המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
סיפורים מהחיים 5: הפרופסור / אסף להד
בביכורים מאז כ"ט אייר ה´תשס"ה

(סיפור נוסף בסדרה של סיפורים מהחיים. סיפורים הבדויים מהלב אבל מבוססים על ארועים אמיתיים שסיפרו לי חברים ואחרים).

 

מסעות לוויה רבים ומגוונים ראתה ירושלים במשך אלפי שנותיה.

יש ומסע הלוויה משתק את פעולתה של העיר למספר שעות, יש ותחת הפגזות מובאים מתי ישראל לקבורה, לעיתים מזומנות בשעות הלילה, וישנם גם לוויות מן המנין, כאלו שבמבט ראשון לא יסיחו את הדעת מטרדות היום, ברם, במבט שני, יראה מסע הלוויה זר ומוזר למתבונן מהצד.

כך היה גם מסע הלוויה הזה.

 

הימים ימי שלהי ירח האיתנים. מלחמה רבתי מטלטלת טלטלה עזה את הארץ. בעיצומו של יום הכיפורים האחרון פתחו סוריה ומצרים בצוותא במלחמה, במוצאם את מדינת ישראל כאחוזת הלם, מאבדת את בטחונה העצמי הרב מאותם ששה ימי ניצחון מפוארים – רק שש שנים קודם לכן.

 

ועתה, בעיצומם של המאורעות בארץ, מתרחש לו מסע הלוויה.

 

וכי תאמרו מה מיוחד במסע לוויה בעת שכזו, שהרי פשוט הוא שמלחמה מביאה עימה לעולם הרג, חנק ושאר מיתות בית דין המבוצעות בשדה הקטל?!

ובכן, מסע הלוויה הזה, זר ומוזר הוא גם בעיתות מלחמה. שיפטו נא בעצמכם.

 

הנה במסע לוויה אחד עומדים זה לצד זה צדיקים וחסידים, אשר ירושלים משופעת מהם כידוע מקדמא דנא, בצוותא חדא עם אנשי השגרירות היפנית ובני משפחה אחרים של הפרופסור המנוח מלוכסן עיניים. ואף אני, שר הדתות של מדינת ישראל, ניצב עימם – בעת שכזו, בה מובאים לקבורה במקביל גם חיילים ומפקדים מן הקרב.

אכן, חובה עליכם להודות, מסע לוויה זר ומוזר אף לנופה של ירושלים, שידע כאמור מסעות לוויה רבים.

 

וכלום תשאלו מיהו האיש הבא בשערי רגבי אדמת הקודש, אשיב לכם כי מן הסתם מעולם לא שמעתם את שמו. ואף אם שמעתם את שמו – שכחתם שם זה. ואם לא – הרי מן הסתם נוגעים אתם בדבר ומשום כך לא שכחתם. ואם כך הוא הדבר – לעולם לא תשכחוהו.

 

פרופסור קטזוזה נולד כבן לעם היפני בתחילת המאה, כאשר עוד בצעירותו ביקש לגלות את האור המושפע מזיו היושב במרומים. לשם כך, ישב ולמד את עקרונותיה של הנצרות, ואולם, לא מצא בה את אשר חיפש. לפיכך, טרח ועמל ולמד בכוחותיו הוא את שפת הקודש התנ"כית – העברית.

 

הימים ימי מלחמת העולם השניה ויהודי מזרח אירופה נמלטים על נפשם לכל אשר תשאם הרוח. אחד מחסידי אומות העולם, ושמו סמפו סוגיהרה, אשר כיהן באותם ימים כקונסול יפן בליטא החל להנפיק אלפי אשרות מעבר בניגוד להוראות המימשל היפני, ומשכך, החלו יהודים רבים באים בשערי טוקיו, עיר בירתה של יפן. בין הבאים היו גם כל מורי ההוראה, רבניה ותלמידיה של ישיבת מיר המפורסמת, ואף אני, שבאותה עת הייתי עצמי פליט, אך ניסיתי לסייע בידי אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה.

 

יהודים אלו, שהגיעו באשרות מעבר התקפות רק לשבועיים ימים, לא הורשו להמשיך בדרכם לכל מקום אחר, שכן לא היה יעד בעולם שהסכים לקבל את שארית הפליטה. ומשכך, נותרנו כולנו בטוקיו-יפן ללא סיוע, רדופים ולחוצים. או אז נחלץ פרופסור קטזוזה לעזרתנו.

 

פרופסור קטזוזה, אשר שמו הלך לפניו כפרופסור מכובד תחת שלטונו של הקיסר היפני, החל מייצג את ענייננו בפני השלטונות, במתן ארכות, סיוע במזון, מחסה ועוד, מתוך אהבה אמיתית לדת היהודית ולעוסקי מצוותיה.

שיחות ארוכות היו לנו. שיחות שתיקה. שכן, על אף ידיעותיו של פרופסור קטזוזה בעברית, לשונו– לשון כתבי הקודש היא. ובמקביל, אוצר ידיעותינו אנו לא כלל את השפה האנגלית על בוריה, ולבטח לא את זו היפנית. לפיכך, נאלצנו פעם אחר פעם לנסות ולהבהיר זה לזה בשאלות ותשובות, ברמזים ותנועות, ובמשפטים קצרים – מה נצרך לנו הפעם? ומדוע עושים אנו מצווה זו? מהו הקושי שמערימים השלטונות? ומה כוונת הכתוב בפסוק כלשהו?

 

כך ניהלנו את חיינו תקופה ארוכה, עד אשר רווח ה' לנו ומצאנו מוצא פרטי לכל אחד מאותם אלפי יהודים ניצולים – להמשך דרכו. מי לדרום אמריקה, מי לארצות הברית ומי (כל ישיבת מיר) לשנחאי שבסין.

או אז, נפרדו דרכנו. פרופסור קטזוזה נותר ביפן ואני הגעתי לארץ ישראל והפכתי בה לשר הדתות.

 

עוד פעם אחת בימי חיי פגשתי בפרופסור קטזוזה. היה זה עת בא למדינת ישראל, לירושלים – לעבור ברית מילה במסגרת הליך הגיור שעבר כדת וכדין, ואני התבקשתי על ידו, ונעתרתי ברצון, לשמש כ"סנדקו" על שולחן המנתחים.

 

ועתה, שלושה ימים אחר יום הכיפורים, הודיעני הקונסול בטוקיו כי פלוני אלמוני שבוודאי אינני מכיר, או שמן הסתם שכחתי את שמו, פרופסור יפני בשם קטזוזה הלך לעולמו ומבקש הוא להקבר באדמת הקודש בירושלים.

 

כך מצאנו עצמנו עתה בעיצומה של המלחמה: אני שר הדתות של מדינת ישראל, מימיני נציגים דיפלומטים יפנית ובני משפחתו של הפרופסור, ומשמאלי תלמידי ישיבת מיר, על רבניהם ומוריהם הרוחניים – מלווים כולנו למנוחת עולמים, את גר הצדק, אוהב ישראל באמת, פרופסור קטזוזה המנוח.

 

 

אכן, זכאי הוא יהודי זה לבוא בשערי ירושלים.

וזכאים הם אותם המלווים לו עתה, בבואו ברגבי אדמתה למנוחה אחרונה.

 

 

 

הבהרות:

תודה לעיתונאי אריק סילבר אשר הפנה את תשומת ליבי לסיפור זה במסגרת ספרו "הצדיקים בסתר" על מקצת חסידי אומות העולם (כחלק עקיף בפרק העוסק בסיפורו של מר סמפו סוגיהרה), הוצאת עידנים-ידיעות אחרונות.

 

למען ההבהרה, פרופסור קטזוזה לא הוכר מעולם כחסיד אומות העולם, מאחר ועזרתו להצלת היהודים באה לידי ביטוי תחת עולה של אחת מ"מדינות הציר", אך מחוץ לאזורי שלטון הרשע באירופה.

 

אזהרה חשובה !

ניסיתי לדבוק במציאות והתרחשויות כפי שקרו באמת, ואולם, לפרקים נתתי גם דרור לתחושותיי אני. לפיכך, אין לראות בסיפור אלא סיפור דמיוני שיסודותיו נטועים במציאות.

 



שואה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאסף להד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ט אייר ה´תשס"ה  
למען האמת ההיסטורית, שר הדתות המדובר הינו ד"ר זרח ורהפטיג.
כ"ט אייר ה´תשס"ה  
וסיפור אנושי מרתק! קראתי בהנאה. בהתחלה השפה נראתה לי קצת מליצית מדי אבל זה אולי משקף את גילו וסגנון דיבורו של המספר. אהבתי והתרגשתי.
כ"ט אייר ה´תשס"ה  
ב´ סיון ה´תשס"ה  
הלשון בה אתה משתמש כל כך עשירה.

הסיפורים שלך בכללם כתובים בצורה נעימה ומעניינת לקריאה.
י´ אייר ה´תשס"ו  
השבוע נזדמן לידי ספרו האוטוביוגרפי של ד"ר זרח ורהפטיג "פליט ושריד בימי השואה", הוצאת יד ושם – אות ועד, ירושלים תשמ"ד, בו מעיד ד"ר ורהפטיג עצמו (בעמ' 165 ואילך) כי:
"לא הייתי מחסידי גיורו של ד"ר קוטסוז'י, שנים רבות לאחר מכן, כשבא לארץ ישראל בשנת תשי"ט וביקש להתגייר כדת וכדין ולקבל עליו עול של תורה
י´ אייר ה´תשס"ו  
ומצוות... אולם משהחליט ד"ר קוטסוז'י החלטה נחושה ועצמאית – הושטתי לו את כל העזרה".

עוד מציין ד"ר ורהפטיג כי למרות השיחות השונות בענייני יהדות שנוהלו בינו ובין פרופ' קטזוזה, הרי שלא ידוע לו הרבה על עזרתו של פרופ' קטזוזה. יחד עם זאת, מציין ד"ר ורהפטיג כי:
"ידוע לי, כי הקהילה נעזרה בקוטסוז'י כ
י´ אייר ה´תשס"ו  
כמתורגמן ושתדלן בשיחותיה עם השלטונות".

לסיום מספר ד"ר ורהפטיג:
"על המצבה חרותות המילים:
פ"נ פרופ' אברהם בן אברהם אבינו קוצוזי ז"ל גר צדק, נולד ט"ו תשרי תר"ס, נלב"ע ה' מרחשון תשל"ד. ת'נ'צ'ב'ה.
הספדתי את פרופ' קוטסוז'י, וחלק מדברי ההספד שלי פורסמו בהצופה ביום 16 בנובמבר 1973".

מ
י´ אייר ה´תשס"ו  
כל מקום, עיון בספרו של ד"ר ורהפטיג אינו תומך ואינו פוגם בגרסא, הנתמכת בעדויות אחרות, לפיה סייע פרופ' קטזוזה לשארית הפליטה, מתוך רצון אמיתי להתקרב אל הדת היהודית, בימי סער ויגון, בהם רבים מאזרחי העולם ניסו להתנער מכל זיק של יהדות.

"הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא, וְגוֹי לֹא יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ. לְמַעַן ה' אלוקיך, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ" (ישעיהו נ"ה ה')
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד