המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
דין מצטער / נ נ י
בביכורים מאז י"ח תשרי ה´תשס"ו

חיבה יתרה היתה לו לחג הסוכות, שלושים יום קודם החג היה מתכונן, חוזר על הלכות סוכה הידועות לו כבר על פה, מוציא את קרשי הסוכה מהמחסן לראות שהכל תקין ולא עלה על שום קרש ירקת או עבשת. את הקישוטים היה עושה בעצמו למרות שכבר יש לו נכדים...

כזה הוא אברהם כהן שכל השנה מחכה לחג הסוכות וכאשר מגיע החג שמחתו לא יודעת גבול. כמעט ולא יוצא הוא מסוכתו ואף על ככותבת ועל כוס מיץ הוא יושב בסוכה, והרי כתוב ושמחת בחגך. איך שיוצא יום הכיפורים וכל העם רק מתחילים לפשפש בענייני הסוכה ר' אברהם, כך נקרא הוא בפי הבריות, כבר מעביר את הספות ואת התמונות שבביתו לתוך הסוכה וכבר אין יודעים מהי דירת העראי ומהי הקבע.

רבות הדעות מפני מה חביבה עליו מצוה זו יותר משאר המצוות. אחת מספרת שפעם ,עוד בהייתו בחוצה לארץ, הצילה הסוכה את חייו. כאשר באו הערלים לבית הוריו ושחטו את כולם, הוא באותו הזמן היה בסוכה וכך ניצל. דעה אחרת אומרת שאוהב ארץ ישראל ברמ"ח אבריו הוא,וכאשר היה בארצות הנכר מצוה זו הזכירה לו את ארץ ישראל, שגם במצות סוכה וגם במצות ישוב ארץ ישראל נמצא העושה כול כולו בתוך המצוה ויכול לקיים אותה הן באכילה והן בשתיה הן בעמידה והן בלימוד. דעה שלישית אומרת שמדמיין כאילו תחת ענני הכבוד בכבודם ובעצמם וה' ברוב רחמיו וחסידיו דאג לו... ועוד רבות הדעות ויכול להיות שלא סיבה אחת  יש לו ,ויכול להיות שאין שום דעה נכונה בקשר לסיבתו ,לא נוכל לדעת זאת לעולם.

אותה שנה קשה היתה  משל למה הדבר דומה לעבד המביא לרבו כוס מים ושפך עליו רבו את הקיטון בפניו, אותה שנה כך הייתה יומים לפני חג הסוכות התחיל יורד גשם ומפני מה כעוס האדון?? לא נדע לעולם.

החג נכנס והגשם ממשיך לא מפסיק. לא איש כמו ר' אברהם ישבר, לפני החג כיסה את כל הרהיטים ,והקישוטים בנילון וכדו' , רגע שראה שפסק מעט הגשם,.  ישר עבר לסוכה רוב ימי החג העביר על עדן החלון לראות הפסקו המים לרדת מן השמים. גם באמצע הלילה התעורר ובדק את הנושא אך לא עזר לו הדבר הרבה ,והיה לילה אחד שבדק וראה שאין גשם, נכנס מהר למיטתו בסוכה ישן עשרים דקות עד שהגשם העיר אותו, לא לפני שמילא אותו עד לשד עצמותיו במים. אך שמחה פורתא הייתה לר' אברהם שניתן לו עשרים דקות לישון תחת ענני הכבוד. אך בגדול היה עצוב ר' אברהם בחג הזה .

המצטער פטור מן הסוכה. אך המצטער מחמת המצטער כר' אברהם שהגשם ציערו האם פטור מן הסוכה .במחשבה זו עבר ר' אברהם את רובו של החג יו"ט ראשון חמישה ימים ראשונים של חולו של מועד וכבר הגיע ליל הושענא רבא.

בליל הושענא רבא נוהגים בית ישראל לעשות מישמר כל הלילה  בבית הכנסת של לימוד. אך ר' אברהם עשה את המישמר בסוכותו  מכיון שליל הושענא רבא עדין חלק מחג סוכות הוא. אותה שנה הצטרף ר' אברהם לשאר בית ישראל ולמד בבית הכנסת, כמובן שמידי פעם שלח מבטו לבחוץ.

למחרת ביום הושענא רבה מנהג יש שישנים בלילה ומשלימים את שנת הלילה ובשעות הבוקר המאוחרות כאשר קמים מתחילים להתכונן לחג שמחת תורה ורגע לפני שרצים לבית הכנסת, עוברים בחטף דרך הסוכה כדי להיפרד ממנה , והסוכה עזובה ועצובה. אך לא כך ר' אברהם, לאחר הלילה שהיה ער, נם שעה קלה, ושמתעורר מתחיל הוא בעצמו להתקין סעודה אחרונה בסוכה, ואותה סעודה כסעודת שלמה בשעתו, הכל מכל כל היה בסעודה הזאת. והזמין ר' אברהם אורחים, חלקם קפצו לביקור לזמן קצר מפני כבודו של ר' אברהם. והסעודה נמשכה ונמשכה עד שהגיע זמן תפלת ערבית של שמחת תורה וזמירת ודברי תורה היו ללא ערף ומי שלא ראה שמחת ר' אברהם באותה סעודה לא ראה שמחה מימיו.

ואותה שנה מה יעשה?!? הרי הגשם לא פסק ולא יכול לעשות את הסעודה האחרונה של סוכות. עוד אנחנו מתלבטים והוא כבר גמר בליבו- לאחר שחזר מתפילת שחרית ומהכאת הערבות נם שעה קלה, התעורר והחל מכין את הסעודה האחרונה של החג ,והפעם לתדהמת כולם הוא הכין אוכל יותר מהרגיל. לקראת הצהרים שלח שלושה מנכדיו שיעברו בבתי כל האנשים בשכונה ויודיעו להם את דבר הסעודה שתתקיים בסוכה, היו ששמעו זאת וחשבו שדעתו נטרפה עליו הרי הגשם לא פסק.

עת הסעודה הגיע. התלבש ר' אברהם בבגדים הכי חגיגיים שיש לו ומעל זה לבש מעיל ויצא לסוכה. התיישב על הכיסא בראש השולחן. אחריו יצאו מהבית לסוכה שאר באי ביתו. התחיל האוכל מגיע לשולחן ובין לבין שרים כולם, שמעו השכנים את הקול הבוקע מהסוכה, מתוך סקרנות הלכו לראות ומתוך שמחה ומתוך כך שנזכרו שחג סוכות עומד להיגמר והם לא בתוך הסוכה. החליטו להישאר לקחו כיסא והתיישבו, ראשונים ישבו ואחרונים עמדו מרוב שלא היה מקום. אומנם הגשם לא פסק אך זה לא הפריע לאנשים ששמחה גדולה הייתה ור' אברהם ראש השמחים.

ומה יעשה רב ששופך קיטון של מים בפני עבדו וממשיך העבד לעבוד את אדונו בשמחה? ואומרים שאף האדון התרצה לעבדו והוציא בשעה אחרונה של חג חמה מנרתיקה ופסק הגשם.



סוכות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לנ נ י
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ט תשרי ה´תשס"ו  
כתיבה יפה מאוד שמתארת רגש יהודי אמיתי,
כ´ תשרי ה´תשס"ו  
אני אוהב כתיבה בסגנון מיושן.
הבעיה שמדי פעם התפלק לך ביטויים שלא מתאימים את הסגנון "אבל בגדול..." וכדו'
כמו כן אני הייתי כותב את הסוף אחרת, אם סוף קצת יותר ברור - אבל זה רק אני.
כ´ תשרי ה´תשס"ו  
אריאל אתה לא הראשון שאומר לי ששיש לי שתי סגנונות מעורבבים בכתיבה, כאמור חלק מזה בכונה אך זה הסבר ארוך מדי,בגדול אני רוצה לקבל את היתרונות של שתי הססגונות
כ´ תשרי ה´תשס"ו  
אבל צריך מאוד להתאמץ שזה יצא טוב.
אצלך זה לא כל כך יצא.
אולי כדאי להקצין קצת את ההבדלים?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד