התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
ו´ חשון ה´תשע"ט
ואני ממש שמחה שנכנסתי לקרוא, הוא מעולה. מעורר מחשבה ומצחיק וחכם בבחירת המילים שלו. המטאפורה אדירה

(יושבת עם חברה וקראתי בקול כדי שנתרכז, יש בו משהו קצת פואטרי-סלאמי וזה כיף חיים)
ה´ חשון ה´תשע"ט
תודה רבה! שימחת מאוד
ה´ חשון ה´תשע"ט
שוב אתה מתאר את התחושה הזאת טוב.
אני מרגישה שאפשר לשקוע ברגע מתחת לערימות הספרים האלה ולהתעצב, ואז מה שאבוד אמר על הנינוחות זה לגמרי דיוק של התגובה המחשבתית-רגשית בנקודה הזאת, העבודה הנפשית שם כשזה ממש מאכזב או עצוב או מכעיס.

ואגב אבוד, אתה משתמש עכשיו בכלים של יודל'ה נגדו (;
אהבתי את ההצעה לסידור מחדש
כ"ח תשרי ה´תשע"ט
(רק שעשית לי להתגעגע להקפות)
כ"ח תשרי ה´תשע"ט
תודה! איזו תגובה מפורטת ומחממת את הלב.
איזה כיף, לא חשבתי שהבית הראשון מוצלח ככ, ובאמת כדאי לך לקרוא את מצרפי המקרים בלי קשר. פעם הוא היה התנ"ך שלי.
לגבי הבית השני, באמת תהיתי עד כמה הוא מובן.. יכולה להסביר.
כ"ו תשרי ה´תשע"ט
אוקיי וואו, לנשום עמוק.
בתחושה, יש פה מעבר מעניין ואפילו קצת מבלבל בין שיברון גדול וצורח לבין קהות מיואשת ושוטטות חסרת תוחלת. (תוהה אם הם בדכ באים ביחד, ואז זה קצת מקביל לחלק משלבי האבל במודל קובלר-רוס - כעס והשלמה..) נראה לי שמה שתפס אותי זו העדינות שבה הם משתלבים. צריך להתאמץ כדי להבחין מתי עוד יש רוח קרב ומתי הלהט שוכח ומפנה מקום לייאוש, וזה יפה מאוד.

משהו טכני שהוא ממש עניין של טעם- אני לא ככ אוהבת פסיקים בסוף שורה, ואם חייבים אז לא הרבה. יש להם סיבה? (אם זה למטרה המקורית של פיסוק בין חלקים, לדעתי אפשר להוריד כי בכל מקרה בפסיחה יש הפסקונת בקריאה, ואז גם יהיה יותר טוב. שוב, לטעמי האישי מאוד. אם הם שם כי ככה אתה אוהב זה משהו אחר ובמקרה כזה תתעלם ממה שאמרתי)
כ"ו תשרי ה´תשע"ט
תודה. אשמח שתחזרי
(הבנת על מה אני מדברת שם?)
כ"ה תשרי ה´תשע"ט
שׁוּב הַשּׁוֹב
(לא ככ יודעת איך ומה להגיד, הכנות בשירים שלך שובה. תודה, זה פלא.)
כ"ד תשרי ה´תשע"ט
כיף איתכם. כל תגובה משמחת.
(אז הנה פירוט כי זה הכי כיף)

כתם- שמחה שאהבת והזדהית, תודה!

צפור אחוזת קסם- ממש שמחתי שזה היה בשבילך שיא, הוא בהחלט קטע קרוב ללב.. שאוהבת ומרגישה שמצליח לתאר טוב את התחושה.

יודל'ה- טוב, זה מוזר ומשוגע וכיף, לדעת שמילים שכתבתי (במקור) לעצמי קרעו למישהו את הלב (בקטע טוב אני מקווה). ומדהים שבזכות התגובה שלך הבנתי פתאום מאיפה השיר הזה הגיע, משהו שהיה קצת שקוע בתת מודע. תודה על ההתייחסות לבתים, כיף לשמוע.

מילתא- תודה לך. וברור שאשמח שתחזרי

בעפעפי שחר- מעניין, לא חשבתי שיש שם יותר מדי פסיחות (ועדיין לא חושבת, אבל מעניין). ובקשר ללב שלא- תודה שאמרת, ממש לא חשבתי על זה, וזה יפה, אז תודה שהסבת את תשומת ליבי (:
כ"ד תשרי ה´תשע"ט
אם הבנתי מה מתואר כאן.
בבית הראשון חשבתי על השואה, נשמע קצת כמו תיאור של מחנה בסוף המלחמה מנקודת מבט של שורד או חייל משחרר; ואז חלק מהמילים (היפות! יש פה מילים ותיאורים טובים שזרקו לצבעוניות כזאת, כאילו אני צופה בסרט שרץ מהר מול העיניים) הזכירו לי את "גשם כבד עומד ליפול".
בקיצור מעניין למה התכוונת

[באופן אישי אני פחות אוהבת הרבה פסיחות (ירידות שורה) ובדכ מעדיפה שורות ארוכות יותר עם סימני פיסוק אם יש צורך, אבל זה לגמרי טעם אישי.]

ברוכ/ה הבא/ה!
י"ד תשרי ה´תשע"ט
וואי, תודה.
י"ז אלול ה´תשע"ח
אם הקטגוריה יצאה בטעות קטע במקום שירה ואז ראיתי מה הגבת, מעניין שזו הסיבה.
תוהה למה לא בשירה, אפילו שאולי לא התכוונת לצקת פה עוד משמעויות, למה לא לתת לקטע להיות שיר?

ומילה עליו, כואב. מציף לי מין תחושה של פספוס (כאילו שכחתי אותם)
תודה
י"ג אלול ה´תשע"ח
תודה. ממש תודה
ג´ אלול ה´תשע"ח
תודה לכם / בתגובה למלך
שמחה שנגע.
יודל'ה- תודה, ממש.
כתם, נכון, וזה מסתכל מאוד (מקווה שהבנתי אותך)
בעפעפי שחר- תודה לך.

שימחתם!
חודש טוב, אה
ב´ אלול ה´תשע"ח
באמת כיף לקום מוקדם. תיארת את הרגעים הקטנים של הזמן הזה מדויק.
העלילה לא ממש מתקדמת לשום מקום (מעיניים של קוראת פשוטה) ודווקא זה מה שגרם לי לרצות לא להפסיק ולהישאר עוד קצת בבוקר של דוד.
וואו, דוד. הבנתי אותו בככ הרבה נקודות (הפינה שלו, התסכול של אנשי בוקר מול אנשי לילה, קצת התנשאות, הרבה מודעות ונוכחות). כיף שהקריאה זורמת ככה עם המחשבות שלו. ושכתבת בגוף שלישי. נותן תחושה שאמנם זה בראש (ובלב) שלו אבל מנקודה קצת רחוקה, כמו צל. איתו כל הזמן אבל לא בתוכו ממש.
התאהבתי בנח! קצת מזכיר לי את סבא.
תודה רבה רבה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד