התמונה ממש מיוחדת בעיניי :) תודה

הבית האחרון מביע בצורה חזקה כאב ואכזבה- הם ממש יוצאים מהמילים. החזרה על המילה "אך" והשאלה בסוף מחדדים את זה מאוד.
גם הבתים האחרים מצוינים בעיניי.

הסיפור הזה סוחף וטוב. אתה כותב בצורה אמינה מאוד את המחשבות המסתעפות של הבחורה בסיפור, וזה לא מובן מאליו. זה מצוין.
פה ושם הרגשתי שזה מתפזר קצת, במיוחד בעניין של האחות שהולכת לצבא, אבל יכול מאוד להיות שהבעיה היא בהבנה שלי ולא בסיפור :)
תודה

הכנות הזו יפהפיה. וה-

גלות בוקעת בלילות שוועה

מחדדת את השיר עד הקצה שלו. נוגע מאוד.

שמאיר את כל השיר והופך אותו למה שהוא. איך אפשר שלא להזכיר.

את מביעה את הכאב ממש טוב. הסתר הפנים מורגש בכל מילה ומילה. והסוף כל כך מנחם.
אני ממש אוהבת את החריזה העדינה הזו שאת משלבת בשיר, שנותנת לו קצב ואיכשהו מגבירה את הרגש שהמילים מבטאות.
תודה לך, אין ספק שעוד אחזור.

הקלילות בשיר הזה שמחפה על עוד רבדים... פשוט כיף. תודה

לא יודעת אם מזדהה לגמרי, אבל הפשטות של השיר יפה מאוד ועושה את העבודה בעיניי.
תודה

חששתי באמת שהשיר קצת לא מובן, שמחה שלפחות התיוג עזר....
ושוב- תודה על התגובה :)

אמנם לא קראתי (עדיין :)) את מצרפי המקרים, כך שאני מניחה שזה די גורע מהבנת השיר- אבל הכתיבה שלך נותנת לקחת אותו לכל כך הרבה מקומות. וזה ישר מחבר. אהבתי מאוד את הארספואטיקה ואת הדיבור הכנה והישיר של הבית האחרון.
תודה

אני לא מבינה בפיסול, אבל הצבעים מאוד יפים ושמחים ומשתלבים מצוין אחד עם השני... יפה מאוד :)

נערמים בצורה מסודרת
מייחלים שיבקע

בדיוק. תודה

יש פה שימוש כל כך יפה במילים.

אתה מנסח כל כך יפה את העניין הכואב הזה של "תפילות קבע", העייפות והרגש שמתקהה. וזה מעורר הזדהות, ממש. בעיקר כי כמעט כל אחד מרגיש את זה בתקופות מסוימות, והשיר הזה מלביש את התחושות האלה במילים מדויקות.

ובשקט העייפות להתחנן
אולי הפעם פשוט ככה
שפתי תפתח , תפתח
ופי יגיד

תודה רבה

וּמְמַהֵר לְהַחֲיוֹת,
בְּקָרִים אוּמְלָלִים,
שֹׁוטְטִיוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם תַכְלִית.

היאוש והתקווה מעורבבים במשפט אחד והם נוקבים ואמיתיים. ממש הרגשתי אותם.
תודה