התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
ט"ז תמוז ה´תשע"ח
מופלא / בתגובה למתהפכת
כתחבה קולחת ונוגע. יש בשיר כלכך הרבה דברים שנוגעים בי,מעוררים תחושות ומחשבות.
מאד אהבתי את התוספת בסוף,ואת העובדה שהיא בסוגריים.
תודה לך :)
ט"ז תמוז ה´תשע"ח
מיוחד לראות התחברות של אנשים שונים לבתים שונים בשיר. תודה על השיתופים. מחממים את הלב ועושים ליצור
ט"ו תמוז ה´תשע"ח
אש ודעיכה,גיצים וגחלת,בהחלט מצליחים להעביר תחושות ולגעת בבלוטות הכאב.
חומר למחשבה (ולשיר נוסף?)-ישנם עדיין גיצי זיכרון. וכשרוח (שהיום מנשבת על הפצעים) נושבת על גץ-האש מתגברת בו לרגע. וכשמצליחים לקלוט את אותה התגברות בצורה נכונה-הכל יכול לקרות...
ט"ו תמוז ה´תשע"ח
אז השורה "תודה אלוקים שבראת שכחה" נגעה בי עמוק. לא כקלישאה. מתחבר מאד לשורה הזו. שומעים שהיא טעונה בסיפור,בהרבה רגש
ט"ו תמוז ה´תשע"ח
למקום שאני בדרך אליו. לתחושות שנשמעות רחוקות אבל מטכרות. תודה מעומק הלב. השיר נגע בי מאד.
בהקשר מעט אחר-השורה [אצלי הרבה סדר צהשםים,ברוך השם] פשוט גאונית. יושב בסדר צהרים שלי,נזכר,ומחייך.
שוב תודה
י"ד תמוז ה´תשע"ח
מעורר למחשבה (החוויה שלי מעט שונה). ובסוף-השלמה עם המצב?או גם מעט תקווה ואמונה שהדברים מסתדרים?

בכל מקרה נגעה בי הנקודה של העמידה מול עצמת הרוח,מול האתגר,להמשיך בכל הכוח. תודה.
י"ד תמוז ה´תשע"ח
דרך מיוחדת,בשר ודם שכורעים,(תחת העול?המלך?)מול הרוח. זה פער שחשוב לדבר עליו,לכאוב אותו. ובאותה מידה חשוב תמיד לתת לו פן של תקווה. השורה האחרונה,"אתה מנענע ראשך ברחמים" נגעה בי מאד. הרגשת היחס של הקב"ה כלפי האדם. אם התכוונת לדו משמעות שהיא גם 'מידת הרחמים' של נתינת הזדמנית שניה,משום הטוב החבוי בך-אשריך. ואם לא-אז אני רק נוגע שנקודה שקריטית לי,שמהותית לדעתי בכל הנגיעה בכאב.
ואם התקווה לא כאן-מי ייתן ותהיה במקום אחר.בלב.
י"ג תמוז ה´תשע"ח
הקסימה אותי הפשטות שבה כתבת את הצעקה הזו,את הפער בין הכתוב לחוויה האישית.
הזלתי דמעה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד