התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
ז´ ניסן ה´תש"פ
הי מפרש / בתגובה לבזכותך
למה אתה תוהה בבוטות?
מה שמרגיש לך נכון
לי זה הרגיש כמו שיר
אבל זה אני :)
בכל אופן תודה רבה
ז´ ניסן ה´תש"פ
תודה לך / בתגובה לבזכותך
תודה לך ציפור אחוזת קסם
איזה כיף שעוד זוכרים
תודה רבה לך
ג´ אב ה´תשע"ה
ובועז דרומי, אכן כן.
אלתרמן.. הו אלתרמן. מקור השראתי הכללי
ומקור ההשראה הפרטי כאן בשיר - משירו האלמותי "שיר משמר"
כ"א סיון ה´תשע"ה
כך אעשה :)
ב´ סיון ה´תשע"ה
אכן מכיר את הסיפור של אסימוב, ובכלל הוא אחד המנטורים הגדולים שלי.
עניין אותי איך זה יהיה לשלב יהדות ומד"ב - שני תחומים שעל פניו נראים כ"כ רחוקים אחד מהשני, אבל כמו שכתבת, קצת קשה לכתוב סיפור עם נושא 'יהודי' בלי לגלוש להטפת המוסר המובנית בו - קרי דבר תורה :)
(או לחילופין לגשת מהצד השני ואז זו תהיה כמעט תמיד ביקורת על היהדות, מה שאני לא מעוניין לכתוב כלל)

תודה בכל אופן על התגובה החמימה
כ"ז כסליו ה´תשע"ג
תודה! / בתגובה לטהורה
תודה רבה על התגובה.
לגבי הקול.. טוב נו, זמר אני כבר לא אהיה.
כ´ סיון ה´תשע"ב
תודה רבה על שהגבהת ועוד יותר על זה שקראת..

לגבי הנקודות שהעלית, אכן אקח אותם לתשומת ליבי...אבל..אני רוצה להבהיר כמה נקודות על סגנון הכתיבה שלי.

ראשית, איני משורר, כנראה שלעולם לא אהיה, אני כותב שירה (אם אפשר לקרוא לה כך) בעיקר 'למגירה'. נפלה בחלקי הזכות להיות שייך לאתר נפלא כמו ביכורים, בה אני יכול להעלות את יצירותיי ולקבל סוג של פידבק עליהם - שהוא נחמד ונעים ואפילו מהנה אבל לא יותר מכך. יצירותיי משקפות את תחושתיי באותו הרגע ומכאן סגנון הכתיבה שלי, לא מתיימר לא להיות ברמה של משוררים 'אמיתיים' אלא רק הדרך שלי (ורק שלי) להעביר במעט את תחושתיי ליצירה.

ומכאן לנקודה שניה, מצחיק אותי לפעמים שמבקרים את יצירותיי כאיזו סוג של שירה. היא לא. הלוואי והייתי מסוגל לכתוב ברמה של אלתרמן... אבל מכיר אני במגבלותיי - ואולי זו באמת שאיפתי, שיכירו בכך גם המבקרים. אין לי שום התיימרות להיות מה שאני לא, אז אני כותב, אז מה ? זה רק בשביל שאני ארגיש קצת יותר טוב, כי הכתיבה אצלי פורקת.. חוץ מזהֿ , אני קורא כאן הרבה יצירות (ואף על שלך עברתי) ונדהם כל פעם מחדש מרמת הכתיבה והרגישות שאפשר להכניס למילים.. אז מה אני ומי אני אל מול כל כך הרבה כותבים מצויינים כאן? בכל אופן, הערותייך לא נופלות על אוזניים ערלות, לגבי היישום ? טוב, נראה מה אפשר לעשות בנידון.
ט"ז סיון ה´תשע"ב
חלל פנוי. תודה רבה על הכנות והפתיחות.

להכרה כמו שלך, לקח לי שנים להגיע - לעשות את ההפרדה בין עשה טוב לסור מרע, שאע"פ שהם קשורים אחד בשני, הם גם נפרדים.

אחד הסרטים שאני אוהב מאוד וחידד לי את מהות חייו של היהודי זה 'חומות של תקווה'.

הסיפור שם, בהשאלה כמובן, הוא סיפורו של יהודי - המאבק של אדם שני מישורים, הקרב היומיומי והמערכה בכללותה.

למי שלא מכיר, מדובר באסיר על עוול בחפו שנכלא להמון שנים בגלל רצח אשתו, שאותו הוא לא ביצע. אבל מה שתפס אותי שם, זה מאבקו היומיומי בכנופיית ה'בנות' שם שניסו כל הזמן לנצל אותו לצרכיהם המיניים - היו ימים שהוא היה מצליח והיו ימים שלא - אבל הוא מעולם לא הפסיק להלחם.

המישור השני - הוא לא וויתר על המערכה [זהירות ספוילר!] וחתר כל הזמן לברוח ולהשתחרר (כמה סימלי..) במשך שנים - יום אחרי יום עד שהצליח.

זוהי, לדעתי, מהותו של היהודי - מלחמה עיקשת יומיומית וחתירה כלפי ניצחון במערכה בכללותה - דבר שעלול לקחת כל משך חיינו - להיות לוחם שאינו מתייאש ולא נרתע מנפילות, אלא ממשיך צעד אחר צעד, גם אם חוזר אחורה לפעמים...

ולכך אני שואף, ולזה אני אני מייחד את כל כוחותיי - שאזכה להיות הלוחם שה' רוצה שאהיה כאן בעולם הזה.
ט"ז סיון ה´תשע"ב
חלל פנוי, גם אם אתה כבר לא שם, יש קצת מן ההתנשאות וחוסר רגישות בתגובה כמו שלך.
ט"ו סיון ה´תשע"ב
תודה רבה על התגובה...

האין הזה... נו מה יש להוסיף?
שנעבור את הקיץ בשלום עם כל מה שיש שם בחוץ..

שלא נגיע שוב ל"עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו"
ט"ו סיון ה´תשע"ב
לפעמים...הייתי מעדיף שימיתו אותו
ט"ו סיון ה´תשע"ב
תודה רבה על התגובות...

קצת הסבר - השיר מדבר על שעת הקבורה, מכאן 'התכריכים' וה- '4 אמות' וכמובן תחושת הבדידות.

רבותינו כבר אמרו - "יזכיר לו יום המיתה" - מכאן תגית ה"אלול".

ז´ תשרי ה´תשע"ב
ראשית, תודה רבה לכם על התגובות האוהדות.

"וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר" - נאמר בציווי ה' אל נוח.

ההקבלה בין כפרה, יום כיפור לבין כופר שהוא כיסוי וגם כפירה בה' - היא היא מושא השיר.

כל אחד שעובר על רצון השם, קרי, חוטא, הוא בדרגזה זו או אחרת כופר - כי היאך יעבור על ציווי המלך בעוד המלך צופה ונמצא איתו ?

לכן, לעניות דעתי, יום הכיפורים הוא מעין כפירה (מלשון כיסוי) על הכפירה שלנו בחוטאנו אל השם - ועד שלא נבין שהוא היחיד שיכול לכסות, לכפר - לא נוכל באמת לשוב אליו - "על כל פשעים תכסה אהבה".
ל´ כסליו ה´תש"ע
הסיפור אינו נגמר כך.
הפרק הבא - השישי במספר - יהיה האחרון.

תודה על שהקדשת מזמנך להגיב, וחשוב מכך - לקרוא.
ו´ ניסן ה´תשס"ט
על דאטפת, אטפוך
(על זה שרצחת, נרצחת -תרגום חופשי)

וסוף נבל למות

וקרא בשפוותיה לאבוך
(וקרא בפיך לאביך)

יפרקינך מעבדות
(יוציאך מעבדות)



ומאן דכיר עובדתייהו
(ומי זוכר מעשיו)

ומי מביט אל העתיד

ועל מה יצא קצפך

דהכל לטב עביד
(הרי הכל נעשה לטובה)



הלא מעשיך המה גרמו
הלא ה' ניצב רחוק
וזכרת את דרך התורה
חטאך בצדקה, פרוק
(כפר על חטאך בצדקה)



קבל דינך ודום

מאת אדיר, מחי מסי
(מחי מסי = מכה ומרפא)

וזכור בני, ואל תשכח
רחמנא ליבא בעי
(ה' רוצה את כוונת הלב)



מסיק מן שאול
(מעלה מן השאול)

יישזביני מצרותיי
(יצילני מצרותיי)

תתקבל צלותי
(תתקבל תפילתי)

ויהבינן לי חיי
(וייתן לי חיים, חיי)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד