בנושא
בכרם
חדשות
 
ספר הגאולה הבלתי שלם / joco1
בביכורים מאז כ"ג אייר ה´תשס"ה

ספר הגאולה נכתב עתה בתוך מאורעות הגאולה ויישאר לעדות לדורות הבאים.

ספר הגאולה

פרק א'

א ויהי בארבע שנים למלך אריאל אמר להפוך ארץ רבה ועם רב מישראל :

ב ויאמר לתתה לגויים חבל נחלת ה' אשר הבטיח :

ג יום בא אכזרי וחרון אף לשום הארץ לשמה, לחבל כל הארץ :

ד כל ידיים רפו וכל לבב אנוש ימס על דבר אריאל :

ה איש אל רעהו יתמהו , פני להבים פניהם :

ו קול המון בהרים , דמות עם רב , קול שאון ישראל נאספים מכל הארץ :

ז ויאמרו איש אל אחיו חזק, הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה :

ח וימאן אריאל שמוע ולמרבה המשרה אין עונה , וירא את חבל הארץ שריפה ומאוכלת אש :

ט וקדוש ישראל אשר בערים נסך עליהם רוח תרדמה ויעצום את עיניהם מהביט :

י ותהי להם חזות הכל שקר ותשקורת ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו נסתרה :

יא ויאבד חזון מעם , ותסתר עצה מלפניו :

יב הוי אריאל אריאל , כהר פרצים יקום לעבוד עבודתו , זר מעשהו שלום בפיהו :

יג אין שלום אמר ה' לרשעים :

יד המגדעים עץ רענן, בית אלמנה וקבר ישראל :

טו מיהרו בנייך מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו :

טז לעקור עם קודש , לגרש המון יעקב להפר בריתי , לעקור זרוע :

יז עורי עורי בת ציון , התעוררי לבשי חג כי בא יום גאולייך :

יח שימעו אלי יודעי צדק , התקבצו ובואו אל הר קודשי :

יט עורו כימי קדם , דורות עולמים , שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ , חבל נחלתכם :

כ הרחיבי מקום אהלך בת ציון ויריעות מישכנותיך אל תחשכי , האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי :

כא דירשו ה' וגידרו גדר ובנו חורבות עולם משובב נתיבות לשבת :

כב לבי אליך אריאל על שהעלית שק בחוצות וברחובותיך ייליל יורד בכי :

כג לבי אליך על כי שכחת אלוהי ישעך שהעלך על כס יה :

כד יאמר עד דור אחרון הוי אריאל אשר סכסך איש באחיו ואיש ברעהו ואין סליחה :

כה כל מעשהו פלילה משולח רסן :

כו והיה לאות ולעד על אשר שיברת עם רב צאן קודשים :

כז משא גיא חיזיון כי מפני כובד המלחמה פנית עורף ברחת כרוץ הצבי על הררי פלשתים :

כח על כן אמרתי אל תאיצו לנחמני על שוד בת עמי :

כט עברו בבתים , סובו ברחובות , בצרו חומה ליום זעם כי זה ינחמכם :

ל בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים :

לא ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ ונצר מטעו מעשה ידי להתפאר :

לב הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה :

פרק ב'

א ויבא יהושפט עם המלך אריאל ויאמר אליו שלום אתה אומר ואין שלום

ב ויאמר אליו אריאל מדוע רעים פניך ויאמר לו ירושה קטנה הייתה לי מאבי כברת ארץ ויחמדו אותה אנשי חמס

ג וינאצני ויכוני ויקרעו שמלותי מעלי למען נתן את ירושתי להם

ד וירדפו אותי ואת בני ביתי ולא אבו לשמוע דברי שלום וכיבושין

ה ואפנה אל דודי והוא איש עשיר אשר בצלו גרתי ואיש אמונה הוא

ו ויפנה לי עורף ויגרשני מביתו וישלח גם את אנשי ביתו לגרש אותי מנחלתי אשר נתן לי אבי ויתן את נחלתי לאנשי החמס לבלתי היות לי

ז ויחר אף אריאל ויאמר לו מדוע לא באת אלי ואצילך מפניהם ואשיב לך את אשר נתן לך אביך כי אני השם חוק בארץ

ח ויאמר אליו יהושפט אתה האיש

ט ועתה שא עינך וראה את נחלת אבותנו אשר ביזית ואשר נתת לעם מרעים אנשי חמס

י ועל אשר לא הצלת עם רב מאחיך מידיהם ונתת אותם לביזה ומשיסה והתעלמת מצעקתם

יא ועל אשר נתת לזרים להסתפח בנחלת ה' ולעבור על דברי הנביא הרצחת וגם ירשת

יב על כן תיפול אתה וממשלתך אשר לא יושבת על אדני הצדק והמשפט

יג אשר בשרירות ליבם הלכו אהבי רעה ותופשי גזל אשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמותם פיצחו

יד שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו

טו אשר ראשיה בשחד ישפטו ורוממות חוק ומשפט על פיהם

טז וילכו בשחיתותם ובמועצות לבם יהלכו

יז לא תשבו לנצח ולא תשכנו עד דור דור

יח כי ירחם ה' על עמו ועל נחלתו ושבת נגש מעיר ושבט מושלים ישבר

יט ונחה ושקטה הארץ ואתם לא תראו אלה.

פרק ג'

א ויהי בעצם ימי הפסח ויקבצו המון אדם אל ערי הגבול אל עמק השווה

ב וילבשו חג ויצעדו בדרך היורדת אל הים ויצעקו אל ה' בצר להם

ג ויזכרו את הנסים ואת הנפלאות אשר עשה ה' בימים אלה ויהללו וישבחו

ד ויבקשו העם מושיע מפני הגזרה אשר גזר המלך ויאמינו בה'

ה ויאמר אליהם אל תחטאו הפעם הזאת וזכרו את חורבן הבית השני אשר נחרב בעוון שנאת חינם

ו הרבו אהבת חינם ועשו צדקה שיקלו צדק והרבו מוסר

ז ולאחיכם אל תרעו כי הם בשר מבשרכם והמאמין יחריש

ח ויאמרו אליו עזבנו ה' ונבואות עבדיו נאלמו

ט ויאמר אליהם כה אמר עבד ה' הולך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמוך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע

י הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים

יא כי ה' שפטנו ה' מחקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו

יב הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע

יג ועתה שמעו אלי ואל תרעו לאחיכם

יד ויאמר העם אמן ויכרתו ברית ואמנה לבלתי הרע את אחיהם הבאים עליהם

טו ולשמור את התורה ואת מצוות ה' למען הרבות בטוב למען עמו ונחלתו

טז ויתפללו אל ה' לאמור לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי

יז לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם אתם

יח ובהגמר ימי הפסח אסרו חג ותצא אבן הראשה מעם הבית ושר בית המלך מחשובי העם פנה ויצא ולא שב על דבר המעשה הרע אשר אמר לעשות המלך

יט ויאמרו אליו העם כי יש שכר לפעולתך יגמלך ה' רב טוב על גבורת לבך

 

פרק ד'

א ויהי בשנת ארבע למלכו שנה אחרי מות מלך פלישתים אשר עשה הרע בעיני ה'

ב עלה מלך חדש על פלשתים אשר שפתיו חלקלקות ולבו רשע

ג ויאמר להמשיך בדרכי מלכו הראשון ולהתיר את חרצובות החמס על ישראל

ד ויאמין בו מלך ישראל ויהי קצר רואי מהביט וקצר דעת משמוע בזעוק עמו

ה לא אבה התבונן אל מעשיו הרעים ואל תכונת שריו ועמו

ו ואנשי החמס אשר לפלישתים תפסו את ערי הפלשתים ויקוממו אתהן וישימו בהם שליטים

ז ויאמרו לבלי חת מישראל להרוס את מלכות ישראל עם ה' לזרוע הרס לשפוך דמים אף את מלכם לא יחוננו

ח ודעו כי מה' זאת כי מלאה סאתם אשר יוכל כל איש להבין את דרכם הרעה ולדעת מה יעשה בם

ט ובלב אנשי חיל החלה לפעם רוח ה' ויצאו אל בית המלך ויאמרו לא נאכל עד אשר תבוטל הגזירה אשר גזרת

י ויצטרפו אליהם רבים מעם הארץ לשבת עמהם ולאחוז בידם בעת הזאת

יא ויצא מלך ישראל ושריו ויזעק אל עבדיו לאמור

יב אל תרפו ידכם מן העבודה כי ממהר אני להחיל את הגזרה אשר גזרתי

יג ויאמרו אליו עבדיו כי לא נותן הכסף בידם ואין העושים במלאכה שלמים בלבם

יד ויצעק המלך וייחר אפו ולא אבה שמוע זאת למען הקם את דברו אשר דבר לעקור את עמו מנחלתו

טו ויאמרו עם הארץ אל עבדי המלך את מי אתם עובדים ואל מי תלינו כאשר ישבר מטה לחמכם

טז עוד יבוא היום והבתים אשר אתם עושים ישבו ריקים מאדם וכספיכם אשר אתם שמים היום כסף אשר אין בו צדק ורחמים ירד לטמיון

יז צאו מזה וגאלו נפשכם עתה כי לא תהיה תקומה לחושב מחשבות רשע ואדיר בלבנון יפול

יח ויצאו ראשי העם אל עבדי המלך ויאמרו אליהם ראו תראו בישועת ה' ואל יהיה לבכם להרע לעם ה' וגם אנו לא ניתן ידנו לכם לנותנים כספם למולך למען אבד ארץ נחלתינו

יט וכל שאר העם היושב בבתים בערי המלך עצמו את עיניהם מראות ויאמרו בלבם אם לא אראה זאת אף לא יהיה זאת ויהי לבם אבן ועיניהם בכסף.

כ שובו שובו עמי אמר ה' והאמינו בה' ובמשה עבדו כי זו גאולתכם אל תראו ואל תפחדו כי לפני האור בא חושך ולפני המישור העקוב

פרק ה'

א בעת ההיא עת קול על שפיים נשמע, בכי תחנוני בני ישראל.

ב ויאמרו ראשי העם למלך אריאל להקל מעולו על העם ולא שמע אליהם

ג ויועץ את הילדים אשר גידל, אשר עומדים לפניו לשרתו

ד ויאמרו אליו : אל תקל את העם ודבוק באשר דיברת אליהם בתחילה

לאמור אנוכי אייסר אתכם בשוטים ובעקרבים .

ה ויצעקו לפניו ראשי העם על הדבר הרע אשר הוא עושה לפלג את העם ולקרוע את בשרו ממנו.

ו ויצאו מלחכי הפנכה ויסיתו נגד ראשי העם והטף אשר ברחובות למען בלבל כל לב איש באחיו

ז ויצא איש מבית המלך אל העם ויאמר אליהם : שמעו נא אחי אהובי , הגזרה אשר גזר המלך גזרת מלך היא ואין להשיבה ועתה עזבו איש ביתו פן נישלח בכם את השוטרים ואנשי הצבא ולא נחמול עליכם.

ח ועוד אשר כבר הוצא מבית המלך כסף רב אשר לא ייספר מרוב למען הקם את הגזירה

ט ועתה אם היה לא תהיה הגזרה ילך הכסף לאבדון ויאבד אוצר הממלכה כולו ואיך מלאכם לבכם לאבד את אוצרות בית המלך והעם.

י ויצא נביא זקן אשר בשער ויאמר לעם סורו מעל האיש הזה ואל תשמעו לו כי רוצה האיש להסיר אתכם מדרך ה'

יא ויאמר הנביא אל העם

יב איש פגשתי לפני בואי לעמוד כאן והאיש מכה איש עברי

יג ויצעק האיש העברי להצילו מפני מכהו

יד ואגש אליו ואומר למכה : למה תכה רעך ויאמר אלי האיש כי יש בנפשו להכותו ואין בידו סיבה

טו ואומר אל האיש המכה אם אין סיבה בידך מדוע תמשיך להכותו, עזוב נא אותו למען ילך לביתו

יז ויאמר אלי המכה פן אעזבהו ויחזיר לי האיש כגמולי , לכן טוב המשך הכותו לחינם מלעזבו לנפשו וימשך האיש להכותו

יח ואצעק אליו: רשע , האם אוזנך שומעות את שפיך מדבר

יט ידך מגואלות בדם האיש הזה המוכה שלא הרע לך ולא עשה לך דבר ואתה חס על עצמך שמא יחזיר לך כגמולך אשר גמלת לו ועוד טוען עליו טענותיך

כ סור מכאן ואל תראה פניך יותר בן נעוות המרדות תקרא

פרק ו'

א וה' הקשה את לב המלך ויחזק על העם ויבנה את ערי המסכנות אשר לו למען השים שם את העם המגורשים מבתיהם בגזרתו אשר גזר

ב ותכבד ידו על העם ויתלו רוב העם סרטים עליהם למען הודיע את צעקתם ולמען הפר עצתו

ג וירדו שש מאות איש אל המלון אשר על הים ויאחזו בו ושוטרי בני ישראל באו ויפגעו בהם

ד והטף והנשים ובעליהם יצאו אל דרכי המלך ויעצרו את התנועה וישלח המלך שוטרים גם לשם ויעצרם בבתי כלאו כשבע מאות איש ואישה

ה וירעדו אמות הספים והעם נחרד מן המהומה אשר עשה המלך לעמו וידעו כי הרעה יצאה ממנו אשר השחית דרכו ויפזר גזרותיו למען הישאר על כיסאו

ו ויצא שר הצבא אשר למלך אשר אמר אליו המלך לעזוב את הצבא ויאמר אל המלך חזור בך מחטאתך אשר אתה חוטא כי הדרך בה אתה הולך רעה היא ואיך לא הודעת את שרי הצבא בתחילה לדעת אם דרכיך טובה היא אם רעה .

ז ויקומו שני אנשים מכותבי הזיכרונות, בדקו ומצאו על המלך אשר גזר את גזרתו למען הציל את ביתו ובניו מבית הכלא אשר היה ראוי להשליכם אליו על שחיתותם אשר השחיתו ועתה גזר המלך את גזירתו למען הציל את נפשו.

ח ויצעקו העם אל ה' כי חזקה עליהם יד המלך ויתפללו אליו ויבכו על אשר גרם המלך לממלכת עם קודש לשוב והיחרב בעוון שנאת חינם כבתחילה ולא למד את לקח הבית השני אשר נחרב בעוון זה.

ט ושרי המלך המשיכו את התועבות אשר עשו גם בחדרי חדרים בפחדם , ולא נטשו את דרכם הרעה.

י ואתפלל ואומר מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד

יא עד מתי תאבל הארץ ועשב כל שדה ייבש מרעת מנהיגיה

יב כה אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו

יג אל תרעו לאחיכם ובטחו בה' כי מקווה ישראל הוא .

 פרק ז'

 

א ויהי היום בא ויסגור אריאל את חבל הארץ אשר בדרום אין יוצא ואין בא

ב ויראו העם וילכו איש טפיו בנתיבות ולא חתו מפני השוטרים המופקדים על הדרך

ג ויעמדו אל מול ראשי העם ויחכו למוצא פיהם בדבר מה יעשה לעת לילה

ד ויאמרו ראשי העם כולם אל תחתון מפני אדם וסוס ולא ינוס אלף מפני גערת אחד

ולא תנוסון מפני גערת חמישה כי הלוך נלך בדבר ה' והטוב בעיניו יעשה

ה וה' יחננכם וירום לרחמכם כי אלוהי משפט ה' אשרי כל חוכי לו

ו ויהי לעת הלילה וילכו ראשי העם בראש הצועדים אל עבר הגיבורים אשר בחבל הארץ

וכל העם הלך אחריהם ולא ירא מן השוטרים הפרוסים בארץ

ז ואיש אל אחיו אמר חזק ויתמכו בנופלים ההולכים למען הביאם אל מטרתם

ח ואזנך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו

ט וילכו העם אל המקום אשר נבחר בלילה ההוא ולא פגעו אל השוטרים

י והחיל הכבד אשר ביקש לעוצרם ויעמדו למולם ויבכו העם הרב על דבר הפשע אשר ביקשו למנוע

יא וקול יצא מעם הראש אשר אמר בכו לא תבכו חנון יחנכם לקול זעקתכם כשמעתו ענכם

יב והעם עבר בכוח רוחו את שורות החיל ויעצם לבבו ויגיע עד שערי מימון וישב שם למשך הליל

יג ויאמרו ראשי העם אל העם נתן לכם אדוני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך

יד ולמחרת היום פנה העם הרב אל תוך הכפר ולא צלח ביד השוטרים לעצרם כי היה העם רב מאד

טו ושם הורו ראשי העם משפט וצדק וילכדו את הקצוות ויזהירו אתהם לבל יפגעו באחיהם הצרים עליהם מכל עבר

טז ויורו להם לפנות אל פניהם ולדבר אל לבם למען הסר את ערלת לבבם מהם

יז ויעשו העם ככל אשר ציוום והשמחה הייתה במעונם תמיד ולא פסקו מלהלל את ה'

יח ויהי ביום השני ותצא הבשורה אשר סגרו אנשי החיל על העם ועל אשר אין לצאת ולבוא מן השערים והגדרות ולמען לא יתעמתו עם אנשי החיל כי אנשים אחים הם

יט ויתמה העם על הדבר אך שמר את דברי המורים העומדים לפניהם להנחותם וידעו אשר דבריהם אמת ואין מורא בלבם חוץ ממורא שמים

כ ויצא לפניהם מורה העדה ויאמר להם היה לא תהיה כי ירחם ה' את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ולא יהל שם ערבי ורועים לא ירביצו שם

כא וביום השלישי נהר העם מקצוות הארץ בשמעו על דבר הכיסופים לאחיהם אשר בגוש ויבא בהמוניו ולא חת לבו מאנשי החיל

כב ויעמדו המורים שנית לפני העם ברדת הליל וילכו לפניהם ויסובבו את השערים פנימה ויאמרו לעם הרב לעמוד שם ופניהם אין לחוץ

כג ולא הימרו העם את פיהם גם הפעם ויעמדו על עומדם ולא יצאו מגדרם לעמוד אל מול אנשי החיל

כד ואחרי כן הלכו איש איש לביתו וישבעו לשוב אל הארץ בטפם בבא יום פקודה מעבר לכיסופים אשר כספו

כה וידעו העם בלבם על אשר צדקו המורים אותם לעמוד על מקומם כי זכרו את אשר נעשה ליהודה וישראל מימים ימימה אשר התפלגו ועל זה אשר חרב הבית לבסוף

כו וישמרו את משמרת דבריהם ולא נטו ימין ושמאל מאשר הורום

כז וייוודע הדבר על איש בליעל מאנשי החיל אשר רצה להסית ולפגוע בהולכים וירד מגדולתו על אשר העז לפגוע בעם ה' ההולכים בדרך

כח והעם אשר פתח את הפתח כחודו של מחט סמך לבבו אל ה' הפותח פתחו של אולם

כט ויאמרו איש אל אחיו חיזקו ואל תיראו הנה אלוהיכם נקם יבוא גמול אלוהים הוא יבוא וישעכם

ל אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה

לא והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגומא

לב והיה שם מסלול ודרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הולך דרך ואווילים לא יתעו

לג ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה

 

פרק ח'

א תקעו בשופר בציון קדשו צום קראו עצרה

ב אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדים

ג יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה

ד ויאמרו חוסה ה' על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גויים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם

ה ויעברו בערים המקיפות ויתקבצו לבכי וזעקה מרה

ו וליד מקום המקדש התאסף עם רב ויתפללו אל ה' ויראו כי רב המחנה וכי עצומים עושי דברו כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו

ז ויקראו העם שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלוהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה

ח מי יודע ישוב וניחם והשאיר אחריו ברכה

ט ויהי יום הצום ויקדשו אותו העם ויקראו לרדת בסופו אל הגוש הנצור

י ובבא הערב סגרו השוטרים את השערים ויפרסו את המחסומים על הדרכים ולא נתנו לאיש לעבור

יא ויצורו על גוש קטיף וימנעו בגופם את ההמון הבא אליהם ויעצרו אותם וישליכו אותם אל בתי הכלא אשר בארץ

יב אללי לי כי ראיתי זאת

יג ואנשי הצבא אשר למלך מילאו את פקודת חוקו אשר באה אחרי השחיתו ולא עצרו במרוצתם

יד ולא חמלו על העם ולא אבו שמוע את אשר לבם דובר אליהם

טו ולא ידעו לענות על מה תרעש הארץ כי עצמו את עיניהם ולא אבו להביט

טז ובבא יום פקודה נכנסו אנשי הצבא אל הערים וימצאו שם המון רב העומד למולם כולו בכי ותחנונים

יז ופקודת לב ההמון הייתה אהבת חינם לתקן את גזרת החורבן הראשון ולא הרימו יד ולא פגעו באנשי הצבא הבאים לגרשם

יח ויראו אנשי החיל שלב ההמון רוגש ויתרגשו גם הם למראה עיניהם ויבכו על צוואריהם על הגזרה אשר גזר המלך האכזר אשר עינו לא דמעה ולבו לא רתת בחתמו את גזר דינם

יט ויפנו אנשי הצבא את ההמון ויוציאו את משפחות עם הקודש מבתיו וימשיכו לעשות את גזרת המלך על אף הבכי ושברון לבם

כ וערי הגוש כולם היו כגן ה' עד בא עליהם הכליה

כא וילכו העם במצוות המלך לגולה על אשר הם יהודים כי אמר אשר לא יישארו יהודים בחבל הארץ כי המה יהודים ולא היתה סיבה בידו לבצע את זממו אשר זמם רק להציל את משפחתו מחרב המשפט כי כולם אנשי חמס רודפי בצע ושלמונים

כב ויחשוב בלבו המלך להציל את משפחתו ממשפט ושחיתות לבו ומעשיו גמרו להרוס חבל ארץ פורח הנטוע בלב המדבר

כג והעם אשר יצא גיבורי החיל אשר עמדו אל מול האש כסלע איתן היו לעדיני נפש אל מול אחיהם כי זכרו את דבר ה'

כד והעם אשר בערי החוף אטם את לבו אליהם ובז לגדלותם ויחשוב אותם לנלעגים

כה ולא ידעו העם אשר בערי החוף כי רוח זרעו וסופה יקצרו כי תבוא אליהם הרעה ומציל אין מידה ולא יבא איש לעוזרם כי כן עשו לאחיהם הנתונים בצרה

כו אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלוהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן

כז זנח ישראל ארץ טוב אויב ירדפו כי כך הבטיחו אויביו לו

כי ראו הפלישתים את אשר כרתו את חבל הארץ ויזקפו זאת לזכותם ויאמרו להמשיך ולהרע לישראל גם בגדה

כח ואשאל איש מדוע לא הצלת את העם היושב בגוש ויאמר האיש כי אין אני יושב עמהם

כט ואמשיך ואשאל ומדוע לא הצלת בעת אשר פטרו את שריהם ויאמר האיש כי אין שר אנוכי

ל ואשאל מדוע לא הצלת מן המעצר את אנשי התורה ויאמר כי אין אני איש תורה

לא ויבוא היום ותיפול אש בחצרו ויצעק האיש אל העם להצילו ולא היה איש אשר בא אליו ביום אשר ה' הרע לו כי לא נותר איש עוד

לב כי מידה כנגד מידה נתן ה' לו על אשר לא הציל את העם כשהיה בידו להציל

לג וישאלו העם אל ה' מדוע קרתה הרעה אלינו עבדי ה' הנאמנים ולא ענה אותם ה' ביום ההוא וילכו נבוכים בארץ

לד הו ההולכים נאמנה עם ה' עמדו והתחזקו כי הייסורים הבאים לארץ ייסורי אהבה הם וכצירי האם נדמו אשר בכאבה בוכה ומר לה אך עת יצא עוברה ירווח לה ותשכח את ציריה

לה כי כה אמר ה' חבלי משיח יקראו ובבא חורבן בא צער אך אני את עירי אפדה מיד שוסיהם

לו אל תיראו עבדי ה' דרשוני וחיו

לז מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא

לח ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם

לט תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם

 פרק ט

 

א.      ויעברו שבעה חודשים מן הגזרה ויפול אריאל למשכב אשר לא קם ממנו עוד

 

ב.      ויעמוד בין החיים לבין המוות ויהיו חייו תלויים על בלימה

 

ג.       ויתפוס את מקומו אהוד ממלא מקומו ויאמר אל העם

 

ד.      אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים

 

ה.     וישמע אל הנערים הדוברים אליו הקשה את לבך על העם פן יפוצו ממך

 

ו.         ויתן עוד גזרות על העם  ויאנק העם תחתיו ויצעק אל ה'

 

ז.       והפלשתים אשר נכנסו אל הערים הנתושות בזזו אותם ויחללו את הקודשים

 

ח.     וישאירו את הארץ שממה ותמאן הארץ לתת את פרייה להם

 

ט.      ויעל החמס עליהם למושלים ויוליכו את העם למלחמה בישראל

 

י.         ויאמרו אל עמם כי אם לעת הזאת תישבר רוחם לא תהיה להם תקומה עוד

 

יא.    ויתחזקו הפלשתים וילחמו בישראל עד היסוגו מנחלת אבותיו

 

יב.    ותרחף סכנת הכליה על היהודים אשר בערי הספר מבית ומחוץ

 

יג.      ויאמינו בה' ויקראו אליו להצילם

 

יד.     ויהי היום וישלח אהוד את שוטריו וחייליו אל עמונה לפנותה

 

טו.    ויבואו לעמונה שלושת אלפים נער ונערה

 

טז.   ויכו שוטרי בני ישראל אותם ולא ריחמו עליהם

 

יז.      וירצצו את ראשיהם וירמסום בסוסיהם ויכום באלותם

 

יח.    ויהי הדם הנשפך בעמונה כמים השוטפים

 

יט.    ויחרד העם על זאת ויפצר באהוד להשיג חייליו אחור ולא אבה

 

כ.       כה אמר ה' סורו מנו חבר מושחתים הבאים על עמי ישראל

 

כא.  כי ה' ישלם לכם מידה כנגד מידה על חטאותיכם אשר חטאתם לעמי

 

כב.  כי המשפט לי הוא ואין אדם אשר יבוא לפני ולא אבוא עמו בדין

 

כג.    כי לה' המלוכה ומושל בגויים לשפוט את הר עשו

 

כד.   והקימותי את בריתי אתכם נאום ה'



תנ"ך

© כל הזכויות ליצירה שמורות לjoco1
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג אייר ה´תשס"ה  
מיוחד מדוייק ואמין

הרעיון מקורי
והעיבוד התנכ"H מצויין לדעתי!

בהתחלה לא זיהיתי שמדובר ב´עיבוד´ והתחלתי לדפדף בתנ"ך כדי לחפש את הקטע המדובר
כ"ג אייר ה´תשס"ה  
רעיון גדול ממש אהבתי את האקטואליה בתנך.
(הספר ה25...)
קבל 5 על ההשקעה והביצוע.
כל טוב
האיש מהמדבר
כ"ג אייר ה´תשס"ה  
5 על המקוריות
ב´ סיון ה´תשס"ה  
מקורי וכתוב טוב! שמור את זה... אולי כשתקום סנהדרין יחליטו לעשות עם זה משהו.
כ"ב סיון ה´תשס"ה  
אחד הגדולים! מעולה! נהניתי מכל רגע של קריאה, והקראתי גם לכל מי שהיה בסביבה.
רעיון ממש מקורי, הכתיבה עצמה מהממת מזעזעת חזקה! אהבתי מאד מאד מאד.
זהו, יש לך את זה! כשרון!! זאת יצירה!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד