המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
סיפורים מהחיים 4: כפתור / אסף להד
בביכורים מאז כ´ אייר ה´תשס"ה

(סיפור נוסף בסדרה של סיפורים מהחיים. הסיפורים בדויים מהלב אבל מבוססים על ארועים אמיתיים שסיפרו לי חברים ואחרים. כל קשר בין הדמויות והגופים המופיעים בסיפור זה לבין המציאות מקרי בהחלט).

"אוי לא !!!!!"

קריאת שבר נפלטה מפי לנוכח המחשב. ניסיתי לחשוב במהירות על פתרון טכני כלשהו, אבל ביני ובין עצמי ידעתי שבלחיצת הכפתור הזו כריתי לעצמי בור שלא אוכל להיחלץ ממנו.

 

חבריי קוראים לי יוסי, אבל רובכם מכירים אותי כד"ר יוסף בן חיים, מנכ"ל תעשיות כימיות לישראל.

 

אתם יודעים, אבל יש משהו משחרר בעצם הידיעה שגורלך נחרץ לשבט. עצם הידיעה שאינך צריך עוד לרדוף אחרי יו"ר הדירקטוריון ולענות על כל גחמותיו, אינך צריך לרצות עוד את הדח"צים (דירקטורים מטעם הציבור, או בשפת העם "מינויים פוליטיים בחברות ציבוריות", אני אמרתי..).

אתה יכול מחר לא לקום בשעה שש בבוקר מתוך ידיעה שלפניך יום עבודה בן 20 שעות עד שתיים בלילה.

זה גם לא משנה לאף אחד שהכל נבע מטעות תמימה, שזו השעה המאוחרת כשמרבית העולם נם לו את חלומו השביעי, שזו רק לחיצת כפתור.

 

כן, כפתור. הכל בסיפור הזה קשור לכפתורים.

 

זה התחיל ביום בו סיימנו לפתח נוסחה יחודית ובטוחה יחסית להפקתו של נתרן הידרוקסי (חומר המשמש ליצור כמעט כל תכשירי הנקיון, אבל מסוכן מאוד לבריאות בצורתו הגולמית) והודענו לבורסה בתל אביב על הפיתוח המדהים. בתקופה שעברה מאז, הרקיעו מניות החברה שחקים וסחפו אחריהם גם את ניירות הערך הסחירים שלנו ואת כל החברות הבורסאיות ברחבי העולם העומדות עימנו בקשרים. אפילו מניות בית ההשקעות מורגן סטנלי (MWD) הנסחרות בוול סטריט ניו יורק קפצו קפיצה משמעותית, רק בגלל שבנק ההשקעות היה שותף ב"פועלים שוקי הון" שהעמיד את האשראי לפיתוח הנוסחה...

מאותו רגע גם היה ברור שנסיונותיהם של החברות הבינ"ל המתחרות בנו להשיג את הנוסחאות, יהיו נסיונות ברוטאליים להחריד, בכל דרך שתעמוד לרשותם – חוקית או לא.

 

מטעם זה, חודדו נהלי הבטחון בכל יחידות החברה. נקבעה מדיניות שאסרה על גיוס עובדים חדשים ללא אישורי האישי. עותק הנוסחה נשמר אך ורק במחשב הפרטי במשרדי שהיה בנוי כחדר בתוך חדר בתוך חדר, בתוך בנין המשרדים הראשי שלנו, בתוך מתחם המפעלים שלנו – שזכו כולם לאבטחה היקפית, כמו היו מטה המוסד לפחות.

 

הכל, כדי לדאוג שאף פיסת מידע מהנוסחה הסודית לא תדלוף החוצה.

הכל היה מחושב ומתוכנן. רק אני נפלתי בפח שהטמינה לי "ניקול" או השד יודע מה שמה האמיתי.

את ניקול הכרתי כחודשיים לפני ה"בום הגדול" בצ'ט לפנויים ופנויות באינטרנט. זה לא שחשתי צורך ממשי, אבל אחרי שחלפו כבר 5 שנים מאז שגירושי ממלכה הפכו לעובדה מוגמרת, נעניתי להפצרותיה של אחותי והתחלתי לחפש לעצמי חיים חדשים לצד העבודה.

"כמנכ"ל אתה לא יכול למצוא לך עובדת מבלי להסתבך יותר מדי", ציטטה בפניי את אימרתי הידועה לשאלה מדוע אינני מוצא לעצמי אשה או לכל הפחות חברה מקרב עובדות החברה, אבל הוסיפה סיומת משלה "אז לפחות תעשה מאמצים למצוא לך מישהי בדרכים אחרות".

כאמור, לאחר מאמצי שכנוע רבים הסכמתי שהצדק עימה ולאור לחץ העבודה והמועדים המוזרים בהם אני מתפנה לעיסוקיי הפרטיים (מה שגרם לי ולמלכה להתרחק האחד מהשני במשך השנים) החלטתי לבחון את אחד הצ'טים עליהם שמעתי.

 

וכך, מצאתי את עצמי נכנס לצ'ט מוכר בשעת לילה מאוחרת ומשחר לי אחר "קורבן" ל"טרף". וניקול היתה הבחירה שלי.

זה לא שניקול "נידבה" את עצמה לפתחי, זה היה מסע חיפוש ושיטוט, במהלכו זיהיתי את ניקול כבחורה שמעניינת אותי. ולאט-לאט, בצעדים זהירים ומדודים התקרבתי. לא גיליתי לה את זהותי, בין מהטעם שלא רציתי להפחיד אותה ובין מהטעם שרציתי לבחון את אמיתות הקשר עימה שלא יהא מבוסס רק על רווחתי הפיננסית.

 

ניקול עסקה (לדבריה) בעיצוב גרפי של משחקי מחשב, ציור הדמויות ששימשו בסיס למשחקי ילדים והרוויחה מכך משכורת נאה. ואני נזהרתי מאוד. גם כשנפגשנו בסופו של דבר במציאות, הופעתי לי לבוש באורח סתמי: ג'ינס, חולצת T ונעול בנעלי התעמלות. זהיר, זהיר.

 

אפילו כשנפתח "במקרה" כפתור חולצתה של ניקול בפגישתנו השניה, לא נתתי לעניינים להתחמם מוקדם מדי. והותרתי את מקשי המקלדת ככפתורים היחידים ה"משחקים תפקיד" ב"משחק הזוגיות" שלנו.

 

רק אתמול, הציעה לי ניקול לראות את פאר יצירתה החדשה, ומשהסכמתי, שלחה לי היום דיסק מחשב ארוז באריזה נאה של משחק מחשב, שהמילה "דמו" עיטרה אותו.

 

עתה, בשעת הלילה המאוחרת, לאחר תום עמל היום הכנסתי את הדיסק למחשב ולחצתי על כפתור ההפעלה של המשחק.

 

 

התגובה היתה מהירה.

 

טרם הנד עפעף, חדרה התוכנה לקבצי הנוסחה הסודית המצויים במחשב שלי, אספה אותם ושלחה אותם לרשת האינטרנט אל יעד לא מוכר.

קריאת השבר שנפלטה מקרבי, לא פגמה בנסיוני להגיב תגובה מהירה. אך, מאוחר מדי.

 

על המסך ריצדו המילים "תודה על הנוסחאות" כשהם מהבהבים ומקפצים...

 

עתה ידעתי שמחר אצטרך למסור דין וחשבון על מחדליי באבטחת הנוסחה, שאיפשרו את גניבתה בידי אלמונית מרשת האינטרנט, דין וחשבון שיעלה לי קרוב לוודאי במשרתי...

 

עתה עמד בפניי רק לילה אחד ארוך-ארוך ואחרון בחדרי, בקומה השביעית שבלב העשיה התעשייתית, מול מחשב מרצד, מהבהב ומקפץ......

 

הוא אשר אמרתי. הכל בגלל כפתור.

 



בלשי

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאסף להד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ אייר ה´תשס"ה  
ואיך כל פעם מחדש אתה מפתיע אותנו עם סיפור מעולם אחר, מתחום ידע שונה.
נפלא!!! והפואנטה- אדירה!!!
5 אם לא למעלה מזה.
כ"א אייר ה´תשס"ה  
זה פשוט לא יאמן שאת היצירה הזו פרסמתי אמש והבוקר התפוצצה בקול רעש גדול פרשת ריגול תעשייתי באמצעות "סוס טרויאני" שהוחדר למחשבים.
צרוף מקרים שפשוט נבצר מבינתי.
כ"א אייר ה´תשס"ה  
כתיבה זורמת, עדינה, ישירה.
משהו פשוט טוב.
כ"ב אייר ה´תשס"ה  
יפה!! / אורח/ת בביכורים
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד