המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
דר / joco1
בביכורים מאז י"ח תמוז ה´תשס"ה

השיר על דר / מלחמת 1000 השנים

חלק א'

השמשות חדלו לזרוח

מנורות כבו פתאום

חשכה ירדה על דר

 

רוח ערב סגרירית

התהלכה כערירית

ופגז חדר

 

השנים עוד התאמצו

להפוך אותה רצו

לאיזה דבר מוגדר

 

אך גם הם התייאשו

והתנפצו בבת אחת

וכאילו לא עשו דבר.

 

מערות ומחילות

הפכו מחבוא

נהרות ויערות

התקשו למצוא

 

ערב אחד מתוך אלף

שמיים שחורים

זאב אחד וכלב

על אלף כבשים

 

שניים מתים בחטף

וכבדרך אגב

אך אין מי שיזכור

ואין מה שנכתב

 

דר הייתה כמו עיר

רפאים הילכו בה

הרוחות נשבו בדר

אנשים בגדו בה

 

במרחב הכיכר

גם היו מנורות

הן היו תזכורות

לחלום בלי פשרה

שנתן את גוו

לכל רוח רעה

 

אנשים נראו כושלים,

בַרחובות - דממה

חלונות מנופצים,

בַמרחב - שממה

 

עץ כרות על סף כביש

עכברים טורפים קשיש

 

שאלות הרות גורל

מנסרות את החלל

נבלעים בשאון תותח

דם ואש בין אח לאח

 

מי תקף את מי

לא היווה שאלה

בדר היו אומרים

שכבר אין מחילה

 

אנשים נואשים

גם נשים וטף

ומלאך המוות

עובר בחטף

 

אי שם עלה האל

על שפתי הרועים

והיו שזכרו

מעשים רעים

חמישה סוסים

עשרה חמורים

כרכרה אחת

ושבעה גמלים

 

דף נייר אחד

מתגלגל בשדרה

פעם היה מיוחד

היום זה שיגרה

 

שני חיצים של אש

מדליקים עץ בודד

רעם אבנים

והבית רועד

 

הרוחות בדר

רק מתלהטות

גם אם מאד תרצה

מאוחר להטות

 

עץ הברוש כבר מת

מתבונן עליו

מתבונן בי גם הוא

מסתכלים בי עליו

 

ליצועו עלה

המנהיג הדגול

הוא רצה מאד

לעבור את הגבול

להגשים נבואה

להמשיך להראות

שגם גדי אחד חי

עם הרבה אריות

 

שאגות , ייסורים

ודיבור בחשאי

שתיקתי מדומה

כצעקת חיי

 

לא אבטח באדם

לא אַראה עוד פני

לא אשתוק, לא אדום

רק אצרח עד בלי די

 

הסירו הבגדים

הצואים מעלי.

 

השמשות כבר חדלו

לזרוח בדר

יום ולילה הפכו

לדבר לא מוגדר

 

כשחזרו האלים

גם הם נדהמו

לראות את התוהו

לחזות את הבְּהוּ

 

לראות את העוני

והמעט שנותר

בעיי חורבות

זוהמת העבר

בעמקי השחיתות

בטומאת בני ניכר

בשולי הדרכים

שאהבתי בדר

 

לא רחק היום

ותהום העיר

ממעמקי התהום

מסדקי הקיר

מנבכי הטפל

ממראות העיקר

משברון אבנים

שהחזיקו את דר

 

ותיפול הראשה

ואבני חלמיש

נגדעה באחת

נשמתו של איש

 

ויספוג רסיסים

אך לא מש ממקומו

ויראה הנַסִים

ויבכה על עמו

ולא מש ולא זז

עד לבו נדקר

וירד ויישח

ויזחל עד עפר

ויטעם את רגבי אדמתו

ויידר

שאין מיתתו מיתתה של דר.

 

ועל זאת עוד רבות

עוד ועוד יסופר

על העיר האחת

שעל גדות הנהר

שהייתה ואינה

נעלמה בעבר

על העיר שאהבתי

על עיר ושמה דר



מיתולוגיה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לjoco1
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ח תמוז ה´תשס"ה  
שהגעתי עד הסוף?

אני הולך לצאת אידיוט אבל דעו נא רבותי שאין לי מושג מה זה העיר דר, אולי לא ראיתי או קראתי מספיק מדע בדיוני?

בכל אופן היה נחמד לקרוא.
י"ח תמוז ה´תשס"ה  
אבל קצת ארוך...
י"ח תמוז ה´תשס"ה  
מהמוכשרים שבאתרנו!
י"ט תמוז ה´תשס"ה  

כנראה שאתה לא הבור היחיד...

אבל השיר יפה, קצת ארוך, אבל יפה, ודרך אגב זה רק לי נדמה או שיש רק חלק א' בלי חלק ב'?
י"ט תמוז ה´תשס"ה  
יש מספר חלקים לשיר אך אני לא אלאה אתכם בהם, זהו החלק הראשון על העיר ושמה דר.

קחו את השיר למחוזות אחרים
מחוזות שבהם הזמן לא מוגדר
בדברי הימים הדברים מסורים
שם ימצא כל אחד לעצמו את דר

הביטו הרחק למחוזות העתיד
תביטו סביב בגבולות הספר
כל אדם ואדם אם זה כלל או יחיד
כדאי שי
י"ט תמוז ה´תשס"ה  
ראה את עצמו איש דר
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד