התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
כ"ו תשרי ה´תשע"ב
הציטוט לא נכון: הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר {שופטים ה-לא} ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ואפשר למצוא אותו גם ביומא ע"א.

אני מתחברת לביקורת שהסיפור מביע, שמלמדים אותנו כל מיני משפטים ולפעמים נוצר מצב שמשתמשים בהם בלי לחשוב וזה פוגע.
כ"ו תשרי ה´תשע"ב
דיון! / בתגובה למוצא
איזה כיף, למצוא עברות בסיפורים.
אז הבריון עובר כמובן על הונאת דברים, ולפי ההלכה אכן מותר לענות לו כדי להפסיק לו וכשהוא לא עונה לו נאמר עליו המשפט "הנעלבים שאינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים..." (את ההמשך שכחתי ואנסה לבררו).
אחרי זה הוא עובר על הלבנת פנים, ועל זה נאמר כל המלבין פנים כאילו שופך דמים.
ואין כאן לא תקום אלא לא תקלל חירש, לענות למי שפגע בך לא נראה לי כמו נקימה.
מאד אהבתי את השם של הקומיקס.
י"ט תשרי ה´תשע"ב
מעניין / בתגובה לרד אלי
מעניין מה הכוונה כשהאילן נופל לקרקע ברמות הנמשל.
י"ד תשרי ה´תשע"ב
בהתחלה חשבתי שהם התעוררו מוקדם וסליחות ואין לה כוח לחייך אליו, אבל נראה שכולם הבינו שמדובר באיחור לפגישה.
י"ג תשרי ה´תשע"ב
בכל זאת לאורך כל הסיפור רציתי שמשהו יקרה במיוחד עם האח, ואפילו השיחה עם יהודה שאמורה להיות התקווה הסתבכה במין מנהרה אפלה שלא רואים את הסוף. הרגשות שלה כן עברו.
י"ב תשרי ה´תשע"ב
י"ב תשרי ה´תשע"ב
מצליחה להעביר מאד חזק את התחושה. מי אמר לך עם האמת שלך?
ה´ אייר ה´תשע"א
הסיפור מרגש, אבל הוא זקוק לעוד ליטוש. הניסוחים מבלבלים בחלקם. לא ברור לי למה חנוך מרצה לסידור על מה שקרה לו.
בחלק הראשון אתה מאבד קצת את הדמויות, מרוב פרטים. אני מציעה לוותר על שאר הילדים (חוץ מחנוך), ועל החזרה מבית כנסת כי הסידור לא רואה אותה, ולהתמקד יותר במה שהסידור רואה ומרגיש.
ג´ אלול ה´תשס"ט
הבית השלישי מדבר על אלה שמצפים ממך לדבר באותה שפה כמו כולם. שהם בעצם רוצחים תרבות קיימת בלי בכלל לשים לב, כשמצפים ממך להתנהג כמו כולם.
ח´ אב ה´תשס"ט
כמו הסיפורים שמקריאים בפעולות בני עקיבא, מסר צפוי, סיפור עם דמות שמגלה משהו, ומסר נחמד.
הרעיון של השילוב עם הססטיקה נחמד, אבל גורם לך לאבד כמה קוראים שלא מבינים יותר מידי בסטטיקה.
בטח אפשר לחשוב על הסיפור הזה שעות אבל גם ילד קטן יכול להנות ממנו שזה יתרון ^^
סיפור נחמד D: נהנתי לקרוא
י"ז סיון ה´תשס"ז
לאלינור / בתגובה לתבכה
בזמן האחרון היתה לי תחושה שאני לא מצליחה לבכות למרות שאני מאד רוצה, והקטע הזה מאד הרגיע אותו. נהנתי להקליט את עצמי ולצוות על מישהו אחר לבכות במקומי(לא שהיתה לי סיבה לבכות)
י"ז סיון ה´תשס"ז
העלילה טובה, יוחנן עובר פה תהליך כאשר כל חבריו מתים, ואנחנו ביחד איתו עוברים את התהליך.
בסיפור היו המון תיאורים שקצת איבדו אותי במהלך הסיפור ותהיתי לעצמי מה הם אומרים (אבל אני גרועה עם תיאורים).
היה פה מוטיב של יד?
י"ג סיון ה´תשס"ז
דמותך עצתך- הכונה לנפשך הנבהלת?
מרפא וגם חותך לא מסתדר ביחד? אבל אולי דווקא כן כי כדי לרפא לפעמים צריך לחתוך להכאיב, דימוי יפה.
לנגד עיני אני רואה את שולחן הניתוחים של הסופר כן המחברת.
כשחשבתיח על זה זה בעצם דו שיח בינך לבין "נפשך המבוהלת".
י"ג סיון ה´תשס"ז
י"ג סיון ה´תשס"ז
מה אתה רוצה להגיד לנו פה?
הסיפור יפה ומושך לקרוא התיאורים בהתחלה ממש טובים.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד