המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
על מעגלים גדולים וקטנים / דניאל אלימלך
בביכורים מאז י´ אייר ה´תשס"ה

בס"ד

כשרואים את הסקוטים רוקדים להם בחצאיות המשובצות וחמת החלילים שלהם, לא ניתן שלא להעלות גיחוך על מנהגיהם המוזרים. זאת אומרת, אחלה מוזיקה, וריקודים יפים, אבל מגוחכים. אם נשווה את זה ליהודים, זה יהיה משהו כמו, תימנים בפיג'מות שמקפצים עם דרבוקות. ואכן כך חיו להם יהודים במשך זמן רב. עם ריקודים שמייחדים אותם. אבל, לאחר הקמת המדינה, החליטו האחראיים שלא עוד ריקוד לכל עדה. ניצור "כור היתוך" בקרב הריקודים. שמו בישראל יהיה ה"הורה". או "הריקוד במעגלים".

אבל, לצערנו, ריקוד שאינו נראה מגוחך כנראה קשה לעשות, וכך קרה מה שקרה.  כמו כל מי שהיה פעם בחתונה או בר מצווה, או סתם הרקדה או הרקדה שאינה סתם, בטח זכה כמוני לרקוד בכל מיני סוגי ריקודים אותם המציאו כבר אבותינו, כגון מעגלים גדולים, בהם חבורת הרוקדים יוצרת מעין מעגל גדול, מעגלים קטנים, בהם הרוקדים יוצרים מעין מעגל קטן, מעגלים בתוך מעגלים, בהם המעגל הקטן בתוך הגדול, ומעגלים מחוץ למעגלים בהם הגדול מחוץ לקטן, אבל כמובן הדובדבן שְבְקצפת הריקודים- "הריבוע", מי שלא מ"המבינים", זהו הריקוד שרוקדים כשכבר רקדנו את כל המעגלים האפשריים- שמקצת רעיונו הוא שמתחלקים לשני זוגות קווים מקבילים וכל פעם נכנס זוג קווים מקבילים אחר. גאוני. בין היתר ניתן גם לתת מכה קטנה לאחד שמולך, או סתם לבעוט בו. מי שחשב על הריקוד הזה  אכן היה בר דעת ואני בטוח שהוא הציל את עם הרוקדים באשר הוא מייבוש טוטאלי של סגנונות הריקוד, והפיח חיים בהיסטורית הריקודים. בזמן ריקוד זה, שאינו דורש הרבה אנשים, אוגרים כוחות, ולאחר מכן חוזרים למעגל בכוחות מחודשים. כך דרכו של עולם.

 אבל, וכאן מגיע האבל, לא זה מה שאני רוצה לדבר עליו, אלא מה שמטריד אותי מתייחס דווקא לסגנון הקלאסי יותר- "המעגלים".

כן, גם אני כמו כולם רקדתי באותו יום ירושלים, בריקודגלים וגם אני כמו כולם הייתי חלק ממעגל, וגם אני כמו כולם לקחתי חלק בסגנון הריקוד הקלאסי שהולך משהו כמו- ריצה, עצירה, משהו עם הרגליים, ושוב ריצה  עצירה וחוזר חלילה. אבל בכל זאת, קרה המקרה הבא. 

אכן המוזיקה נעמה לאוזנינו בשעה שאנו הזענו לנו, ורקדנו במעגל לקצב הצלילים. ובכן, כשכל חברי המעגל שמחים וצוהלים, ובעוד השירה בשיאה, ממש אז, נכנסו שלשה אנשים לתוך המעגל והתחילו לעשות מעגל פנימי קטן ונחמד. הגיוני, אחרי הכל צריכים קצת שינוי לא? כך היה. אחרי כעשר שניות בהם המשכנו אני וחברי למעגל, החיצוני כזכור, להסתובב סביבם, החליט אחד מאנשי המעגל בו אני נמצא, הלא הוא החיצוני, שלא יאה לו לרקוד סביב שלשה אנשים שלוקחים את כל תשומת הלב, ולכן החליט שגם הוא רוצה להיות באותה חבורה עליזה שמרקדת לה במרכז המעגל. מיד שינס מותניו ואץ רץ לפנים המעגל. מצוין, עכשיו המעגל מונה כארבעה אנשים כשאנחנו ממשיכים להסתובב סביבם, ריצה, עצירה, משהו עם הרגלים וחוזר חלילה.

ואז, חשבו בליבם עוד שני אנשים שלא ייתכן הדבר שחבורה של 4 אנשים תעשה מעגל לבד, הרי הם כבודדים, ואין הדבר נאה. צריך לעזור להם.   מה עשו? החליטו להצטרף ולעזור לקבוצת המיעוט, ובכך יהיה טוב.

בסדר. לא נורא,  עדין יש מספיק אנשים בחוץ.

אבל אז התחילה המלחמה, המלחמה האמיתית. כולם המשיכו לשיר ולרקוד כרגיל, אבל ידעו מה המחשבה המשותפת לכולם. קיצו של המעגל החיצוני הלך והתקרב, ואף אחד לא רצה להישאר בו אחרון. המבטים התחלפו. כולם רצו לעזוב, אבל אף אחד לא רצה להיקרא בוגד.

הנה, לוינגר עזב, ידעתי שאי אפשר לסמוך עליו.. מה? וגם לצגר? איזה בוגד! הוא היה בצד שלנו! טוב נוו... זה ברור שכל אחד רוצה להגיע למעגל הפנימי שם החיים שמחים יותר ונחמדים יותר...

אחרי כמה שניות בלי לחשוב יותר מדי נכנסו עוד 5 אנשים ביחד למעגל הפנימי, ונשארנו לנו בחוץ מספר אנשים שלא עולה על מספר האנשים שאוהבים גויבות, ובכך, נשארנו בחוץ גלמודים וחסרי מעגל. הובסנו. הכל נגמר. מיד, ללא יותר מדי ברירה, הצטרפנו גם אנחנו למעגל הפנימי...לא עוד מעגל חיצוני. כעת המעגל הפנימי הפך לחיצוני, ואנו בכל זאת נמשיך לרקוד בו. כי אלה החיים.

רק מה, כמובן גם המעגל הזה לא החזיק מעמד יותר מדבר שמחזיק מעמד קצת זמן, ותוך זמן קצר הפך לחיצוני ופנימי ושוב לחיצוני וחוזר חלילה...

כך מתגלגל לו לו הגלגל. שוב ושוב. עד שקם האחד, החכם, הנבון,  שמתחיל את ריקוד הריבוע.

חכמת חיים. חיים קלים.

אין יותר טוב מזה. 



הומור יום ירושלים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדניאל אלימלך
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ אייר ה´תשס"ה  
שלא יהיו לנו צרות יותר גדולות!
י´ אייר ה´תשס"ה  
ממש נהניתי לקרוא את זה!!!!!!!!!
י"א אייר ה´תשס"ה  
אני אוהב את הסגנון שלך. בזכות אנשים כמוך האתר יהיה קצת מאוזן ולא רק שירים עצובים ודכאוניים.
אהבתי בעיקר את המשפט על הגויבות
כ"ו סיון ה´תשס"ה  
נקרעתי מתיאור הריקוד.. / אורח/ת בביכורים
כ"ו סיון ה´תשס"ה  
איזה כישרון!
קרעת אותי מצחוק...
כתוב טוב,ממש הזדהתי :)..
מדהים!
י´ אב ה´תשס"ה  
הקטעים הכי מצחיקים, הם אלה שפשוט מתארים את האמת הפשוטה והאירונית.

"ונשארנו לנו בחוץ מספר אנשים שלא עולה על מספר האנשים שאוהבים גויבות". עשה טובה, תחלק קצת מכשרונך גם לדלי העם...
י´ אב ה´תשס"ה  

ואני דוקא מאוד אוהבת גויאבות...
י´ אב ה´תשס"ה  
ותיארת את זה בצורה נפלאה...
במיוחד עם ההסבר בהתחלה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד