|
 |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
 |
נכון כשהערב ירד אל הגן העצים לא נעו, רוחות לא נשבו ופרחים הלכו לישון, קצת מאוחר שקט כזה של תחילת הלילה צרצר בודד קורא בעוז וזחל חיפושית על מחרשה
ואני יושב בשקט לא בוכה, לא ואני עומד ללכת לא בוכה
את שהיית לי קרובה כל כך ופתאום הלכת מבלי לשוב והדרך הזאת נותרה פתאום ריקה לא נשיקה על לחי לח לא לטיפה כמו כנפי מלאך לא מבט שמח , לא מבט עצוב
ואני יושב בשקט לא בוכה, לא ואני עומד ללכת לא בוכה
נכון שעברו כבר הרבה שעות מאז לא נותר בי כוח עוד גבעול חצוף נוגע בפנים בפנים שפעם את ליטפת נושרת דמעה שהייתה שלך אני הולך, כאב עמוק בפנים
ואני עומד ללכת קצת בוכה, כן ואני ממשיך ללכת ובוכה. אהבה ©
כל הזכויות ליצירה שמורות לjoco1
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי