בנושא
בכרם
חדשות
 
לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ג´ / איש מילים
בביכורים מאז ו´ תמוז ה´תשס"ה

שלושה חודשי קורס ועוד שלושה חודשי שירות משותף והנה עברה לה חצי שנה מאז פגש בה לראשונה ונדמה היה כאילו היא, ככל שעברו הימים, חדרה לליבו יותר ויותר בעוד שהוא עומד חסר אונים אל מול השריון העוטה את ליבה, בבחינת הרואה את הארץ המובטחת אך אינו יכול לבוא אל תוכה. חיוכה מאיר היה את יומו בכל בוקר מחדש אך בכל בוקר ידע כי יומו חסר משמעות הוא מבחינתה ובמטוטלת העזה שבין ייאוש לתקווה איים ליבו להתפוצץ בעוד ליבה שלה כלל לא מודע לעוצמת הסערה.

ואז, ביום בהיר אחד, הגיעה ההודעה בדבר שיבוצו החדש וסתמה את הגולל על תקוותו לחדור אל ליבה. יומו האחרון במחיצתה הגיע, החל מן השבוע הבא ישרת במקום אחר, בתפקיד אחר בלי שום מגע או קשר איתה. היה זה התפקיד למענו הגיע אל החייל, התפקיד בו חשק מן הרגע הראשון, אך בזמן שהיה עליו לשמוח בהגשמת משאלתו, העיבה על שמחתו הידיעה כי לעולם יישאר חסר משמעות עבורה. לעולם לא יוכל עוד לשנות את רוע הגזירה.

 

♦♦♦

 

 

אומרים כי בשעה שנולד אדם יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לבן אלמוני. איני יודע אם נכון הדבר אך נדמה כי יש לו ללב שליטה מוזרה בדרכי הגורל ובשעה שסוגרים לו לאדם דלת פותחים לו חלון במקומה ואם נגזר על אהבתו שתצא אל הפועל לא יוכל שום דבר לעצור בעדה.

היה זה יומו האחרון בבסיס, הוא בא ברכבו של אביו על מנת לפנות מן הבסיס את ציודו האישי, והיא, שרצתה להגיע הביתה לקראת השבת, בקשה לדעת אם תוכל להצטרף אליו. וכך, הפכה פרידתו מן הבסיס להזדמנות הראשונה לבילוי במחיצתה. רק היא והוא, בלי שום הפרעה. אם חשב כי יעזוב את הבסיס והיא אף לא תשים לב לשינוי הרי שמשמים זימנו לו את האפשרות להפוך את הפרידה לאישית ואולי אף לפתוח פתח לקשר עתידי. השיחה ביניהם הייתה קלילה ולא מחייבת. לא היו בה שום ניסים או מהפכים דרמטיים. הוא לא שפך בפניה את ליבו והיא לא גילתה לפתע כי היא מאוהבת בו אך הנימוס חייב אותה להודות לו על ההסעה ולהביע את צערה על שלא תראה אותו שוב, עד שבסופו של דבר אף הציעה, מן הפה ולחוץ,רק לשם הנימוס, שישמור על קשר, והוא, עט על ההזדמנות לה חיכה כבר חצי שנה וסחט ממנה הבטחה, בנצלו את אווירת הפרידה, כי אם יכתוב לה תענה.

כך נפרדו הם לדרכם, היא כמעט ואינה זוכרת כי הבטיחה, אך הוא, רושם לעצמו בסיפוק את ההצלחה הראשונה ומתחיל לתכנן בינו לבין עצמו את המסע לכיבוש לבבה. הוא יכתוב לה, אין בכך שום ספק, הוא יכתוב לה עוד ועוד. לאט לאט יחדור אל תודעתה, לאט לאט יעורר בה את הסקרנות, את הרצון לדעת יותר. רק יגיע לאשקלון ויתמקם בדירתו החדשה ובתפקידו החדש ומייד ישב ויכתוב לה את מכתב הפתיחה. יש לו את כל הסבלנות שבעולם. חצי שנה עברה בטרם הצליח להגיע אל הבסיס הראשון ועוד זמן רב יעבור בטרם יוכל להכריז על ניצחון אך לראשונה מאז פגש בה חזר הביתה ובליבו תקווה אמיתית.



אהבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיש מילים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ תמוז ה´תשס"ה  
בס"ד


ענקקקק
היטבתת לתאר את הרגשות!!
ואו זה סוחף כ"כ!!
מעולה!!
יפה..
רצתי לקראו את ההמשך!!!...
כ"ט טבת ה´תשס"ו  
התיאור של ניצול הנימוס, מעניין כמה פעמים חטאתי בזה?
לפעמים אתה מתאר בצורה מדהימה את מה שעובר בראשו של אדם מאוהב!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד