התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
כ"ט טבת ה´תשע"ו
כל כך הרבה חן בשילוב עם תבונה, וכמה יפה שלא התפתית לכוחו של החרוז ולא הרשית לו להוביל אותך, ולא דרכת במקום יותר ממה שצריך אלא הצעדת את הטקסט קדימה והרעיון התפתח והבשיל עד הסיום הנהדר. כתוב נפלא !
ח´ טבת ה´תשע"ו
על משקל הדג שלא רצה להיות דג
הוא בסוף יגלה שמוטב להיות בעל תכלתית ובעל ייעוד, הוא בסוף יגלה שהחופש הוא האויב הגדול ביותר של האדם ולכן החופש המרבי שאנו יכולים לבקש לעצמנו הוא החופש להגביל את עצמנו

אהבתי את המשאלה הזאת של להיות משהו המוגדר בפני עצמו ולא כנספח לדבר מה, לא כחלק ממשהו גדול יותר. להיות במרכז הפוקוס ולא לחלוק את הבמה. בהחלט צריך הרבה אומץ כדי להיות שם, השאלה היא- לשם מה?
כ"ה תשרי ה´תשע"ו
הרעיון של מספר על היד שכרגע הוא עוד חבוי אבל עתיד להיגלות מעביר צמרמורת, כמו חישוב העתיד על ידי הגוף - מקורי ועוצמתי מאד!
לא הבנתי את הכוס של אליהו, למה היא רעדה?
אבל גם בלי זה מתקבלת תמונת דיוקן מאד מאד מעניינת.

תודה על השיר
כ"ט תמוז ה´תשע"ה
תודה על מה שאהבת, ואת מה שלא אהבת (חרוזים למשל), אפשר לקשר לכך שהשיר הזה שייך לסוג השירה המתנחמדת כי השיר הזה לא מוחא אלא כנגד עצמו
כ"ט תמוז ה´תשע"ה
היטבת לקרוא, אכן שתי הקריאות מתקיימות זו לצד זו. אבל בעיקר הרעיון עומד על הפרדוקס הזה ששירה הרוצה להתקבל כמיוחדת מפסיקה להיות מיוחדת מרגע שהיא מתקבלת (כפי שמובהר בבית השני).
כ"ז תמוז ה´תשע"ה
הרטוריקה אחראית למרבית האמצעים האמנותיים הנהוגים בספרות. וזה באמת סוג של משחק וסוג של קרב לכאורה רק של מלים, אבל בתכל'ס זה מקפל בתוכו גישות ואמונות וחיים שלמים.

מאד אוהב את הרעיון ואת הביצוע, את תיאור הדריכות הרבה, את המיקרוקוסמוס הזה שציירת ביד אומן בוטחת. ניכרת מאד ההשקעה. זו אומנות (ושירה) ברמות הגבוהות ביותר. ישר כח!
ז´ תמוז ה´תשע"ה
נהדר! / בתגובה למי נתן
מסוג היצירות שאני יכול לקרוא שוב ושוב ותמיד ימסך על פניי חיוך של עונג

תודה רבה!

איציק (5)
ז´ תמוז ה´תשע"ה
אמא בת אמא בת בהיבט הכללי והאוניברסלי
ואמא בת ברגע יחיד ואינדיבידואלי
נהדר
כ"ט סיון ה´תשע"ה
כ"ח סיון ה´תשע"ה
כ"ג סיון ה´תשע"ה
מושלם / בתגובה לסירה
כ"ג סיון ה´תשע"ה
תודה על הביקורת- והתשובה היא כן, היא ענתה כן
כ"ב סיון ה´תשע"ה
קליל, לא מעיק, קצוב וחרוז יפה. ויש כאן משהו נכון, כי יש ביקורת סביב שירת ה'אני' ואת מי זה מעניין ולמה אצל משוררים צעירים פוגשים טונות של שירי אני ומעט מאד שירים בנושאים כללים, שירי הגות שירי מחאה ( שלא עוסקים ב'אני') - ומסתבר שכדי לשורר שירי 'אני' יש צורך באומץ ענק, בהתבוננות מעמיקה, כזאת שצוללת אל תוך הפרטי והאישי ביותר- ומתוך שכך היא נוגעת בגרעין האנושי שממילא משותף לכולנו.

בהצלחה
י"ב ניסן ה´תשע"ה
ט´ שבט ה´תשע"ה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד