בנושא
בכרם
חדשות
 
לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ב´ / איש מילים
בביכורים מאז ו´ תמוז ה´תשס"ה

שלושת חודשי הקורס חלפו ביעף וגם אם הוא, נמס בו לבבו בכל פעם שנתקל בה, הרי שהיא, נדמה היה כי אינה מודעת כלל לקיומו. ואל יבין הקורא כאילו נהגה בו מנהג שחצנות או שמא התעלמה ממנו בכוונת מכוון, שכן הרוע לא נמנה על תכונותיה וגם אילו חשבה לנהוג בו בגסות לא היתה יודעת כיצד. לא, בפעמים הבודדות בהן יצא להם לשוחח היתה חביבה אליו ואף הניחה לו להינות מאותו חיוך מופלא, אך היתה זו חביבותה הרגילה, זו השמורה עמה לכל אחד, ומעולם לא זכה לאותה תשומת לב השמורה אצל בחורות לאותו בחור יחיד ומיוחד.

למראית עין היה בחור סמכותי ומלא בטחון, ויכולת לחשוב כי ינסה הוא לפנות אליה ולעורר את עניינה, אך היתה זו רק תדמיתו החיצונית וכשנגעו הדברים לעניינים שבלב נראו לו ההבדלים שבינו, בחור הישיבה, לבינה, כתהום פעורה שלא יוכל לעבור מעליה וליבו לא הכיל את העוז הדרוש על מנת לנסות ולכבוש את ליבה. כחלוף הימים, הלך ואיבד כל תקווה עד כי גמר בליבו להסירה מדעתו ולא לייסר עצמו עוד בשלה.

ובכל זאת, כששמע כי עלה בגורלו להיות משובץ לאותו הבסיס כמותה, כשלו רגליו ועלץ ליבו ונדמה היה לו כי עד העולם כולו להתרגשות הגדולה העוברת עליו.

אך אם חשב כי השירות במחיצתה ישנה את מזלו הרי שהובהר לו כי טעות הייתה בידו ולא רק שלא שפר עליו גורלו אלא שסיכוייו אף הורעו. אם קודם לכן נדמה היה לו כי רק תהום הדת מפרידה ביניהם, הרי שכאן בבסיס גילה כי עולמותיהם שונים ומשונים והרי הם כשני מגנטים הדוחים זה את זה ובכל פעם שהוא מתקרב הרי היא הולכת ומתרחקת. היא היתה תוססת ומלאת מרץ ואילו הוא, בנחת הילוכו ונראה כי שום דבר אינו גורם לו לצאת משלוותו, אותה שלווה המטריפה את דעתה בניגודה הגמור לקצב המהיר והדחוף שלה. ואם לא די בכך הרי שהתייחסותו הצינית המבודחת לחיים נראתה לה כמין שחצנות איומה ובכל פעם שהעיר הערה מחוכמת שגרמה לכל הנוכחים לגחך, היתה היא היחידה, שגם אם גיחכה נלווה לגיחוכה כעס על אותה שחצנות סמויה.

שלושה חודשים היו ביחד בבסיס ובכל אותם חודשים לא היה ולו רגע אחד של קרבה ביניהם. היתה לו רק אותה נסיעה לילית אל הבסיס בה ביקשה להניח את ראשה על כתפו ולישון. בקשה תמימה, אשר לה, שבאה מחברה בה יחסי בנים ובנות הם כל כך פשוטים וטבעיים, נראתה כבקשה של כלום. אך לו, היתה זו בקשה מיוחדת ומרגשת שהרטיטה כל נים ונים בנפשו ובכל אותה נסיעה ישב כאילו כפאו שד, חושש לזוז, חושש להעיר אותה, לגרום לה להרים את ראשה. וכל אותו הזמן מגע תלתליה על כתפו כמו יוצק דלק חדש על אהבתו וליבו סוער ועולה על גדותיו ויוצא אליה, עוטף אותה באהבה ומשגיח עליה בשנתה, זו השינה התמימה וחסרת הדעת אשר אינה מבחינה בסערה המתחוללת בליבו.

היו אלה שלושים דקות מאושרות ומלאות שבסופן זכה לקבל את גמולו כשחיוכה האהוב זרח אליו ורק אליו, כל כך מקרוב, בזמן שהודתה לו על שהשאיל לה את כתפו. וכך עזבה אותו, כשחיוכה מהדהד בחדרי ליבו והוא מאושר ואסיר תודה ועם זאת מאוכזב ומודע לעובדה שכל זה לא שינה דבר ביחסים שבינו לבינה.



אהבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיש מילים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ תמוז ה´תשס"ה  
בס"ד

כבר אמרתי..ממש ממש מעולה!!
אהבתי!
זורם סוחף!!

הייתי כיולה להמשיך לכתוב תגובה אבל אני רצה להמשיך לקראו!!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד