריום , אסף אבנים , שחה לאותה פינה , וירק.

 

"מה הוא עושה?" שאלה אמי , שנעמדה לידנו , בהתעניינות . משכתי בכתפי.

 

"נדמה לי שהוא לא אוהב את העיצוב." המשכנו להביט בעבודות הבניה של דג , כאשר  קרה לפתע דבר נורא. דג הזהב היחיד שלנו (ששרד , למרבה הפלא , את בקבוק החלב של מעיין ) שחה לו ליד  עבודות הבניה.

 

הדג החדש התקשח , זיפים כסופים נעמדו לו על ראשו , ובקריאת קרב (מטפורית , מאחר וקצת קשה לקרוא קריאת קרב בפה מלא מים) הסתער על הדג התמים .  

 

"מה?!" קפצנו אני אימי ואחותי , מביטות בעיניים קרועות לרווחה כיצד ,  דג הזהב המסכן בורח , חבול ושבור לאחת הפינות .

 

והדג החדש , כאילו כלום לא קרא , המשיך לאסוף אבנים בפיו ולירוק אותם לאחת מצידי האקווריום.

 

"זה לא דג זה ," אחותי  אמרה בשיכנוע עצמי עמוק "זה בולדוזר . בולדוזר רשע "

 

"והמוכר אמר שהוא לא תוקפני!" קראה אמי "שערוריה! כבר מחר בבוקר אחזיר אותו!"

 

אני  רק הנעתי בראשי. הייתה לי תחושה רעה בקשר לזה....

 

 

המשך יבוא....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



הומור

© כל הזכויות ליצירה שמורות לmini-tal
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ד תשרי ה´תשס"ו  
מגיע לך מנוי רק כי אני רוצה לקרוא כבר את הפרק הבא.
את שולטת היטב בז'אנר הזה. (אני אוהב לקרוא לו ז'אנר סוגריים) וזה פשוט מצחיק.
לפעמים השתמשת בבמילה "אחותי" כשלא ברור לאיזה את מתכוונת.
חוץ מזה אין הערות.
מחכה לשמוע את מעללי פרידריך.
כ"ד תשרי ה´תשס"ו  
פשוט כיף לקרוא.
האווירה הקלילה וההומוריסטית של הסיפור עושה לי טוב.
כ"ד תשרי ה´תשס"ו  
סיפור ממש כיפי. מחכה להמשך!
כ"ו תשרי ה´תשס"ו  
שוב הגאוניות שלך- והפעם בהומור.
ממש נהניתי, תודה!
וגם התעודדתי (ובזה אני יכולה גם לעודד אותך)- יש עוד משפחות שהחיות אצלן לא מחזיקות מעמד יותר מדי. גם אצלנו- כל חיה שעברה את סף ביתנו לא זכתה להאריך ימים, כולל הדגים באקווריום, שמתו אחד אחרי השני, כל אחד וסיבתו הוא. אנחנו חשבנו שזה בגלל שנתנו לכו
כ"ו תשרי ה´תשס"ו  
לם שמות קצרים בני לא יותר מארבע אותיות: קוקו (תוכי), גדי (דג), גרי (אוגר)... בינתיים עוד לא עשינו ניסוי נוסף ועוד לא קנינו חיה חדשה עם שם ארוך יותר... וכנראה עדיף שכך.
כ"ו תשרי ה´תשס"ו  
ממש נהנתי לקרוא,
ואת כותבת מצויין.
וכמו דברי הראשון כאן,
אני עושה עלייך עכשיו מנוי כדי להיות מעודכנת בכל...
כ"ו תשרי ה´תשס"ו  
כ"ח תשרי ה´תשס"ו  
טוב מאד. דגים כמנה ראשית ואפרסמונים לקינוח...
כ"ח תשרי ה´תשס"ו  
במיוחד בתור מישו שזה כבר קרה לו ...(כמה וכמה פעמים , הצב מים שלי הוא הסיבה לכך שאין דגים באקווריום = הוא אכל את כולם ...זה גם מה שהלך עם הצלופח , אבל אותו החזרנו ... מה שמצחיק הוא שגם לנו אמרו שהם לא מזיקים ...)
5
י"א חשון ה´תשס"ו  
מחכה להמשך
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד