התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
כ´ אלול ה´תשע"ה
ויפה.

לענ"ד כדאי לוותר על התוספת לבית ב'
"ובתוך ארוני..."
ואולי סתם לא הבנתי.
כ"ז תמוז ה´תשע"ה
יפה / בתגובה לסאב- שיר
אם כי למרות זאת חזקה על דברים שמאותו העומק שממנו הם יוצאים מן הלב לאותו העומק הם יכנסו.
כ"ז תמוז ה´תשע"ה
יש כאן המון ארמזים ומשחקי מילים נחמדים ודימויים מקוריים אבל אני לא בטוח שאני מבין את המבנה. הבית הראשון נראה שעוסק בשיח מנוכר בדיבור הנשלח לעבר מישהו מבלי לדבר אליו בבית השני אנו עוברים ליצר הרע ולשון הרע ואח"כ לפרשת הקללות (אהבתי במיוחד את השנינות בהצרחה) ומשם ליעקב אבינו ולאומנים שאין ראש סולמם מגיע השמיימה וכל עלייתם ירידה היא.
איך כל זה מתאחד לחטיבה אחדותית כוללת מלבד העיסוק המשותף בפן המילולי?
את זה לא הצלחתי להבין.
אולי ביותר הותבננות הדברים יחלחלו

אא"ה
כ"א תמוז ה´תשע"ה
טוב! / בתגובה לעננים
הארמזים כאן נפלאים.
יש כאן הרבה עומק

רק קצת הרגיש לי תקוע משום מה ה"הפך" העולם עורף. שמא יש לומר הפנה. ומסתמא הדבר במכוון וסתם לא הבנתי.

מכל מקום, שיר יפה.

נ.ב

כדאי לזכור שגם בהסתר פנים היות גדול רואה ר' עקיבא את ניצנוצי הגאולה וגם אם נראה כי מאוס מאסתנו אין זה כך כי אם קצפת עלינו עד מאוד ואת אשר יאהב ה' יוכיח. והנה אני בא אליך בעב הענן...
י"א שבט ה´תשע"ה
בקריאה ראשונה נראה לי פשטני מידי
האם יש כאן ארספואטיקה מבצבצת?

מקוה לשוב לכאן אחר-כך
כבר הורגלתי לקרוא את שיריך בהדרגה
:)
ט"ז כסליו ה´תשע"ה
חזרתי / בתגובה לכי אבוא
כי תבוא אל הארץ - כשתפנה אל חיי עולם הזה המלאים סתירות ובלבולים אל שנת הארבעים אחרי נדודים במדבר, מקום הפקר, ארבעים שנה. כשהציניות מלחשת כי כבר לא נותר מה לחדש הארץ המובטחת נדמית כאילו היא כבר מעל ראשך ואינה ברת השגה. ובכל זאת שנה חדשה מתת אל - פתח תקוה.
לא השלמה אני קורא כאן כי אם זעקה. הרגשת כאב על חוסר בלבוש שיכיל את האור המתנשא אל עולם של אמת ושקר ואינו מסתפק בעולם של טוב ורע שהינם סובייקטיבים, בעלי אינטרס, שהברקים כשרפים כמעט ואינם נוגעים בו.
החיכיון והצפייה לפעול בעוצמה מתגמדת בעולם של טוב ורע לקול ענות חלישה כעניית אמן על ידי המלאך בעל כורחו.

זה בכל אופן מה שאני קראתי כאן.

כל הישועות,
אא"ה
ה´ כסליו ה´תשע"ה
אז אסתפק לעת עתה בברכת מזל טוב לאורך ימים ושנים. ובפרט לשנת האם.
אם זו הבינה שתזכה לשנה של התבוננות.

מי שנולד בסתו
חום וקור משמשים בו בערבוב
שתזכה לחמימות של לב טוב
ולקור רוח של שיקול דעת

מוקירך
אא"ה
כ"ז תשרי ה´תשע"ה
ללקק ת'אוזניים.
י"ד תשרי ה´תשע"ה
י"ד תשרי ה´תשע"ה
יפה מאוד / בתגובה לאסיף
י"ד תשרי ה´תשע"ה
מתברך. אני מניח שלכן הרבי מחב"ד היה מחלק את הדולרים. אני חושב שיש בזה לימוד זכות גדול על עצמנו שאנחנו כביכול עלהו של צדיקו של עולם. ומה נורא הדבר הזה.

תודה,
אבא אלדד הנחמד.
ג´ אב ה´תשע"ד
אני דוקא אהבתי שחוורים הוא נפעל.
אחת השורות המוצלחות בשיר לטעמי.
את "צלול מן היין" לא כל-כך הבנתי.
אבל גם כך נהניתי.
תודה.
ג´ אב ה´תשע"ד
ובכן... / בתגובה לשמע
ראשית תודה על התגובה.
אכן השיר מבוסס על המוטיב המרכזי בספר קול הנבואה ושיעור של הרב נזיר באורות הקודש.
שקלתי להביא משפט מקול הנבואה כפתיח אבל איני יודע כמה זה יועיל כי בלא לימוד הדברים קצת סתומים.

השיר בכללו עוסק בהגיון השמעי התורני המלמדנו לחשוף את הצד הפנימי במציאות.

המשפט בטוב ביותר העולה על דעתי הוא מדברי הנזיר עצמו שהגדיר את כלל דבריו במשפט: "ההגיון העברי שמעי הוא לא עיוני. אקוסטי, לא אינטואטיבי-הסתכלותי".

עוזר במשהו?
ט´ ניסן ה´תשע"ד
ההקבלה / בתגובה לחג אביב
בין הידים שלו לכנפי הציפור
עושים את זה לגמרי.
יפה.
;-)
כ"ט אדר ב´ ה´תשע"ד
איזה שיר נפלא. הנשמה והגוף והפוסט מודרניזם הציני תרתי משמע. השמיעה והראיה והמישוש. משחקי המילים והארמזים.

פשוט נפלא.
תודה על זה,
אא"ה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד